אמש התקיים שיח מקצועי בעיריית חיפה ובו הציג המשרד להגנת הסביבה בפירוט את חווֹת הדעת שהועברו לעירייה בעבר בעניין הערכת הסיכונים לחלופות מערך יבוא האמוניה בטווח הקצר. זאת לקראת ישיבה בנושא זה שתתקיים היום (ה') במשרד הכלכלה בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים. הישיבה התארכה הרבה מעבר למצופה ונמשכה אל תוך שעות הערב המאוחרות עקב חילוקי דעות בין הצדדים.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מדווח, כי אישר את התוכנית שהגישה 'חיפה כימיקלים' לריקון מיכל האמוניה. התוכנית מאפשרת את ריקון המיכל עד ה-18 בספטמבר, כפי שקבע בית המשפט העליון.
בהמשך לישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר עם שרי הגנת הסביבה, המשפטים והכלכלה, ובה השתתפו גם ראש עיריית חיפה ונציגי ממשלה נוספים, התקיים אמש (ד') דיון בעיריית חיפה במהלכה הוצגו החלופות ליבוא אמוניה והערכות הסיכונים שבוצעו.
בדיון אמש השתתפו גם היועצים שסייעו למשרד להגנ"ס בבחינת החלופות: ד"ר אלי שטרן, מומחה להערכות סיכונים, בעל ניסיון של יותר מ-40 שנה בארץ ובחו"ל לביצוע הערכות סיכונים מחשיפות לחומרים מסוכנים; וד"ר ג'ורג' באומל מחברת DHV, מומחה לתעשיות לייצור אמוניה ודשנים, בעל ניסיון של יותר מ-30 שנה בעבודה עם תעשיית הדשנים והאמוניה.
כזכור, נמצאו 3 חלופות ליבוא אמוניה בטווח הקצר שנבחנו על ידי המשרד להגנת הסביבה. החלופה שאושרה ע"י הממשלה, היא אונייה קטנה שתחנה בנמל ותזרים אמוניה ישירות למפעלים. בנוסף, נמצאו עוד שתי חלופות מתאימות: חלופה משולבת של אונייה קטנה והזרמה ישירה למפעלי הצפון ויבוא אמוניה באיזוטנקים מנמל אשדוד למפעלי הדרום; וחלופה נוספת של יבוא אמוניה באיזוטנקים, גם לצפון וגם לדרום. בהיבט בטיחותי חלופת האיזוטנקים דורגה אחרונה מבין שלוש החלופות.
אגב, לטווח הארוך אישרה הממשלה הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם במקביל להקמת מקשר ימי בחיפה.
מנגד, עיריית חיפה מצדדת דווקא בפתרון של האיזוטנקים וטוענת כי אוניית אמוניה, גם אם בנפח מוקטן, שחונה באופן קבוע בנמל חיפה, מהווה סכנה גדולה ולא לשם כך פעלו לסגירת מיכל האמוניה.
כדי לבחון את חלופת האיזוטנקים לכלל צורכי המשק, הזמין המשרד דו"ח מהיועץ החיצוני דן קוג'קארו (מחברת DHV), שכלל סקירה בינלאומית לאופן אספקת האמוניה לתעשיית ייצור הדשנים בעולם, בדגש על אירופה וארה"ב.
על פי הדו"ח, מסקירה של כ-140 מפעלים לייצור דשנים באירופה ובארה"ב נמצא, כי בכולם קיים מיכל לאחסון אמוניה לצרכים תפעוליים. אספקת האמוניה לייצור הדשנים מגיעה לרוב ממפעל לייצור אמוניה הנמצא בשטח המפעל או באמצעות יבוא אמוניה באונייה למיכל האחסון, כפי שהיה בחיפה עד כה, וממנו מוזרמת האמוניה בצנרת למפעל הדשנים.
מהדוח עולה עוד, כי לא נמצא מפעל דשנים באירופה ובארה"ב המייבא אמוניה באיזוטנקים דרך הים כדרך אספקה עיקרית. שינוע יבשתי מבוצע לרוב בצנרת, במכליות כביש או בקרונות רכבת ייעודיים. נמצא מפעל לייצור דשנים בהודו, המייבא אמוניה באמצעות איזוטנקים באופן שוטף משנת 1984 מאיראן – והוא היחיד שמשתמש באיזוטנקים באופן קבוע.
במפעל בהודו האמוניה מועברת באוניית אמוניה למיכל חוף, וממנו ממלאים את האיזוטנקים. מרחק השינוע מהנמל למפעל הדשנים הוא כ-40 ק"מ כלומר, כ-70 איזוטנקים ליום. היבוא באיזוטנקים חלקי ולא מיועד לכלל צורכי הייצור. בנוסף, מפעל זה מקבל אמוניה גם משני מפעלים מקומיים נוספים בהודו ומחזיק בשטחו מפעל לייצור אמוניה.
לדברי המשרד להגנ"ס, דוח זה מחזק את עמדת המשרד לפיה פתרון הכולל שינוע אמוניה בצנרת מאונייה הוא הפרקטיקה הנהוגה גם בעולם.
לדרישת המשרד להגנ"ס, הגישה 'חיפה כימיקלים' בשבוע שעבר תוכנית מעודכנת לריקון מיכל האמוניה. לפי התוכנית החדשה תהליך אידוי האמוניה הנוזלית יתבצע ע"י הסרה הדרגתית של שכבת בידוד המיכל וחימום עדין בהיקפו. זאת במקום ע"י אידוי טבעי באמצעות מפוחים, לפי התוכנית הקודמת.
לדברי המשרד, אפשרות זו עמדה על הפרק גם בעבר, אך מאחר שאינה מוכרת בעולם והיה חשש שהיא עלולה לגרום לעליית לחץ וטמפרטורה במיכל, ומאחר והיו תוכניות בטיחותיות יותר, הוחלט שלא לקדמה.
בשל הצורך לקצר את לוחות הזמנים הציע המפעל שוב חלופה זו, והיא נבדקה ע"י המשרד בסיוע יועצים מחו"ל. כדי לבחון את ישימות החלופה, אישר המשרד למפעל לבצע פיילוט של הסרה חלקית ביותר של שכבת הבידוד. שלב הפיילוט עבר בהצלחה והמפעל הצליח להגיע לקצב האידוי הרצוי וכן לא נמצאו סיכונים מעליית לחץ או טמפרטורה. לכן אישר המשרד ל'חיפה כימיקלים' להמשיך ולהסיר את שכבת הבידוד בהדרגה, תוך פיקוח על הטמפרטורה והלחץ במיכל.
----------
מסמכים רלוונטיים:
דוח היועץ החיצוני - חלופת האיזוטנקים, המשרד להגנ"ס [pdf]
----------------
קישורים רלוונטיים: