מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים בשוודיה, בוחן את הישימות וההשפעה של סימביוזה תעשייתית, מצב שבו חברות משתמשות בתוצרי לוואי ופסולת תעשייתית של עסקים אחרים כחומרי גלם, על עסקים קטנים ובינוניים (SME) באמצעות שני ענפים מקומיים הנפוצים בשוודיה - מבשלות בירה וחקלאים מגדלי פטריות.

עסקים קטנים ובינוניים מהווים 99% מהעסקים

על פי המחקר, עסקים קטנים ובינוניים מהוות מעל 99% מכלל העסקים באירופה. מאחר והתלות בחומרי גלם צפויה לגדול בשנים הקרובות, ישנה חשיבות רבה לאימוץ שיטות עסקיות חדשות. אחד הפתרונות הוא מעבר לכלכלה מעגלית - מערכת כלכלית שמטרתה לשמור על חומרי גלם ומשאבים בתוך מערכת סגורה, החל משלב הייצור ועד סוף חיי המוצר, על מנת לצמצם את כמויות הפסולת ולמצות את השימוש בחומרי הגלם.

המחקר בדק את האסטרטגיה של סימביוזה תעשייתית, שתכליתה שיתוף של תוצרי לוואי, פסולת ואנרגיה כמשאבי ייצור, המקטינים רכישת חומרי גלם חדשים וגם מצמצמים את היקף הפסולת והפליטות.

החוקרים התמקדו באזור החוף במערב שוודיה, שבו נמצא הנמל הגדול ביותר בצפון אירופה, והמטרופולין השני  בגודלו בשוודיה ולכן יש בו מגוון רחב של עסקים. המחקר זיהה את החסמים העיקריים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים ביצירת סימביוזה תעשייתית, ובחן את התפקיד של הרשויות בתמיכה ובשיתופי פעולה מקומיים.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מסחר בפסולת תעשייתית: 4 גופים זכו במענק, 11.03.2019
2. משרד הכלכלה מפרסם מכרז לקידום סימביוזה תעשייתית, 15.03.2018
3. מיליון אירו למי שיפתור את 'אתגר הפסולת הביתית', 05.02.2018
4. פרס של מיליון אירו להמצאות חדשניות לצמצום הפסולת, 16.11.2017
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

סימביוזה תעשייתית אצל מגדלי פטריות ומבשלות בירה

במסגרת המחקר נבחרו 2 ענפי פעילות מקומיים עם זרמי פסולת גדולים -  חקלאים מגדלי פטריות ומבשלות בירה. 4 חוות פטריות ו-7 מבשלות בירה השתתפו במחקר.

זרם הפסולת העיקרי מגידול פטריות הוא Spent Mushroom Compost ) SMC) ושאריות של הפטריות עצמן, המהווים יחד מעל 90% מהפסולת המוצקה של העסק. המגדלים שנבחנו במחקר כבר השתמשו בשיטות שונות לטיפול בפסולת, חלקם על פי העקרונות של סימביוזה תעשייתית.

מגדל אחד העביר את הפסולת החקלאית שלו לחקלאי אחר שהשתמש בה כדשן לגידול יבולים אחרים, מקרה מובהק של סימביוזה תעשייתית. מגדל נוסף עשה שימוש דומה בפסולת החקלאית מהפטריות כדשן לגידולים אחרים, אך עשה זאת בתוך תחומי החווה שלו. שני מגדלי פטריות נוספים שילמו עבור סילוק הפסולת החקלאית והסבירו כי לא חשבו שפסולת חקלאית של גידולי פטריות יכולה לשמש כחומר גלם שניתן לעשות בו שימוש חוזר.

זרם הפסולת העיקרי מייצור בירה הוא שפכים תעשייתיים. 2 זרמי פסולת תעשייתית נוספים הם שעורה ושמרים משומשים או עודפים. כל המבשלות שנבחנו במחקר הזרימו את השפכים שלהם דרך מערכת הביוב העירונית. 6 מתוך 7 מבשלות הבירה העבירו את השעורה והשמרים המשומשים לחוות מגדלי בעלי חיים, כתוסף למזון בהמות.

מחסומים לסימביוזה תעשייתית – חוסר זמן וידע

למרות היתרונות של סימביוזה תעשייתית הכוללים רווח כלכלי, הזדמנויות עסקיות, וביצועים סביבתיים טובים יותר, עסקים רבים לא עושים בה שימוש בשל חוסר זמן וידע וקושי למצוא שותפים פוטנציאליים.

המחקר מצא כי הפסולת החקלאית של מגדלי הפטריות, למשל, יכול אמנם לשמש חקלאים כדשן, אך יכול גם לשמש להאכלת בעל חיים, לייצור ביוגז ואף לטיפול בקרקעות מזוהמות. שאריות הדגנים ממבשלות הבירה יכולים לשמש גם הם לייצור של ביוגז, או במאפיות לייצר מוצרים עתירי סיבים. את הבוצה המכילה שמרים ניתן למכור כמזון לבעלי חיים ובשפכים התעשייתיים ניתן לעשות שימוש לגידול אצות.

עידוד סימביוזה תעשייתית: קואופרטיב או התאגדות

מהמחקר עולה כי ניתן להתגבר על המחסומים העומדים בפני סימביוזה תעשייתית באמצעות שיתוף בין עסקים קטנים ובינוניים במשאבים כגון לוגיסטיקה, מיומנויות ומידע. השתתפות בקואופרטיב, שותפות או התאגדות, יכולה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ליישם סימביוזה תעשייתית ולשפר את ביצועיהן, לפתוח הזדמנויות שיווקיות חדשות, להתגבר על מחסומים של חוסר זמן, כסף וידע.

החוקרים טוענים, כי המתודולוגיה שלהם יכולה לעזור לרשויות המקומיות ואגודות תעשייתיות כדי  ליישם סימביוזה תעשייתית בכל אזור נתון. הדבר לא בהכרח דורש השקעות טכנולוגיות חדשות אלא מצריך זיהוי משתמשים פוטנציאליים של פסולת.

סימביוזה תעשייתית בישראל

לצד מסחר בפסולת תעשייתית המתקיים באופן טבעי גם בישראל, משרד הכלכלה מעוניין לקדם עקרונות של כלכלה מעגלית וביניהם סימביוזה תעשייתית, על מנת לשפר את הפריון של התעשייה הישראלית ואת התחרותיות שלה.

בשבוע שעבר דיווחנו כי הוכרזו שמות הזוכים במכרז להקמת פלטפורמה לעידוד סימביוזה תעשייתית בישראל, במימון ממשלתי של משרד הכלכלה. בחודשים הקרובים, יתחילו לפעול 4 חברות, כל אחת באזור גיאוגרפי אחר בארץ, לעידוד עסקאות של סימביוזה תעשייתית. לאחר פרק זמן של שנה, אמורה להיבחר הפלטפורמה שהראתה את ההישגים הטובים ביותר בשנת הפיילוט, להמשך פעילות ברמה הלאומית, ובתמיכה ממשלתית.

----------

מסמכים רלוונטיים: