פרשת האמוניה מסעירה את התקשורת ואת קהילת אנשי המקצוע בישראל בשנתיים האחרונות ולא מפסיקה לייצר הפתעות ופיתולים בעלילה. לאחר ההחלטה על סגירת מיכל האמוניה, דיווחנו לאחרונה כי הממשלה אישרה פתרונות חלופיים לטווח הקצר והארוך עבור אספקת אמוניה למשק הישראלי. חלק מהפתרון ארוך הטווח שאושר הוא הקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ על ידי חברת 'קויס טכנולוגיות'.

מי היא אותה חברת 'קויס טכנולוגיות'? מסתבר כי ברקע סערת האמוניה, חבורה של בכירים לשעבר בתעשייה הכימית בישראל, פועלת על מנת ליישם את הפתרון שכולם מדברים עליו – הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם.

הצלחנו לתפוס לשיחה את צ'ארלי שפר, מוותיקי התעשייה הכימית בישראל ואחד ממייסדי חברת 'קויס טכנולוגיות'.

שלום צ'ארלי, תוכל להציג בקצרה את עצמך ואת חברת קויס טכנולוגיות?

בעבר, שימשתי בתפקידים שונים בחברת כרמל אולפינים ובבזן עד לתפקיד המנכ"ל בכרמל אולפינים. פרשתי לפני מספר שנים לאחר 45 שנות עבודה בתעשיה הפטרוכימית. לאחר שהחל כל הרעש סביב מיכל האמוניה בחיפה, ישבנו יחד 3 אנשים מוותיקי התעשייה הכימית בישראל והחלטנו להציע פתרון לבעיית האמוניה – הקמה של מפעל לייצור אמוניה מגז טבעי שיהיה חלק ממתחם תעשייה כימית שייצר מוצרים נוספים. כשראינו שיש היתכנות הקמנו לשם כך את החברה – 'קויס טכנולוגיות'.

לחברה יש 5 בעלים, כולם ישראלים, מהם 4 בכירים לשעבר בתעשייה הכימית הישראלית עם ניסיון עשיר בהקמת מתקנים תעשייתיים בהיקף גדול וכן עו"ד הקשור גם הוא לתעשיה זו.

בקול הקורא שפרסם משרד האוצר להציע חלופות למשק האמוניה הגשנו את ההצעה שלנו שהתקבלה בסופו של דבר ואושרה על ידי הממשלה.

איפה הייתם במכרז שנכשל לפני כחצי שנה?

לא ניגשנו למכרז שהיה. במקור, אני חושב שהיינו הראשונים שפנינו למשרד הכלכלה להציע את הפתרון של מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. בהתחלה היה נדמה כי משרד הכלכלה מתלהב ונותן אור ירוק לקבלת קרקע ללא מכרז, אבל אחרי כמה זמן הודיעו לנו שיוצא מכרז להקמת המפעל.

אל המכרז לא יכולנו לגשת בגלל התנאים הכלכליים שלא איפשרו לנו להחזיר את ההשקעה.

חשוב לציין שגם אז וגם עכשיו לא ביקשנו הטבות ומענקים מיוחדים מהמדינה מלבד אלו הקבועים בחוק, דוגמת החוק לעידוד השקעות הון. אלא שבמכרז היה אמור להיות זוכה אחד שהיה עתיד לפעול כמונופול תחת פיקוח מחירים שנקבע מראש במכרז. לדעתנו, המחירים היו נמוכים ממחיר השוק השורר בארץ וראינו שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

כעת, במתווה הנוכחי יהיה לנו תחרות עם יבוא האמוניה של חיפה כימיקלים בצפון.

מדוע הפתרון של מפעל לייצור אמוניה בדרום עדיף על הפתרונות האחרים (מיכל/אוניה/איזוטנקים)?

הסיבות לכך רבות, כלכלית ובטיחותית. למשל, יבוא של איזוטנקים מאוד יקר ביחס לחלופה שלנו. בנוסף, אם נשווה את המפעל שלנו למיכל האמוניה או לאוניה, נמצא הבדלים בטיחותיים משמעותיים. אצלנו מדובר על מתקן ייצור אמוניה ולא מתקן אחסון אמוניה. אצלנו, תוך כדי ייצור האמוניה, יש רק  מיכל מינימאלי החיוני לתפעול המתקן שייבנה מראש כך שלא יהוה סכנה לסביבה והאמוניה תוזרם באופן שוטף לצרכנים מבלי שתאגר כמות משמעותית במקום. המתקן החדש יבנה בטכנולוגיות החדישות ביותר שעונה  לכל צרכי הבטיחות. בנוסף, המיקום שלנו מרוחק מישובים ולא נמצא במרכז מטרופולין, כמו בחיפה.

מה יקרה אם חיפה כימיקלים יחליטו לא לקנות מכם אמוניה או יפסיקו את הייצור בישראל?

המפעל שלנו יכול לשגשג גם בלי שחיפה כימיקלים תרכוש מאתנו אמוניה. התחייבנו למכור אמוניה לשאר הצרכנים במשק, כולל לכי"ל ולכך אנחנו אכן נערכים. אנו מתכוונים לעשות שימוש נוסף באמוניה שנייצר על מנת להפיק גם מוצרים מתקדמים יותר.

אם חיפה כימיקלים ירצו לרכוש מאתנו כמויות משמעותיות של אמוניה, נצטרך להגדיל את מתקן ייצור האמוניה, שהוא כאמור רק חלק מהמפעל שאנחנו מתכננים.

אילו מוצרים מתקדמים המפעל שלכם עתיד לייצר?

גזים תעשייתיים לצריכה מקומית כהחלפת יבוא וקו מוצרים נוסף שיהיה לייצוא. הרעיון שלנו הוא לבסס תעשייה מקומית מתקדמת בישראל המבוססת על חומרי גלם מקומיים ובראשם גז טבעי. גם שאר חומרי הגלם שנצרוך מקורם בישראל, לא נייבא דבר.

כך אנו מקטינים את היבוא של התעשייה בישראל, תוך שימוש בחומרי גלם ישראלים ותוך כדי יצירת מאות מקומות עבודה בישראל, בנגב.

כמה עובדים צפוי להעסיק המפעל?

בהקמה יועסקו מן הסתם מאות רבות של בעלי מקצוע, אך עם ההפעלה יועסקו כמאה או מאתיים עובדים ישירים במפעל, עם פוטנציאל לגידול בהמשך ועוד עובדים רבים במעגלים הסובבים.

מה סטטוס ההקמה כעת?

אנחנו ממתינים להשלמת התהליך של החכרת הקרקע. ברגע שהקרקע תהיה רשומה על שמנו, נתחיל בעבודות. התכנון וההקמה צפויים להמשך כשלוש שנים באם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים בהליכי הרישוי וההיתרים. אנו צופים שנעמוד בלוחות הזמנים הודות לניסיון העשיר של צוות המייסדים בהקמת מתקנים תעשייתיים בשווי של מאות מיליוני דולרים.

דובר רבות על המחיר הגבוה של הגז הטבעי בישראל שימנע פיתוח של תעשייה משלימה – זה לא משהו שמפריע לכם?

מחירי הגז הטבעי בישראל אכן יקרים יותר מאשר במרבית המדינות אחרות בעלות מאגרי גז טבעי אבל עדין הפרויקט כלכלי. לקחנו זאת בחשבון.

איך היית מסכם את הריאיון הקצר?

אספר לך אנקדוטה. שם החברה שהקמנו - 'קויס טכנולוגיות' הוא שם של דג שגדל ביפן שאחד המאפיינים שלו היא היכולת לשחות נגד הזרם.

-----------

קישורים רלוונטיים:

1. מלחמה עד טיפת האמוניה האחרונה, 27.07.2017
2. מחלוקת קשה בין המדענים משני צידי המתרס בפרשת האמוניה, 19.07.2017
3. אלקין: "עושים לדנציגר רצח אופי מסיבה לא מוצדקת", 24.07.2017
4. הממשלה אישרה את החלופות לאספקת אמוניה, 04.07.2017
5. עיריית חיפה והמדינה לא מסכימות על חלופה לאספקת אמוניה, 29.06.2017
6. מיכל האמוניה | אסון קטסטרופלי או סיכון סביר? 01.02.2017
7. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot