5 שנים לאחר שוועדת המכרזים המשותפת של משרדי האוצר והגנת הסביבה פרסמה את המכרז הגדול להקמת מתקן לטיפול בפסולת עירונית של גוש דן שימוקם במתחם השפד"ן, ביום חמישי האחרון הגישו 2 קבוצות הצעות להקמת המתקן. ההצעות ייבחנו וזוכה יוכרז בחודשים הקרובים.

2 הקבוצות שהגישו הצעות:

1. חברת IRP: המורכבת מהחברות ת.מ.מ (ורידיס, לשעבר ואוליה) וחברת תה"ל
2. חברת Zero Waste: המורכבת מהחברות שיכון ובינוי ו-GES.  

לראשונה | מתקן טכנולוגי לטיפול בפסולת במימון ממשלתי

מדובר במכרז גדול, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, להקמת מתקן טכנולוגי ראשון  לטיפול בפסולת המוקם בישראל במימון ממשלתי. זאת לאחר שנים רבות בהן התקשתה המדינה לקדם הקמת מתקני טיפול בפסולת שהביאה לכך שרוב הפסולת נטמנה. המתקן החדש יכלול מתקני מיון פסולת, יצירת גז מתאן [CH₄] מפסולת אורגנית, הפקת חשמל מהמתאן ויצור קומפוסט לדישון חקלאי.

המתקן צפוי לטפל בכ-1,000 טון פסולת עירונית מדי יום, משני סוגים:

1. זרם פסולת פריקה ביולוגית ('פסולת אורגנית'), שמקורה בתחנות מעבר ומיון, או בפסולת מופרדת במקור (פח חום).
2. פסולת עירונית מעורבת (פח ירוק).

לפי לוחות הזמנים המקוריים של המכרז (שנמצאים כרגע בעיכוב של כחצי שנה) תחילת ההקמה צפויה לקראת סוף 2018 ותחילת הפעלת המתקן בשנת 2021. הזכיין, שיבחר במסגרת מכרז בשיטת ה-BOT, יתכנן, יממן, יקים ויתפעל את המתקן לתקופת זיכיון בת כ-25 שנה. בתום תקופת הזיכיון, יועבר המתקן לידי המדינה.

לכשייבנה, המתקן החדש יצטרף למתקן ה-RDF שנפתח לאחרונה בחירייה ויחד 2 המתקנים יוכלו לקלוט כ- 2,500 טון פסולת ביום.

שיטות הטיפול בפסולת

 שיטות הטיפול בפסולת שבהן ישתמש היזם שייבחר, כוללות:

1. עיכול אנאירובי: הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל ובו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן. הם מפרקים וצורכים את רוב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה נאסף גז מתאן המופק מהפסולת, ומשמש להפקת חשמל ''ירוק'' (במתקן יופק חשמל בהיקף של עד 12 מגהוואט).
2. קוומפוסטציה סגורה: הבוצה המיוצרת מתהליך העיכול האנאירובי עוברת תהליך אירובי לצורך יצירת מטייב קרקע.

מבנה התשלומים והכנסות הזכיין

1. מענק הקמה ישולם לזכיין ב-2 אבני דרך, בהתאם להשלמת שלב ההקמה בפרויקט.
2. דמי כניסה למתקן - תשלום מטעם העיריות ותחנות המעבר עבור טיפול בזרמי הפסולת.
3. הכנסות ממכירת חשמל - עפ''י תעריף קבוע לקילו וואט שעה אשר הוסדר מול רשות החשמל.
4. הכנסות ממכירת תוצרי מחזור.
5. תשלומים קבועים חצי שנתיים מטעם המדינה כפי שנקבע במכרז.
6. רשת ביטחון ליעד ההכנסות - אחוז מיעד ההכנסות יובטח באמצעות תשלומי רשת ביטחון לזכיין אשר נועד לגדר את סיכוני הביקוש והמחיר לזכיין בפרויקט.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "מדינת ישראל חייבת לנקוט צעדים משמעותיים כדי להפסיק את הטמנת הפסולת. משרדנו, יחד עם משרד האוצר, יקדם בשנים הבאות עוד מספר מכרזים להקמה של מתקני טיפול ממגוון סוגים, לרבות מתקני השבת אנרגיה. שוק הפסולת הישראלי חייב להיגמל מהטמנת פסולת ולעבור לניצול יעיל של משאבים. הדרך עוד ארוכה, אולם הגשת ההצעות היא התקדמות משמעותית והבעת אמון של השוק הפרטי כי אנו צועדים בדרך הנכונה".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "במסגרת המהפכה בשוק הפסולת בישראל שאותה אנו מובילים במשרד, לקחנו אחריות על הקמת מתקני טיפול מתקדמים לפסולת מיון מיחזור והשבה. זו סנונית ראשונה לפעולות נוספות שנועדו כולן להפחית זיהומים וסיכונים מפסולת ולשמור על בריאות הציבור".

------------

קישורים רלוונטיים:

1. ורידיס ותהל יוכלו להתמודד יחד במכרז להקמת מתקן פסולת, 28.02.2017
2. חובת דיווח על רווחים בשוק הפסולת, 07.03.2016 
3. המשרד להגנת הסביבה משנה את היטל ההטמנה?, 14.02.2016
4. הרשויות נגד המשרד להגנ"ס: "לא ניתן לנהל את הפסולת ברשויות המקומיות מירושלים, 17.12.2015
5. פיקוח מחירים על שוק הפסולת הביתית, 01.12.2015
6. פסולת - ראשי | infospot