החלטת הממשלה לסגור 4 יחידות פחמיות לייצור חשמל בחדרה עד שנת 2022, תביא להעברת התואר 'תחנת הכח הגדולה בישראל' לתחנת הכח הפחמית הנוספת היחידה בישראל - תחנת רוטנברג באשקלון. מי שמתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של תחנת הכח רוטנברג – הוא איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון שבשטחו ממוקמים 5 תחנות כח נוספות, ככל הנראה ריכוז תחנות הכח הגדול בישראל.

לא רק 6 תחנות כח פועלות בשטח האיגוד, אלא גם מתחם של קצא"א ומתחם של תש"ן (שתיהן חברות ממשלתיות העוסקות באחסון והובלה של דלקים) ולמעלה מ–1,000 עסקים בעלי פוטנציאל להשפעה על איכות הסביבה. כל זאת על שטח של 1.5 מיליון דונם בהם מתגוררים כ-350,000 תושבים בעשר רשויות מקומיות המאוגדות באיגוד הערים.

תוסיפו לזה את הגבול עם רצועת עזה שנושק לשטח האיגוד והמצב הביטחוני הכרוך בכך ותקבלו את אחד האזורים המורכבים והרגישים ביותר לניהול בהיבטים של איכות סביבה.

לקראת ועידת איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון שתתקיים ב-5 בספטמבר, וכדי להבין כיצד שומרים על האיזון בין האינטרסים של התושבים, הסביבה, התעשייה והמדינה קיימנו ראיון עם אשר אברג'ל, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון המכהן גם כראש מועצה אזורית שפיר וחבר המועצה הארצית והמחוזית לתכנון לבנייה.

סרטון: אשר אברג'ל מזמין אתכם לוועידה השנתית של איגוד ערים נפת אשקלון

כרטיס ביקור: אשר אברג'ל

אשר אברג'ל, מתגורר עם משפחתו בישוב מרכז שפירא, הוא בראש וראשונה איש חינוך, בעל תואר שני בחינוך אך גם בעל השכלה כלכלית ותורנית, שעסק בחינוך והוראה במשך שנים רבות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. בנוסף הוא שימש כיועץ לשר התחבורה ושר השיכון (הרב יצחק לוי) בסוף שנות ה-90 ושימש כמנכ"ל החברה הכלכלית בנתיבות.

אברג'ל משמש כראש המועצה האזורית שפיר החל מדצמבר 2002 וצפוי להציג את מועמדותו לקדנציה רביעית בבחירות הקרובות. החל משנת 2014 הוא מכהן במקביל גם כיושב ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, זו הפעם ראשונה שיושב הראש של האיגוד אינו ראש עיר.

אברג'ל, שהינו אחד מראשי המועצות המנוסים בישראל, ידוע כרפורמטור. כך שיקם את המועצה האזורית שפיר שהייתה בחדלות פירעון וכך גם עם איגוד ערים לאיכות הסביבה אשקלון שפעילותו והשפעתו התרחבו משמעותית.

מועצה אזורית שפיר אינה הגדולה והמרכזית מבין הרשויות החברות באיגוד ערים נפת אשקלון. כיצד הגעת לתפקיד יו"ר האיגוד, שעוסק בעיקר במפגעים סביבתיים של הרשויות השכנות?

חבריי ראשי הרשויות המקומיות החברות באיגוד ערים נפת אשקלון דחקו בי לקחת את התפקיד, לאור ניסיוני, ובכדי לממש את הפוטנציאל שיש בגוף החשוב הזה. למרות שבתחילה לא ששתי לקחת על עצמי עיסוק נוסף, לבסוף נעניתי לאתגר ונכנסתי לתפקיד ב-2014.

מדוע צריך איגוד ערים לאיכות סביבה? מדוע לא כל רשות פועלת באופן עצמאי?

ראשית, חלק גדול מהנושאים של איכות הסביבה הם מטבעם אזוריים וחוצי-רשויות שהרי הטבע לא מכיר בגבולות השיפוטיים של הרשות המקומית. שנית, איגוד ערים לאיכות סביבה חזק ומקצועי מספק תועלות רבות לרשויות ולתושבים הכלולים בו, שרשות בודדה תתקשה לספק.

חשוב לזכור שהרשויות המקומיות עסוקות במגוון נושאים כגון חינוך, תחבורה, פיתוח פנאי וגם איכות הסביבה. העיסוק בתחום הסביבתי, הוא אחד מהנושאים העומדים לפתחן ואין להן את האמצעים והמומחיות שאיגוד ערים לאיכות סביבה שזה כל עיסוקו, יכול להציע. ככל שהאיגוד מתחזק ומתמקצע כך הוא משפר את איכות החיים של התושבים ובמקביל מוריד עומס מהרשויות המקומיות שיכולות לפנות זמן ומשאבים לנושאים אחרים לטובת הפרט.

בהתאם לכך, ב-4 השנים שאני בתפקיד שמתי דגש על מספר תהליכים. קודם כל, חיזוק כוח האדם המקצועי של האיגוד, גייסנו את מיטל אמיתי, מנכ"לית מקצועית בעת ניסיון רב שמובילה את האיגוד בנחישות ובתבונה, הרחבנו את כמות התקנים המקצועיים מ-4 עובדים לכ-15 כיום, כך שלאיגוד יש היום יכולת לתת מענה מקצועי רחב ומגוון, מה שלא היה בעבר. במקביל, אנו דואגים להציב את הנושאים הסביבתיים במרכז סדר העדיפויות המקומי אך גם לדפוק על דלתות המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים כשצריך.

כחלק מהעבודה של האיגוד בשנים האחרונות לא נרתענו מלהוביל מאבקים, בחלקם מתוקשרים, מול גורמים מהחזקים במשק הישראלי, כגון: חברת החשמל וקצא"א הפועלים בשטחנו. כל זאת מתוך רצון שהציבור יקבל איכות חיים טובה ובטוחה יותר.

אתה מרוצה מחלוקת האחריות בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי בתחומים של איכות הסביבה?

המתח שיש בחלוקת הסמכויות בין השלטון המרכזי למקומי הוא מתח מובנה מעצם הגדרת התפקיד והוא מופיע באופן רוחבי בכל התחומים, לא רק באיכות הסביבה. בגדול, השלטון המרכזי קובע מדיניות והשלטון המקומי מוציא את רובה לפועל, דבר שאינו נכון לטעמי ויש לפעול לשנותו, סמכות ואחריות צריכות לבוא ביחד, ולצדן גם תקצוב מתאים.

זה כמובן בא לידי ביטוי גם בהיבטי התכנון של תשתיות לאומיות ופיתוח תעשייתי וכלכלי אל מול הבלמים שהרשויות מציבות, כשהן מייצגות את האינטרס של הציבור המקומי. לדעתי, מילת המפתח היא איזון. מצד אחד אי אפשר לא לפתח או לא לייצר אנרגיה. מצד שני, אי אפשר שתהליך ייצור האנרגיה ייפגע בבריאות הציבור. צריכים למצוא את נקודות האיזון, עדיין לא מצאנו את הנוסחה הנכונה, אך אנו בדרך לשם.

עד כמה יכולת ההשפעה של איגוד ערים לאיכות סביבה תלוי במקצועיות שלו ועד כמה בכוח הפוליטי שיש לו?

צריכים את שניהם. הבסיס לפעילות מוצלחת של איגודי ערים לאיכות הסביבה הוא היכולת מקצועית שבלעדיה אין תוקף לפעילותו. אף על פי כן, יש מקרים בהם צריך ללחוץ על משרד ממשלתי כלשהוא דוגמת המשרד להגנת הסביבה או משרד האנרגיה ואז אני מסתייע בחברי, ראשי הרשויות להפעיל לחץ פוליטי.

אתן דוגמא לחשיבות היכולת המקצועית של האיגוד. באחד המקרים, חברת קצא"א רצתה להגדיל את חוות המיכלים שברשותה והגישה תסקיר השפעה על הסביבה לוועדה המחוזית. אנחנו ניתחנו את התסקיר באופן מקצועי וגילינו שיש בו בעיה שיוצרת מפגע סביבתי.

במסגרת חוק הזיכיון הייחודי של קצא"א הם היו פטורים מדיני תכנון ובנייה – אך אנו דרשנו שבמקרה של הרחבת חוות המיכלים יהיה תהליך מסודר ודיון בוועדה המחוזית עם כל חברי הוועדה המחוזית כולל הארגונים הירוקים ואכן כך היה. בהתאם לכך, קצא"א נאלצה לבצע מספר שינויים ופעולות על מנת שהבקשה שלהם תאושר וזאת בניגוד לעבר בו התקיים דיון בלשכת התכנון המחוזית ללא שיתוף כלל הגורמים הרלבנטיים.

ללא היכולת המקצועית שלנו - לא היינו יודעים לזהות את המפגע הסביבתי הפוטנציאלי שעלה מתוך מסמכי התסקיר הסביבתי שקצא"א הגישה. המתקן היה קם כפי שהוגש במקור, ועוד כמה שנים היו מתעוררים למפגע סביבתי שמשמעותו בסופו של יום פגיעה קשה באיכות החיים ובריאות הציבור.

לאחרונה אישרה הממשלה את סגירת היחידות הפחמיות בחדרה עד שנת 2022. כך שתחנת רוטנברג תהפוך לתחנת הכוח בעלת התפוקה הגדולה בישראל וגם הגדולה ביותר המופעלת בפחם. מה דעתך על הנושא?

תחנת הכוח בחדרה אכן הרבה יותר מזהמת מתחנת הכוח ברוטנברג ולכן טוב עשתה הממשלה שקיבלה החלטה לסגור את 4 היחידות הפחמיות בחדרה. מגיע לממשלה יישר כוח בעניין הזה ואני שמח בשביל תושבי אזור חדרה שיסבלו פחות.

אצלנו, לוחות הזמנים של פרויקט התקנת הסולקנים בתחנת הכוח באשקלון היו אמורים להסתיים מזמן אך חברת החשמל לא עמדה בכך. בשלב כלשהו נעמדנו על הרגליים האחוריות, התנגדנו למתן הארכות נוספות וגרמנו לכך שלוחות הזמנים התקצרו. הפרויקט עתיד להסתיים בעתיד הקרוב ולהביא להפחתה משמעותית בזיהום האוויר.

אגב, זו הזדמנות להדגיש שמבחינתנו הסולקנים אינם פתרון קבע. אנו חותרים לכך שבסופו של התהליך תחנת הכח רוטנברג תפעל באמצעות גז טבעי בלבד.

אתה מחדש לנו. טרם שמענו על תוכניות להסבת חלק מהייצור ברוטנברג מפחם לגז טבעי – האם מדובר בהצהרה לצורכי בחירות או שיש משהו קונקרטי?

אני מציע לכם לעקוב מקרוב, מאבקנו בנושא לא תם, ואני מקווה שכבר במהלך שנת 2019  תשמעו על החלטות משמעותיות שיתקבלו בכיוון הזה.

בשנים האחרונות אתם מחמירים את הפיקוח על קצא"א, האם חל שינוי בהתנהלות ובהשפעה הסביבתית של קצא"א בעקבות כך?

כמו בהרבה תחומים אחרים, אני סבור שזה עניין של נחישות והתניה. כשרואים שאתה פועל ממקום אמיתי ונחוש – מתיישרים, מתרגלים וזה מוטמע בפעילת השוטפת. לצערי, לאורך השנים לא היה פיקוח קפדני על קצא"א, בין השאר בשל המעמד החוקי המיוחד שלהם.

החלטתי שאנחנו לא עושים לקצא"א הנחות בהקשר של המפגעים הסביבתיים שהם מייצרים, כמו לכל גוף אחר. בכל פעם שהיה מפגע סביבתי, למשל מפגע ריח או זיהום אוויר בעקבות פעילות של פריקת אוניית דלקים כשמשטר הרוחות לכיוון מזרח - תוך חצי שעה הגיע צוות שלנו לשער המפעל ביקש להיכנס ולבדוק את מקור המפגע. בעקבות הפיקוח שלנו הם זומנו לשני שימועים במשרד להגנת הסביבה.

קצא"א הפנימו את המסר, התאימו את עצמם כי הם הבינו שהצורך שלנו לשמור על הציבור הוא כן, אמיתי ונחוש ואני חושב שהם עשו שינוי בחשיבה ומשתדלים מאוד לעמוד בהנחיות. 

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הצליח להביא לסגירת מיכל האמוניה ונכנס לעימות ישיר עם השלטון המרכזי ומשרד ראש הממשלה סביב שאלת החלופות ליבוא אמוניה. יש הטוענים כי מה שהנחה את יהב היה הרצון לגרוף תמיכה רחבה בבחירות הקרובות. האם לדעתך מדובר במהלך לגיטימי ומוצלח של נבחר ציבור?

מהכרותי שנים רבות את פעילותו של יונה יהב, אני משוכנע שטובת הציבור עמדה לנגד עיניו. בהתייחסותי לציניקנים שטוענים שזה מתוך שיקולים אלקטוראליים אומר שבבית המדרש יש מונח שאומר: "מתוך שלא לשמה בא לשמה".

זה נכון גם במקרה הזה, כלומר, גם אם קידם תהליך סגירת מיכל האמוניה הוא מסיבות אלקטורליות, הרי שבסופו של דבר יש כאן הישג מרשים שהביא להפחתת הסיכון לתושבים באזור חיפה ובסופו של יום המרוויח המרכזי הוא הציבור.

עסקים ומפעלים מתלוננים על הכבדת הרגולציה בכלל ובפרט הרגולציה הסביבתית. הם טוענים כי הדבר מביא להעברת קווי ייצור לחו"ל. מה עמדתך בנושא?

בתפקידי כראש רשות מקומית אני מרגיש את הרגולציה הכבדה בכל יום. לצערי, במדינה לפעמים מתקבלות החלטות שלא צופות פני עתיד, כלומר לא מתוך חשיבה והתאמה למדיניות ארוכת טווח, אלא כתגובה לאירוע נקודתי וזה אכן יכול להכביד ולייצר ביורוקרטיה מיותרת ובזבוז משאבים.

גם כאן, מילת המפתח היא איזון. צריך בהחלט להפחית את הרגולציה המיותרת ואני חושב שהמדינה החלה להבין שיש עודף רגולציה שגורמת לבריחת עסקים, מוחות והזדמנויות, והתחילו לטפל בנושא ברצינות. מנגד על התעשיינים להכיר ולהשלים עם הצורך הקיומי של התושבים בכך ששמירה על איכות הסביבה היא אינטרס ראשון במעלה.

כבר היום יש לא מעט תעשיינים שמבינים זאת, שהרי גם הם בסופו של יום תושבים וכך גם העובדים שלהם שרובם מגיעים מאזורים הסמוכים למקום הפעילות. אותם תעשיינים כבר מתכננים את המתקנים החדשים ואת קווי הייצור בתחילת התהליך באופן שיתאים לסטנדרטים החדשים וכל מפעל שעובד בצורה כזאת מוריד באופן משמעותי את החיכוך עם הרשויות בנושאי איכות הסביבה.

6 תחנות כוח, מתקן גדול של קצא"א ותש"ן ועוד היד נטויה. וכל זה בשטח האיגוד על הגבול עם עזה. איך אתם מנהלים את הסיכונים הסביבתיים?

אני חושב שהייתה מגמה בעשורים הקודמים למקם את התשתיות באזורים פחות צפופים, ובשל כך העדיפו למקם בדרום הארץ, יתרה מזאת הדרום היה רחוק יחסית מה'חזית' הביטחונית של סוריה ולבנון ולא לקחו בחשבון שאי פעם עזה תהפוך לחזית של ירי קטיושות ומרגמות. לכן אני חושב שהתפיסה החברתית ותפיסת הביטחון צריכות להשתנות בנוגע לריכוז תשתיות ויש לפעול לפיזור התשתיות. זה נכון ביטחונית, זה נכון סביבתית וזה אף נכון חברתית.

בהיבט של חומרים מסוכנים, אנחנו ערוכים לחירום, יש לנו צוותים מקצועיים שפועלים יחד עם כיבוי אש ופיקוד העורף, יש הנחיות ברורות ונהלים כיצד לפעול כולל הוראות להפחתת כמויות, פיזור ומיגון. למשל ברגע שמתפתח מצב בטחוני מפחיתים את החומ"ס שבמתקנים. כשנותנים היתרי בנייה מוטמעים בהם דרישות מיגון. גם קצא"א וגם תחנת הכוח ברוטנברג מוגנים כך שאם חס וחלילה ייקרה משהו, הנזק והמפגע לא יתפשט.

לנו, ברשויות הדרומיות, חשוב שההכנה וההתנהלות במצבי חירום, שלצערי אינם נדירים באזורנו, יהיו בראש סדר העדיפויות של גורמי הביטחון שהם הריבון בשעת חירום. חשוב לנו לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים.

סרטון: מיטל אמיתי מזמינה אתכם לוועידה השנתית של איגוד ערים נפת אשקלון

אשר, בימים אלה אתה מסיים קדנציה שלישית כראש מועצה אזורית שפיר ומתכונן לרביעית, יש משהו שאתה רוצה לומר לקוראים לפני סיום?

במקורות היהודים השמירה על הסביבה היא ציווי שמופיע כבר בתחילת ספר בראשית "לעבדה ולשמרה". הצורך לשמור על הסביבה הוא צורך אמיתי של כולנו שהרי כולנו נמצאים וגרים במרחקים לא גדולים אחד מהשני ואנו נמצאים בכפר גלובלי אחד קטן, האינטרס שלנו לא רק עבור איכות החיים והבריאות שלנו, אלא גם עבור ילדינו והדורות הבאים.

כפי שציינת אני נערך בימים אלה לקדנציה נוספת, ולא מעט שואלים אותי, המועצה כבר עלתה על דרך המלך, יש אתגרים נוספים?

ואני עונה בוודאי ובוודאי, לפנינו עוד אתגרים גדולים וכל עוד אני ממשיך להתעורר מידי יום עם חדוות עשייה ויצירה, ברק בעיניים ותכניות מתחדשות אני יודע שיש לי עוד משימות שעליי לקדם. כאשר אני מסתכל לאחור על ההישגים שהשגנו עד היום אני מקבל כוחות מחודשים ורצון עז להמשיך ולפעול לטובת המועצה ותושביה, ובאמתחתי יש עוד הרבה אתגרים ורעיונות גדולים לביצוע.

אנחנו כל הזמן מקבלים פידבקים על כך שאיגוד הערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון הפך להיות קול משמעותי ומשפיע בחיי התושבים ובעבודת הרשויות הכלולות בו.

המדינה צריכה להבין שעל מנת למצוא חלופות לייצור אנרגיה בצורה נקייה, עליה לחשוב מחוץ לקופסה ולא לפחד לנסות דברים חדשים ופורצי דרך כפי שעושים בהיי טק. אני מעמיד את הניסיון שלי והרצון שלי לעשות שינוי ולהוביל תהליכים משמעותיים לרשות תושבי מועצה אזורית שפיר ואיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון.

אני מזמין את כולכם לבוא לוועידה השנתית של איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון שתתקיים בשבוע הבא ולשמוע מקרוב על האתגרים והפתרונות בתחום.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. העברת סמכויות הפיקוח הסביבתי מהרשות המקומית לממשלה, 27.08.2018
2. המשימה: למצוא את האיזון בין התקנים המגנים על בריאות הציבור לבין פיתוח כלכלי, 7.11.2017
3. המשרד להגנ"ס אישר דחייה נוספת בהתקנת הסולקנים באשקלון, 03.10.2017
4. תנאי רישיון העסק של קצא"א יוחמרו, 13.07.2017

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: