בישראל כ-2,500 מתקני דלק מסוגים שונים (רובם תחנות דלק). מתוכם, 251 אתרים נמצאים בבקרה ופיקוח של רשות המים בשל החשש לזיהום מי תהום מדליפת דלק. ב-70% מתוך 251 אתרי הדלק הנמצאים בבקרה אכן קיים זיהום, כך עולה מדוח המסכם את פעולות רשות המים למניעת זיהום מי תהום כתוצאה מדליפות דלק בשנת 2017. עוד עולה, כי ב-2017 רשות המים פתחה בחקירה על זיהום מי תהום ב-10 מתקנים נוספים ונקדחו 39 קידוחי ניטור חדשים המשלימים 870 קידוחי ניטור ייעודיים לאיתור דלק במי תהום. בשנת 2017 נמצא קידוח הפקה אחד נוסף שזוהם במרכיבי דלק.

סטטוס מעקב וחקירת זיהומים במי תהום באתרי אחסון ושינוע דלק 2017

מקור: דוח רשות המים

מספר אתרים בהם התחילה חקירת זיהום דלק במי תהום משנת 2000

מקור: דוח רשות המים

האם ריכוז המזהמים במי התהום עולה או יורד?

ניתוח מגמות ריכוזי MTBE מראה שב-41% מהקידוחים בהם מתבצע ניטור מזהמי דלק, ישנה מגמת ירידת ריכוזים, לעומת 8% בהם ישנה מגמת עליה. עבור בנזן, מגמת ירידת ריכוזים נצפית ב-18% בלבד, כמו גם מגמת עליה הנצפית ב-18% מהאתרים. חוסר יציבות ריכוזים נצפית ב-51% וב-64% מקידוחי הניטור, עבור MTBE ובנזן, בהתאמה.

מגמת שינוי ריכוזי מזהמים בקידוחי ניטור בשנת 2017

מקור: דוח רשות המים

ירידה בריכוזי המזהמים יכולה להתרחש עקב תהליכים פיזיקליים טבעיים כגון מיהול, אידוי וספיחה וכן כתוצאה של תהליכי פירוק מיקרוביאלי ספונטניים באקוויפר. בנוסף, באתרים רבים מתבצעת פעילות שיקום מי התהום, המגבירה את תהליכי ירידת הריכוזים הטבעיים.

עלייה בריכוזי המזהמים לאו דווקא נובעת מהמשך דליפת המזהמים מהמקור. ברשות המים מסבירים כי סיבות נוספות, כגון הגעת מרכז פלומת הזיהום במי התהום אל קידוח הניטור, או שיווי משקל מחודש של ריכוז המזהמים בגוף מי התהום כתוצאה משינוי גובה מי התהום, יכולים להוביל לעלייה בריכוז המזהמים במי התהום.

אלא שיש להתייחס למגמות הריכוז בחשדנות משום שבדוח רשות המים מודים כי בשלוש השנים בהם מתבצע המעקב אחר מגמות ריכוזי מזהמי הדלק בקידוחי הניטור (2015-2017) מתקבלת שונות משמעותית בתוצאות הנובעת ככל הנראה ממתודולוגיית ניתוח הנתונים. במהלך שנת 2018 תיערך בדיקה מעמיקה של הנושא ותוצאותיה ידווחו בדו"ח סיכום השנה הבאה. כך מבטיחים ברשות המים.

פעולות שיקום מי התהום

מתוך 251 אתרי הדלק במעקב של רשות המים, בשליש מתקיימת פעילות שיקום מסוגים שונים שתכף נפרט. ב 17% מהאתרים מתבצע פעולות חקירה לבירור החשד לזיהום מי תהום, ובשאר האתרים או שהסתיימו פעולות השיקום או שהם נמצאים בניטור ומעקב משום שהממצאים בהם לא דורשים שיקום מי תהום.

מתוך 82 האתרים בהם מתקיימת פעילות שיקום, שאיבת דלק מתבצעת ב-55 אתרים כאשר בשנת 2017 נשאבו כ-65 אלף ליטר דלק ממי התהום. טיפול אקטיבי במי תהום מזוהמים במומסי דלק, מתקיים ב-27 אתרים נוספים, במגוון גישות וטכנולוגיות.

התפלגות שלבי טיפול במתקני דלק (251) תחת חקירת זיהום מי תהום מדלקים

מקור: דוח רשות המים

פוטנציאל זיהום גדול

בישראל קיימת מערכת מסועפת של מתקני דלק, הכוללת קווי הולכה כלל ארציים באורך של כ-1,600 ק"מ, 35 חוות מיכלי דלק בנפח של עשרות אלפי מ"ק כ"א, 2 בתי זיקוק גדולים באשדוד ובחיפה, תחנות כוח, כ-1,200 תחנות דלק ציבוריות מהם כ-280 תחנות הממוקמות מעל אקויפר החוף, כ-1,000 תחנות דלק פנימיות ועוד כמות לא ידועה של תחנות דלק פיראטיות ומיכלי דלק על-קרקעיים ותת-קרקעיים בתעשייה, בחקלאות, במחנות צבא ובבתי מגורים. נפח הדלק העצום הזורם בקווי הדלק והמאוחסן ומנופק במיכלי הדלק מהווה מקור פוטנציאלי עצום לזיהום מי תהום.

מרכיבי דלק מוגדרים כחומרים רעילים, מסרטנים, עלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית,  במערכת החיסונית ובפוריות. בגלל רעילות החומרים, תקני איכות מי שתייה לצורך הגנה על בריאות הציבור נמוכים מאוד (לדוגמה, תקן של בנזן בארץ הוא 10 חלקי ביליון לליטר, ובארה"ב 5 חלקי ביליון לליטר). לכן, קיים חשש שדליפות דלק קטנות שיגיעו למי תהום יפסלו נפחי מים גדולים לשימוש ביתי.

משנת 2004 מפעילה רשות המים מערך בקרה וניטור למניעת זיהום מקורות מים מדלקים והגנה על קידוחי הפקה ובריאות הציבור, בפרט.

--------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. זיהום מי תהום בדלק ב-180 אתרים, 29.08.2017
2. 20% מקידוחי מי השתייה בישראל מזוהמים. מה עושים? 9.11.2016
3. 83%  ממכלי הסולר התת קרקעיים נגועים בקורוזיה ועלולים לדלוף, 24.07.2016
4. הזיהום מאתר תע"ש אפולוניה ממשיך להתפשט בחופי הרצליה, 18.07.2017
5. צפויות תקנות חדשות לקביעת רדיוס מגן על קידוחי מים, 18.03.2015
6. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

​---------

מסמכים רלוונטיים:

סיכום פעולות למניעת זיהום מקורות מים מדלקים 2017, רשות המים, 5.2018 [pdf]

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: