66 מתוך 74 האתרים (כ-90%) הנמצאים במעקב של רשות המים עקב חשד לאיתור מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי - נמצאו מזוהמים, בחלקם נמצא זיהום חמור. כך עולה מדו"ח סיכום לשנת 2016 של רשות המים. מהדוח עולה עוד, כי בשנת 2016 נפתחה חקירה חדשה ב-8 אתרים מרכזיים חדשים ונקדחו 59 קידוחי ניטור למי תהום שמטרתם איתור ותיחום של זיהום ממקור תעשייתי.

רקע על זיהום מי תהום מפעילות תעשייתית

בשנת 2004 החל האגף לאיכות מים ברשות המים בהקמה ובתפעול של מערך בקרה וניטור למניעת זיהום מקורות מים מהמזהמים שמקורם בתעשייה. מאז שנת 2000 נפסלו כתוצאה מזיהום תעשייתי לשימוש 23 קידוחים שסיפקו מי שתייה, מרביתם כתוצאה מזיהום בממסים אורגניים מוכלרים. 14 קידוחים נוספים נסגרו כתוצאה מזיהום בפרכלורט שמקורו בתעשיות ביטחוניות. זיהום תעשייתי הינו הגורם השני לפסילת קידוחים לאספקת מי שתייה לאחר חריגה בריכוז החנקה שמקורה בחקלאות.

ענפי תעשייה, דוגמת תעשיות ביטחוניות, מתכת, כימיות, טקסטיל ותעשיות זעירות, היוו במשך שנים מקור לזיהומים סביבתיים נרחבים, ביניהם גם זיהום של מי התהום. רק בשנים האחרונות חל שיפור במצב עם עליית המודעות לנושא ובעקבות כך חקיקתם של חוקים ותקנות המסדירים את הדרישות מהתעשייה, יחד עם ההתקדמות בפיתוח של פתרונות וטכנולוגיות לטיפול בשפכים ובפסולות מסוכנות. בנוסף למפעלים הפעילים היום, קיימים מאות אתרים בהם הייתה בעבר פעילות תעשייתית שגרמה לזיהום קרקע ומי תהום. שינוי היעוד של אתרים אלו למסחר, משרדים או מגורים כרוך בשיקומם עד לרמה שבה הסיכון לאדם ולסביבה עומד בערכים שנקבעו על ידי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה.  

מקור: רשות המים

ממצאי הבדיקות לאיתור וכימות זיהום במי התהום

כמעט בכל אזורי התעשייה הנמצאים במעקב רשות המים נמצאו ממסים אורגניים מוכלרים במי התהום, כאשר המזהמים העיקריים שנמצאו הם טריכלורואתילן [TCE - Trichloroethylene] וטטרהכלורואתילן [PCE - Tetrachloroethylene] בריכוזים מקסימליים של עד 3 סדרי גודל מעל תקן מי שתייה. טריכלורואתילן [Trichloroethylene] נמצא בכ-49% מקידוחי הניטור בהם ריכוזו גבוה מ-60% מהריכוז המרבי המותר בתקן למי שתיה (20 מקג"ל). החומר משמש בעיקר כחומר ניקוי במפעלים לטיפולי פני שטח וציפוי מתכות וכממס בתעשיות שונות.

השתרעות תמרת הזיהום בממסים מוכלרים במי התהום יכולה להגיע עד מספר מאות מטרים ממוקד הזיהום. לעומת זאת, זיהום מי תהום בפרכלורט שמקורו בעיקר במפעלי תעש, או ב- 1,4 דיאוקסן שמקורו כמייצב של ממסים מוכלרים או לכשעצמו כממס בתעשייה (הפרמצבטית בעיקר) יכולים להתפשט למרחק של מספר קילומטרים ממוקדי הזיהום בשל מסיסותם הגבוהה וקצב הפרוק הנמוך שלהם במי התהום.

מתכות אותרו בכל אזורי התעשייה, כיוון שהן נמצאות גם באופן טבעי במי התהום (ריכוז רקע) וריכוז המתכות לא עלה מעבר ל-30% מהריכוז המרבי המותר בתקן מי שתייה עבור כל מתכת.

אזורי התעשייה שנמצאו נקיים יחסית הם: אשקלון דרומי, אשדוד דרום, חדרה, אור עקיבא, ורכטמן רחובות.

זיהום חמור במיוחד נמצא באתרים הבאים: תעש רמת השרון, תעש מגן, תעש גבעון, מפעל המתכת של תעש בטירת הכרמל, תעש ערבי נחל, מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, מתחם תעש נוף ים, מפעל לירן לשעבר, אזור תעשייה חולון (מפעל תדירגן לשעבר), מפעל מבצע לשעבר (כיום אזור התעשייה ראם), מפעל טבע פלנטקס, מפעל טבע אסיא, מפעל אדמה אגן, מפעל עשות אשקלון ומכון דוד. באתרים אלו נמצאו במי התהום ממסים מוכלרים בריכוזים גבוהים מהמותר בתקן למי שתייה, כמו גם מזהמים נוספים כמו 1,4 דיאוקסן, פרכלורט וחומרי נפץ מסוגים שונים בריכוזים גבוהים מההמלצה לתקן מי שתייה של ה-EPA.

פעולות לשיקום מי תהום מזוהמים

נכון ל 2016 פעולות לשיקום מי תהום המכילים מזהמים שמקורם בתעשייה בוצעו עד כה ב-10 אתרים. באתרים תעש ערבי נחל, בית מנורה, ומפעל הארגז פעולות השיקום הפחיתו את ריכוזי המזהמים אל מתחת לערכי מטרה של רשות המים. באתרים נוספים פעולות השיקום צפויות להימשך גם בשנים הבאות.

להלן תמצית הפעולות להפחתת ריכוז מזהמים שמקורם בתעשייה:

1. שאיבת המים המזוהמים וטיפול בהם מחוץ לאקויפר [Pump & Treat] בוצעה ב-5 אתרים: אגן כימיקלים באשדוד, נאות חובב, מתקן הדגמה במתחם התעש ברמת השרון, תעש ערבי נחל, ומפעל הארגז בתל אביב.
2. פעולות לשיקום במקום (in-situ) בוצעו ב-5 אתרים:

• טיפול ביולוגי בתנאים אנארוביים בוצע בשני אתרים: מפעל אמקור לשעבר בתל אביב ופיילוט לשיקום מי התהום במפעל אלישרא בבני ברק.
• חימצון כימי באמצעות אשלגן פרמנגנאט בוצע ב-3 אתרים: מתחם בית מנורה (בו פעל בעבר מפעל אלקו לייצור שנאים) ברמת גן, המתחם בו פעל בעבר מפעל תדירגן בחולון ופיילוט לשיקום מי התהום במפעל עשות אשקלון.
• 2 פיילוטים נוספים לשיקום מי תהום באמצעות חימצון וחיזור כימי יתבצעו בשנת 2017 במפעל אגן כימיקלים.

אתרים עם מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי

להלן רשימת האתרים בהם יש מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי לפי דוח רשות המים לשנת 2016:

לפניכם פירוט לגבי ממצאים חדשים שנמצאו בחלק מהאתרים בשנת 2016 (פירוט מלא בדו"ח המצורף בהמשך):

• תעש נוף ים (הרצליה): בהמשך לסקרים קודמים, בחודשים פברואר-מרץ 2016 נקדחו במתחם 12 קידוחי ניטור למי התהום, אחד מהקידוחים נקדח לעומק של 100 מטרים בסמוך לקידוח העמוק ששימש בעבר את מפעל תעש במקום להחדרת שפכים תעשייתיים אל מי התהום. בבדיקות שבוצעו נתגלו ריכוזים משמעותיים של מספר חומרים אורגניים מסוג Tri-Fluoro-Methyl-Benzene's , חלקם נדיפים, שאינם נכללים בשיטות הזיהוי הסטנדרטיות. כן נמצאו במי התהום שאריות של חומרי נפץ. צבעם של חלק מהחומרים הנ"ל הוא צהוב כצבעו של הכתם הנצפה במי הים בחוף הים הסמוך. חומרים אלו נמצאו בחלקם גם בבדיקות שנערכו במי הים מאזור הכתם הצהוב, לכן סביר להניח כי מזהמים אלו מהווים מרכיב עיקרי של כתם הזיהום שמקורו במי תהום מזוהמים המתנקזים לים.
• תעשיות אלקטרוכימיות (עכו): מפעל נטוש באזור התעשייה הדרומי של עכו שפעל בין השנים 1952-2003 ועסק בייצור של פוליויניל כלוריד (PVC). בהמשך לסקרים קודמים, בשנת 2016 נקדחו בשטח המתחם 20 קידוחי ניטור לעומקים שונים ובנוסף בוצע דיגום של מי התהום החופיים ודיגום של מי הים הסמוכים, ונמצא זיהום מי תהום מהחמורים ביותר. המזהמים העיקריים שנמצאו כוללים חומרים מסרטנים ורעילים ביותר, רובם נדיפים, בהם, בין היתר ממסים מוכלרים דוגמת 1,1,2-Trichloroethane, 1,2-Dichloroethane, Vinyl chloride, 1,1,-Dichloroethylene, Trichloroethylene, 1,4-Dioxane , ארסן וכספית בריכוזים הגבוהים ב-3 עד 6 סדרי גודל מהריכוז המותר במי שתייה. מספר מזהמים, בעיקר כספית, ויניל כלוריד ו - 1,2-Dichloroethane , נמצאו גם בדיגום של מי התהום החופיים ובדיגום מי ים בחוף הסמוך. מדובר על זיהום חמור של מי תהום המתנקז ישירות אל הים. חלק מהמזהמים, כגון כספית, עלולים להצטבר בדגה ולהוות סיכון לבריאות הציבור החשוף לאכילת דגים וחלקם עלולים להוות סיכון גם למתרחצים בחוף.
• תע"ש רמת השרון: פעילות תעש באתר גרמה במשך השנים לזיהום חמור של מי התהום במגוון מזהמים ייחודי הכולל פרכלורט, כלורט, חומרי נפץ, כרום, ניטראט וחומרים אורגניים נדיפים וחצי נדיפים. מבין המזהמים השונים, פרכלורט נמצא בפריסה הרחבה ביותר ובריכוזים הגבוהים ביותר. נפח מי התהום המזוהמים באזור מוערך בכ-630 מיליון מ"ק. במסגרת סקר היסטורי ביותר מ-30 מתקנים שפעלו במתחם התעש, ברמת השרון, בהרצליה ובתל אביב, נצפית עלייה מתמדת בריכוזי הפרכלורט, בעיקר בקידוחים הנמצאים בשולי הזיהום. קצב העלייה וריכוז הפרכלורט במים, גבוהים מהחזוי. מגמה מדאיגה נוספת היא הגעה של פרכלורט לקידוחים מרוחקים מאוד מהמוקד (3.5-4.5 ק"מ), בהם לא נצפה בעבר, כמו הרצליה, הכפר הירוק ושיכון דן בת"א. לאחרונה אף נצפתה עליה בריכוז הפרכלורט ב-2 מקידוחי ההפקה הדרומיים בהרצליה שעלולה להביא לסגירתם בשנים הקרובות. מגמות אלו מעלות חשש להמשך הפקת מים מהאקויפר האזורי וממחישות את הצורך המיידי בשיקום האזור, המושתת על שאיבת מים מזוהמים במוקד הזיהום וטיפול בהם מחוץ לאקוויפר.
• אזור גוש דן: בסקר שהחלה רשות המים בשנת 2000 התגלה זיהום נרחב בממסים אורגניים מוכלרים ובמתכות כבדות במי התהום של תל אביב, רמת גן וגבעתיים. הסקר החל במוקד הזיהום המשוער במתחם הפעילות לשעבר של תעש מגן בנחלת יצחק, אך הורחב לשטח גדול יותר לאחר שהתברר שהזיהום נובע ממספר מוקדים נוספים. השטח המזוהם באזור גוש דן מוערך בכ-10 קמ"ר ונפח המים המזוהמים מגיע למאות מלמ"ק. בעקבות ממצאי החקירות לזיהום מי תהום נחשפה לראשונה בארץ בעיית הימצאותם של אדים רעילים של חומרים אורגניים נדיפים (VOC's) בתווך הלא רווי. אדים אלו עולים ממי התהום המזוהמים וחודרים למבנים סמוכים (גזי קרקע).

------------

כתבות רלוונטיות בנושא:

1. זיהום מי תהום בדלק ב-180 אתרים, 29.08.2017
2. 20% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. מה עושים? 9.11.2016
3. 83%  ממכלי הסולר התת קרקעיים נגועים בקורוזיה ועלולים לדלוף, 24.07.2016
4. הזיהום מאתר תע"ש אפולוניה ממשיך להתפשט בחופי הרצליה, 18.07.2017
5. צפויות תקנות חדשות לקביעת רדיוס מגן על קידוחי מים, 18.03.2015
6. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

---------

מסמכים רלוונטיים:

1. דוח איתור ושיקום מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי 2016, רשות המים 08.2017 [pdf]
2. דוח מניעת זיהום מקורות מים מדלק 2016, רשות המים, 08.2017 [pdf]
3. הנחיות לחקר, איתור ואפיון מזהמים במי התהום, רשות המים 01.2018 [pdf]

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: