משרד האנרגיה מקדם רפורמה שתאפשר לרשויות מקומיות לבטל את תאגידי המים ולנהל את משק המים והביוב באופן עצמאי, כפי שהיה לפני הקמת תאגידי המים החל משנת 2007, אך עם רגולציה דומה לזו שחלה כיום על תאגידי המים.

לפי דוח של משרד האנרגיה שמפרט את עיקרי הרפורמה, חובת הקמת תאגידי המים הייתה מוצדקת בזמנו, כשמשק המים היה במשבר ותשתיותיו רעועות ומיושנות, בין היתר בשל ניהול לקוי תחת הרשויות המקומיות. אך כיום, כשמצב משק המים השתפר מאוד, אפשר לתת לרשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים של איתנות פיננסית ויכולות ניהול, לחזור ולנהל את משק המים באופן עצמאי.

ניהול עצמי של משק המים (כל עוד מדובר ברשות מקומית גדולה מספיק) אמור להביא להתייעלות וחיסכון בעלויות ניהול (ביטול כפל תפקידי הנהלה, פניות ציבור, גביה, דוברות, אגף כוח אדם וכו'), ולשפר את התכנון, האחזקה והפיתוח של התשתיות העירוניות תחת קורת גג אחת, לרווחת התושבים.

הרפורמה מציעה שהרגולציה שחלה על תאגידי המים תחול גם על רשות מקומית שתבחר לנהל את משק המים באופן עצמי, כולל העיקרון המרכזי שמשק המים ימשיך להתנהל כמשק סגור מבחינת כספית, כלומר ההכנסות והרווחים ממכירת המים ינוהלו בחשבון בנק נפרד שיהיה מיועד רק לניהול, הפעלה שוטפת, ופיתוח של משק המים.

כך מקווים במשרד האנרגיה להרוויח גם את היתרונות של משק סגור שמבטיח שהתקציב לא יילקח לשימושים עירוניים אחרים, וגם להרוויח את החיסכון, ההתייעלות, ושאר היתרונות הנובעים מניהול עצמי של הרשות המקומית.

הרפורמה באופן ניהול משק המים המקומי מעניינת גם על רקע המשבר בענף הפסולת, וההצעה להעביר גם אותו למודל של משק סגור שמתנהל בנפרד.

פרסום הדוח מגיע לאחר שלפני כשנה פרסם משרד האנרגיה קול קורא לקבלת עמדות הציבור בנושא הרפורמה במשק המים. במקביל, משרד האנרגיה מעדכן שטיוטה של תזכיר החוק הופץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים לאחרונה, ובהמשך הוא יפורסם גם להערות הציבור.

קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עדכון התוכנית הלאומית למשק המים והשפכים, 30.12.2024
2. מפת תאגידי המים האזוריים פורסמה, 20.03.2019
3. יו"ר רשות המים: בעיית המים של ישראל נפתרה, 18.03.2015
4. בדקה ה-90: החוק לצמצום תאגידי המים אושר בכנסת, 30.12.2019

תאגידי המים והביוב העירוניים – המצב הקיים והבעיות

בשנת 2001 נחקק החוק שמחייב את הרשויות המקומיות להקים או להצטרף לתאגיד מים עצמאי שינהל את משק המים והביוב, והוא החל להיות מיושם בשנת 2007. כיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים וביוב שמנהלים את משק המים של כ-220 רשויות מקומיות. חלק מהתאגידים נותנים שירות לרשות אחת, ותאגידים אחרים הם אזוריים ומאגדים מספר רשויות מקומיות. עדיין נותרו 24 רשויות מקומיות שטרם הצטרפו או הקימו תאגיד מים, וגם עליהן תחול הרפורמה.

לפי הדוח, ההחלטה הגורפת שהתקבלה בזמנו המחייבת את כל הרשויות המקומיות להקים תאגידי מים וביוב, הביאה לתוצאות חיוביות בחלק מהרשויות, ובעיקר ברשויות "חלשות", אך ברשוית אחרות, שהן בעלות יכולת לנהל את משק המים באופן עצמי התאגיד גורם להוצאת כספים מיותרת שנובעת מכפילויות בבעלי תפקידים, במקביל לפגיעה בתכנון, אחזקה ופיתוח התשתיות העירוניות.

ניהול משותף של משק המים תחת הרשות המקומית אמור גם לשפר את המענה למחסור בפתרונות קצה לביוב שמעברים הליכי תכנון ובנייה.

פחת המים הצמטצם משמעותית תחת תאגידי המים

כדי לבחון איך הקמת התאגידים השפיעה לאורך השנים על משק המים העירוני, הדוח בחן 3 מדדים בכמה רשויות מקומיות:

1. פחת מים (שיעור אובדן המים ברשת המים העירונית): הקמת התאגידים הביאה לשיפור ניכר, כלומר פחת המים הצטמצם מאוד.
2. פחת גבייה (שיעור החוב של לקוחות שלא נגבה): הקמת התאגידים הביאה לשיפור מתון אך הוא לא ניכר.
3. השקעה בתשתיות: אין ממצאים חד משמעיים. התחום מאופיין בתנודתיות רבה הנובעת כנראה מכך שההשקעה בתשתיות נעשית לפי פרויקטים ארוכי טווח ותלויה לעיתים במעניקים שהרשויות המקומיות מקבלות מהמדינה.

כלומר, הקמת תאגידי המים תרמה באופן בולט להפחתת פחת המים.

יש יתרון לגודל, ברשות קטנה התושבים משלמים יותר

נוסף על כך הדוח בדק האם תאגידי מים שמשרתים יותר תושבים הם חסכוניים יותר בהוצאות מינהלה (הוצאות הנהלה והוצאות כלליות). לשם כך נבחנו 4 תאגידים חד-רשותיים, כולם במרכז הארץ וכולם בדירוג כלכלי-חברתי גבוה, המשרתים אוכלוסיות בגודל שונה:

• תאגיד מי תקווה המשרת את גני תקווה שבה כ-24,000 תושבים
• מי גבעתיים המשרת כ-62,000 תושבים
• מי רמת גן המשרת כ-170,000 תושבים
• מי אביבים המשרת את תל-אביב – כ-475,000 תושבים
• כמו כן נבחנו תאגידים אזוריים המשרתים אוכלוסייה של יותר מ- 100,000 תושבים בהשוואה לתאגידים אזוריים קטנים.

הוצאות הנהלה לתושב ב-4 תאגידי מים חד-רשותיים

הוצאות הנהלה לתושב בתאגידים אזוריים נבחרים גדולים וקטנים

מהנתונים עולה שכל שתאגיד המים משרת יותר תושבים, הוצאות הניהול שלו יותר נמוכות לכל תושב. כלומר, יש יתרון לגודל.

לשם המחשה – בשנת 2022 כל תושב בגני תקווה שילם כמעט 75 ₪ בשנה על הוצאות הניהול של תאגיד המים שלו, בעוד שתושב תל-אביב שילם עבור אותו השירות כ-29 ₪ בשנה. כשמכפילים את ההפרש בהוצאות ניהול, במספר התושבים מתקבל סכיום של כ-1.1 מיליון ₪ שהיו יכולים להיחסך לתושבי גני תקווה. לפי הדוח הכספי של מי תקווה, 1.1 מיליון ₪ הם כ-6% מהמחזור הכספי של התאגיד. סכום שהיה אפשר לחסוך לכאורה אם גני תקווה הייתה מתאגדת עם רשויות מקומיות נוספות.

כלומר, לפי הנתונים המוצגים בדוח והניתוח שלנו, דרך נוספת לחסוך בעלויות, היא לאחד תאגידים קטנים לתאגידים אזוריים גדולים יותר שישרתו כמות גדולה יותר של תושבים.

קרטריונים לניהול משק מים באופן עצמאי

בהתאם לעקרונות הרפורמה המוצעת, רשות שתבקש לנהל את משק המים והביוב באופן עצמאי, ולא באמצעות תאגיד מים, תצטרך לעמוד בקריטריונים הבאים:

1. שיעור פחת הגבייה שישמש מדד לבחינת יעילות הניהול של הרשות המקומית.
2. איתנות פיננסית.
3. חשבון בנק ייעודי ונפרד שבו מנוהלים כספי הפיתוח של הרשות

רשות מקומית שטרם עברה לתאגיד מים, מנהלת כיום את משק המים בעצמה, תצטרך לעמוד גם בקריטריון של שיעור פחת מים, ורמת השקעה ראויה בתשתיות מיום וביוב.

רגולציה אחידה, מנהל לנושא, חשבון נפרד

להלן עקרונות נוספים של הרפורמה המוצעת:

• החלת רגולציה אחידה על תאגידי המים והרשויות המקומיות: הרגולציה שחלה על תאגידי המים תחול גם על רשויות שינהלו משק מים עצמאי. כולל הוראות חוק תאגידי מים וביוב, חובת קבלת רישיון וכפיפות לכללי המים (אמות מידה לשירות, הערכות לחירום וכו').

• מינוי מנהל מיוחד לנושא מים וביוב ברשות מקומית שמנהלת את משק המים.
• חשבון בנק ייעודי למשק המים שיבטיח ניהול משק מים סגור. כל הכנסות משק המים והביוב (דמי מים, אגרות, היטלי פיתוח וכו') יופקדו ישירות לחשבון ואפשר יהיה להוציא ממנו כספים רק להוצאות הקשורות למשק המים, כולל רכישת מים, אספקת מים, פיתוח ותחזוקת משק המים והביוב והוצאות הנהלה והוצאות כלליות שיוגבלו בהיקפן.

• תאגידי מים המאגדים כמה רשויות מקומיות יציאה של רשות מקומית מתאגיד רב-רשותי תותנה באישור מועצת רשות המים, כדי למנוע פגיעה ברשויות הנשארות בתאגיד.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מרבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות.

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: המהלך שאנחנו מובילים נובע ממחויבותנו לניהול אפקטיבי והוגן של משק המים. הפעולות שיינקטו ישיבו את האחריות על ניהול משק המים העירוני לרשויות המקומיות באמצעות מודל ניהול עדכני ויעיל ובכך ישפרו את השירות לתושבים לאין ערוך ויתרמו להפחתת עלויות המים בישראל.

---

מסמכים רלוונטיים: