לפי דו"ח המסכם את פעילות רשות המים למניעת זיהום מי תהום מדליפת דלק לשנת 2018, בשנה זו נפתחו 22 חקירות מי תהום חדשות, בעיקר בתחנות דלק, נקדחו 43 בארות ניטור חדשות ונשאבו 51 אלף ליטרים של דלק מכ-55 אתרים.

כתבות רלוונטיות:

1. 176 מתקני דלק זיהמו מי תהום, 02/07/2018
2. הנחיות להשבתת תשתיות שהכילו מזהמי קרקע, 28/07/2020
3. מגמת שיפור: אלפי צינורות הדלק שנבדקו - ללא דליפות, 24/06/2020
4. זיהום מי תהום בדלק ב-180 אתרים, 29/08/2017
5. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

282 אתרים, ב-66% נמצא זיהום

רשות המים חוקרת אתרים החשודים בזיהום מי תהום כבר שני עשורים. במצטבר, נפתחו חקירות זיהום מי תהום ב- 282 אתרים, מרביתם תחנות דלק. בכ-66% מהאתרים נמצא זיהום לפי החלוקה הבאה: שליש עם עדשת דלק, שליש עם זיהום חמור, ושליש עם זיהום קל.

חומרת זיהום מי תהום מדלק

אך עם השנים, חלק מהאתרים טופלו, ונכון לסוף שנת 2018, ב- 43% מהאתרים לא נדרש שיקום של מי התהום ומתבצע בהם ניטור מתמשך בלבד, כבקרה קבועה על ריכוז המזהמים. 11% מהאתרים קיבלו אישור מרשות המים לסיום הבקרה על הזיהום לאחר שלא אותר זיהום בשטחם לפחות חמש שנים. בכ-5% מהאתרים מתבצע ניטור שנתי קבוע בשל קרבתם לקידוחי הפקה פעילים, זאת אף שלא הייתה אינדיקציה לזיהום קרקע ומים בשטחם.

התפלגות שלבי הטיפול באתרים המזוהמים (סוף 2018)

לצד זאת, בכ- 13% מהאתרים מתבצעת חקירה פעילה של היקף זיהום מי התהום. ב-18% מהאתרים מתקיימת פעילות חירום לשאיבת עדשת דלק, ובכ-10% מהם יש פעילות של שיקום מומסי דלק במי התהום.

האם ריכוז המזהמים במי התהום יורד באופן טבעי?

בדו"ח מוצגות תוצאות ניטור של שניים ממזהמי הדלק העיקריים במי תהום - MTBE ובנזן. הן מתבססות על 184 קידוחים בבדיקת MTBE ועל 97 קידוחים בבדיקת בנזן.

לפי התוצאות, ב 46% מקידוח הניטור חלה הפחתה בריכוז MTBE וב 25% מהקידוחים חלה הפחתה בריכוזי הבנזן. הירידה של MTBE שנצפתה בקידוחים רבים יותר, ביחס לבנזן, נובעת כנראה מההשפעה המעכבת של נוכחות ריכוזים גבוהים של בנזן על הפעילות המיקרוביאלית ועל תהליכי פירוק.

הירידה בריכוזי המזהמים נגרמת כתוצאה מתהליכים פיזיקליים טבעיים כגון מיהול, אידוי וספיחה וכן בשל תהליכי פירוק מיקרוביאליים באקוויפר. עלייה בריכוזים יכולה להיגרם מדליפת דלק מתמשכת באתר, הגעת מרכז פלומת הזיהום במי התהום אל קידוח הניטור ושיווי משקל מחודש של ריכוז המזהמים בגוף מי התהום כתוצאה משינוי גובה מי התהום.

מהן השיטות העיקריות לשיקום מי תהום?

במשך השנים, 34 אתרים נכנסו לתהליך שיקום מי תהום, נכון לשנת 2018 מתוכננות ומבוצעות פעולות שיקום ב-26 אתרים. לצד זאת, הסתיים השיקום ב-5 אתרים ו-3 אתרים קיבלו פטור בזכות ירידה משמעותית בריכוז המזהמים.

לפי נתוני הדוח, השיטה השכיחה ביותר לטיפול במי תהום מזוהמים הינה חמצון כימי וריווי מי האקוויפר בחמצן לשם הגברת פעילות מיקרוביאלית באמצעים אלקטרוכימיים (EBR). יותר מחצי מבין – 26 האתרים המטופלים כיום, מטופלים בשיטה זו.

שיטות טיפול בזיהום מי תהום לפי אתר (2018)

פוטנציאל זיהום גדול

בישראל קיימת מערכת מסועפת של מתקני דלק הכוללת קווי הולכה כלל ארציים באורך של כ-1,600 ק"מ, 35 חוות מיכלי דלק בנפח של עשרות אלפי מ"ק כל אחת, 2 בתי זיקוק גדולים באשדוד ובחיפה, תחנות כוח, כ-1,200 תחנות דלק ציבוריות מהן כ-280 תחנות הממוקמות מעל אקויפר החוף, כ-1,000 תחנות דלק פנימיות ועוד כמות לא ידועה של תחנות דלק פיראטיות ומיכלי דלק על-קרקעיים ותת-קרקעיים בתעשייה, בחקלאות, במחנות צבא ובבתי מגורים. נפח הדלק העצום הזורם בקווי הדלק והמאוחסן ומנופק במיכלי הדלק מהווה מקור פוטנציאלי עצום לזיהום מי תהום.

מרכיבי דלק מוגדרים כחומרים רעילים ומסרטנים והם עלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובפוריות. בשל רעילות החומרים תקני איכות מי שתייה לצורך הגנה על בריאות הציבור נמוכים מאוד (לדוגמה, תקן של בנזן בארץ הוא 10 חלקי ביליון לליטר, ובארה"ב 5 חלקי ביליון לליטר). לכן קיים חשש שדליפות דלק קטנות שיגיעו למי תהום יפסלו נפחי מים גדולים לשימוש ביתי.

---------

מסמכים רלוונטיים: