יום ראשון ה-22 במאי 2016 אולי ייזכר כפספוס הגדול של הרגולציה הסביבתית במדינת ישראל. באותו יום ראשון, בשעה 13:00 הייתה אמורה להיפתח בירושלים ישיבת וועדת השרים לענייני חקיקה המשמשת כמעין חותמת 'כשרות' ממשלתית להצעות חוק, לפני שהן מתחילות את תהליך החקיקה הרשמי בכנסת. בדרך כלל הצעות חוק ממשלתיות מוגשות לאישור הוועדה רק לאחר שהושגה לגביהן הסכמה עקרונית בין משרדי הממשלה הרלוונטיים ושאר בעלי העניין המהותיים.
בסדר היום של אותה ישיבה, הופיע לאישור הוועדה גם הצעת החוק 'רישוי סביבתי משולב' שהגיש השר להגנת הסביבה דאז, אבי גבאי. אלא שעיון בסדר ההצבעה מציין לקונית כי 'ההצעה ירדה מסדר היום'.
הצעת החוק 'רישוי סביבתי משולב' היא פרויקט דגל של החקיקה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה. המשרד עמל עליה במשך מספר שנים הן בעבודה פנימית בתוך המשרד להגנ"ס, הן מול משרדי ממשלה אחרים, והן מול בעלי העניין ובהם התאחדות התעשיינים, הארגונים הירוקים, ועוד. החוק החדש היה אמור להצעיד את הרגולציה הסביבתית בישראל למאה ה 21 על ידי התאמה לרגולציה באיחוד האירופאי, הן ברמת הדרישות הסביבתיות והשקיפות והן ברמת הוודאות לתעשיינים והפחתת הבירוקרטיה.
אלא שמשהו השתבש בשעות האחרונות שלפני הדיון בוועדה ובבוקר שלפני תחילת הישיבה הוחלט שהצעת החוק תרד מסדר היום. מאחורי הקלעים כנראה התנהל משא ומתן בין התעשיינים והמשרד להגנת הסביבה ואולי גם משרד האוצר על המחלוקות המהותיות בינהם בהקשר של החוק, כאשר ברור היה שללא הסכמת כל הצדדים, החוק לא יקודם.
כאמור, המחלוקות לא נפתרו, הצעת החוק 'רישוי סביבתי משולב' ירדה מסדר היום, בסיומו של אותו חודש אבי גבאי הודיע על התפטרותו מהממשלה ומחליפו ח"כ זאב אלקין טען בראיון עמנו לפני כשנה שהוא לא אופטימי לגבי אפשרות העברת החוק בכנסת, בשל המחלוקות עם התאחדות התעשיינים ומשרד האוצר שמסרב להקצות משאבים הנדרשים לטובת יישום החוק.
למרות שהחוק עדיין לא עבר, החליט המשרד לפעול באופן חד צדדי להטמעת חלק מדרישות תזכיר החוק המדובר, בתוך תנאי רישיון העסק והיתר הרעלים של המפעלים הרלוונטיים.
התעשיינים לא מרוצים מהמצב הקיים בו המשרד עוקף את דרך המלך של מסלול החקיקה הראשי ומשית עליהם את הדרישות הסביבתיות המחמירות, חלקם עם אחריות פלילית לצידם, וזאת מבלי שעברו דיון מאזן בוועדות הכנסת השונות.
התעשיינים מצידם לא פוסלים יישום של חלק מעקרונות תזכיר החוק כבר כיום, מבלי להמתין לאישור הכנסת, אך דורשים שיהיו אלה רק העקרונות לגביהם יש הסכמה, ולא יישום חד צדדי של דרישות המשרד להגנת הסביבה.
כתבות רלוונטיות לנושא:
נזכיר כי תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב מחלק את העסקים ל-3 רמות על פי מידת השפעתם הסביבתית. רק מפעלי רמה א' (כ- 250) ומפעלי רמה ב' (כ- 3,500) יחויבו ברישוי סביבתי משולב, כאשר הדרישות ממפעלי רמה א' מחמירות יותר.
חוק רישוי סביבתי משולב מבוסס על עקרונות הדירקטיבה האירופית IED 2010/75/EU. החוק אמור להקל על התעשייה בשל איחוד תהליכי הרישוי השונים: רישיון העסק, היתר רעלים, היתר פליטה לאוויר, הקלות להזרמת שפכים תעשייתיים, אישורי מנהל לפסולת מסוכנת ותהליכי רישוי סביבתי נוספים להיתר אחד. התעשייה גם תהנה מהוודאות הנגזרת ממשך ההיתר הממושך, 7 שנים, במקום שנה/שנתיים/שלוש שניתנים היום בהיתרים השונים.
מנגד, החוק, הדומה למתכונת המיושמת כבר היום בהיתר הפליטה לאוויר, ידרוש יישום של טכניקה מיטבית זמינה (BAT) ושלביו השונים יהיו שקופים לציבור על ידי פרסום הבקשות להיתר באינטרנט, קיום שלב של הערות ציבור ופרסום סופי של נוסח ההיתר המלא למפעלי רמה א'.
כאמור, בחודש מאי 2016 המשרד להגנת הסביבה ניסה להעלות את הצעת החוק לממשלה, אולם ההצעה הוסרה בשל מחלוקות עם התאחדות התעשיינים. לאחר מכן הוחלט על תהליך בירור המחלוקות בתיווך משרד ראש הממשלה. במהלך 2017 התקיימו פגישות בין התעשיינים למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, לזיהוי וליבון הפערים, אך לקראת סוף 2017 הודיעה ההתאחדות למשרד להגנ"ס כי אינה מעוניינת בהמשך קידום החוק, בשל הפערים בין הצדדים.
להלן חלק מנקודות המחלוקת בין התעשיינים למשרד להגנ"ס:
התאחדות התעשיינים מציעה ליישם את עקרונות הרישוי הסביבתי המשולב עליהם יש הסכמה, כבר היום, ללא חקיקה ראשית, בהתייחס לעקרונות הבאים:
משיחות שקיימנו עם גורמים שונים במשרד להגנ"ס נאמר לנו כי הצעת החוק יחד עם ההסכמות שהגיעו אליהן לאחר הליך בירור המחלוקות בתיווך משרד רה"מ, מספקת לתעשיינים מענה למרבית הצרכים שלהם, וכי היה ברור לכל הצדדים מלכתחילה שבתהליך חקיקה כך כך משמעותי ומורכב לא ניתן לקבל 100% מהדרישות. לכן, במשרד מופתעים מהנסיגה החד צדדית של התאחדות התעשיינים מהתהליך כולו.
עוד נאמר לנו כי המשרד להגנ"ס אכן מיישם בפועל את עדכון הדרישות הסביבתיות והחמרתן בהתאם לנהוג באיחוד האירופאי מבלי להמתין לקידום הצעת החוק, אלא שהוא עושה זאת באמצעות הכלים החוקיים שיש בידיו כיום כגון רישוי עסקים, היתר רעלים וכו'. כך שבינתיים, כל עוד החוק לא מקודם, נראה שהתעשיינים מקבלים מהמשרד להגנ"ס רק את המקל. הגזר לא בידם.
לגבי הצעת התעשיינים לקדם את החלקים עליהם יש הסכמה שלא בחקיקה ראשית אלא באמצעות הוראות מנכ"ל, עדכון תקנות והחלטות ממשלה, טוענים במשרד להגנ"ס כי לא ניתן לאחד באופן מלא מספר תהליכי רישוי בעלי מאפיינים שונים שלא בדרך המלך וללא כלים ומשאבים להתאמת רמת הפיקוח.
------
מסמכים רלוונטיים:
תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, 09.2015