משרד האנרגיה פרסם להערות הציבור את תזכיר החוק המאפשר לרשויות מקומיות לבטל את תאגידי המים ולנהל את משק המים בעצמן כמשק כספי סגור. זאת למרות שרשות המים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, וגורמים נוספים מתנגדים לרעיון ביטול תאגידי המים.

לפי הרפורמה שמשרד האנרגיה מקדם, וכפי שהוצגה גם בדוח שקדם לפרסום תזכיר החוק, הרגולציה שחלה על תאגידי המים תחול גם על רשות מקומית שתבחר לנהל בעצמה את משק המים. כך מקווים במשרד האנרגיה להרוויח גם את היתרונות של משק סגור שמבטיח שתקציב המים לא ישמש לשימושים עירוניים אחרים, וגם להרוויח את החיסכון, ההתייעלות, ושאר היתרונות הנובעים לכאורה מניהול עצמי של הרשות המקומית.

כיום, רוב משק המים בישראל מנוהל באמצעות תאגידי מים (56 תאגידים שנותנים שירות לכ-220 רשויות מקומיות מתוך כ-255 רשויות בישראל), ואולם במשרד האנרגיה מאמינים שמעבר לניהול עצמי של משק המים על ידי רשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים של ניהול תקין - ייעל את הניהול, יחסוך בעלויות (בזכות ביטול כפל תפקידי הנהלה, פניות ציבור, גביה, דוברות, אגף כוח אדם וכו') וישפר את התכנון, האחזקה והפיתוח של התשתיות העירוניות, כשהכל נמצא תחת קורת גג אחת, לרווחת התושבים.

עם זאת, רשות המים, משרד האוצר, המשרד להגנ"ס וגורמים נוספים כמו עמותת צלול, מתנגדים לביטול תאגידי המים בטענה שלא רק שזה לא יחסוך בעלויות, אלא אף ייקר את התעריפים, יפגע ביעילות משק המים, יעצור השקעות בפרויקטים ואף עלול לפגוע במשק כולו. חשוב לציין שניירות העמדה של הגורמים הנ"ל פורסמו לפני שמשרד האנרגיה הציג את המתווה שנותן מענה מסוים לחלק מהטענות.

קישור לתזכיר החוק, ולעמדת רשות המים, משרד האוצר, והמשרד להגנ"ס, בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הסוף לתאגידי המים? משרד האנרגיה פרסם טיוטת רפורמה, 6.5.2025
2. עדכון התוכנית הלאומית למשק המים והשפכים, 30.12.2024
3. מפת תאגידי המים האזוריים פורסמה, 20.03.2019
4. יו"ר רשות המים: בעיית המים של ישראל נפתרה, 18.03.2015
5. בדקה ה-90: החוק לצמצום תאגידי המים אושר בכנסת, 30.12.2019

הרפורמה: מעבר לניהול עצמי של רשויות מקומיות

כאמור, במשרד האנרגיה מקדמים את הרפורמה במשק המים בנימוק שמעבר של הרשויות המקומיות לניהול עצמאי, כפי שהיה לפני הקמת תאגידי המים בשנת 2007, ייעל את ניהול משק המים וייחסוך בעלויות.

הרפורמה המוצעת מושתתת על העיקרון שהרגולציה שתחול הן על רשויות מקומיות שימשיכו להתנהל באמצעות תאגיד מים והן על רשויות שיעברו לניהול עצמאי תהיה אחידה, כולל העיקרון המרכזי שמשק המים ימשיך להתנהל כמשק כספי סגור. כלומר, ההכנסות והרווחים ממכירת המים ינוהלו בחשבון בנק נפרד שיהיה מיועד רק לניהול, הפעלה שוטפת ופיתוח של משק המים.

לפי תזכיר החוק של משרד האנרגיה, רשות שתבקש לנהל את משק המים והביוב באופן עצמאי, ולא באמצעות תאגיד מים, תצטרך לעמוד בכמה קריטריונים:

1. שיעור פחת הגבייה (היחס בין מספר החשבונות שהונפקו למספר החשבונות ששולמו) ו/או שיעור פחת המים (היחס בין כמות המים שנמכרה לצרכנים לכמורת המים שנרכשה מחברת מקורות) ישמשו מדד לבחינת יעילות ואיכות ניהול משק המים.
2. איתנות פיננסית.
3. כדי להבטיח ניהול משק מים סגור, רשות שתנהל את משק המים בעצמה תהיה חייבת לנהל חשבון בנק ייעודי ונפרד שישמש את משק המים והביוב בלבד.
4. הפטור מהקמת תאגיד יישמר כל עוד הרשות עומדת בקריטריונים הנדרשים.

נוסף על אלה, רשויות שיעברו לניהול עצמי של משק המים יחויבו:

• למנות מנהל מיוחד לנושא מים וביוב ברשות המקומית.
• שירותי מים וביוב שהרשות המקומית צורכת בעצמה יתומחרו לפי שווי שוק. הרשות המקומית תעביר את התשלום עבור שירותי המים והביוב שהיא צרכה לחשבון הייעודי.

כמו כן, הרגולציה של רשות המים בנושא ניהול משקי מים עירוניים תחול באופן אחיד על כל הגופים שמנהלים משק מים עירוני, בין שמדובר בתאגיד מים או בין שמדובר ברשות מקומית. בין עקרונות הרגולציה שיחולו עליהם:

• קביעת אמצעי פיקוח ובקרה על פעילות משק המים והביוב של הרשות.

• כדי למנוע הוצאות מיותרות, תיקבע הגבלה על גובה הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות מסך ההכנסות השנתיות, הן ברשויות מקומיות והן בתאגידי מים וביוב.

• תאגידים קיימים ייהנו מהקלות רגולטוריות, למשל במינוי דירקטורים. רשות מקומית תמנה ישירות את הדירקטורים, בלי ועדת חיצונית כדי לייעל את עבודת התאגיד, לאפשר לרשות גמישות, לקצר לוחות זמנים ולהפחית ביורוקרטיה.

משרד האוצר: הרפורמה תפגע במשק

במשרד האוצר מתנגדים לרפורמה שמציע משרד האנרגיה בטענה שהסיכון גדול יותר מהתועלת.

לפי נייר עמדה של משרד האוצר (קישור בתחתית הכתבה), החזרת ניהול משק המים לרשויות המקומיות תפגע במשק, תפתח את המשק הסגור, תביא לצמצום השקעות לטווח הארוך ובשל כך להגדלת פחת המים, תגרום לירידה בגבייה ותחזיר את משק המים עשרות שנים אחרונה.

כמו כן, כיוון שסגירת התאגידים והעברת האחריות למשק המים לרשויות המקומיות היא תהליך ממושך הכרוך בעלויות גדולות שטרם נבחנו, במשרד האוצר מעריכים שהמהלך עלול לגרום בטווח המיידי לקיפאון כפי שקורה כבר עכשיו ברשויות מקומיות שאינן מקדמות הקמת תאגידים בגלל הרפורמה הצפויה.

עוד טוענים במשרד האוצר שהחיסכון בעלויות הוא שולי ולא צפוי להשפיע על תעריף המים ולכן הרפורמה לא צפויה לפתור את הבעיות המהותיות של משק המים, ובראשון הטיפול בביוב.

יותר מכך, לפי משרד האוצר הרפורמה צפויה לא רק לפגוע במשק המים אלא במשק כולו כיוון שמשק המים והביוב הוא הבסיס לכלל פעילות המשק, בייחוד בצל התגברות האתגרים בשל שינויי האקלים.

רשות המים: הרפורמה תייקר את תעריפי המים

גם רשות המים מתנגדת להחזרת ניהול משק המים לרשויות המקומיות, ומציינת כי בניגוד לטענה שפירוק תאגידי המים יחסוך בעליות וייעל את ניהול משק המים, בפועל ניהול משק המים באמצעות הרשויות המקומיות צפוי להיות יקר יותר ויעיל פחות.

לפי הערכה ראשונית של רשות המים, יישום הרפורמה צפוי לייקר מיידית את תעריפי המים והביוב, ובטווח הארוך הוא צפוי לייקר את התעריפים בשיעור של יותר מ-20%.

פי רשות המים, הרפורמה צפויה לא רק לייקר את העליות, אלא גם להקטין את ההשקעות בתשתיות ולגרום לזליגה של כספים לשימושים אחרים, להגדיל את פחת המים ופחת הגבייה, לגרום לצריכת מים לא מושכלת בידי הרשות המקומית ולפגוע ביכולת המימון של משק המים העירוני וביכולת להסיר חסמי דיור.

נוסף על אלה, מציינים ברשות המים, המהלך יפגע גם במוכנות לחירום ובהגנה בפני מתקפות סייבר, יגרום לירידה בפיקוח ויפגע ביכולת האכיפה.

כך פירוק התאגידים תגדיל את העלויות

בנייר העמדה שלה, רשות המים מדגימה כיצד הרפורמה שמקדם משרד האנרגיה תגדיל את העלויות, באמצעות תרחיש של פירוק תאגיד מים אזורי.

בישראל יש 29 תאגידים רב-אזוריים שנותנים שירות למספר רשויות מקומיות, הגדול בהם הוא תאגיד "פלג הגליל" המאגד 13 רשויות מקומיות.

לפי רשות המים, פירוק תאגיד "פלג הגליל", המעסיק 45 עובדים (3.4 עובדים בממוצע לרשות), יוביל להקמת מחלקות מים וביוב בכל אחת ואחת מהרשויות החברות בו, דבר שיגדיל בהכרח את מספר העובדים ואת עלויות השכר. נוסף על כך פירוק תאגידים רב-אזוריים יפגע גם בקידום פרויקטים אזוריים ומשותפים לאותן רשויות מקומיות.

חוץ מהנזקים המיידיים, פירוק התאגידים הוא מהלך מורכב ויקר, שמחייב פירעון מיידי של הלוואות, פיטורי עובדים, הגעה להסדרים מורכבים בין רשויות מקומיות שמשק המים שלהן מתנהל במשותף והשלכות מיסוי.

נוסף על כך, אי-הוודאות שנוצרת מעצם פרסום המהלך, צפוי לפגוע ביכולת של תאגידי המים לגייס חוב וביכולת להשקיע בפרויקטים כבר בטווח הקרוב, בעיקר בתחום הביוב שמהווה חסם לפיתוח הדיור בארץ.

רשות המים מעריכים שבנקים ומוסדות פיננסיים יימנעו מלתת הלוואה לתאגיד מים וביוב בגלל חשש שהתאגיד יפורק והגורם שמקבל את ההלוואה יהיה שונה מזה שלקח אותה, דבר שעלול לעצור לחלוטין את פיתוח משק המים והביוב העירוני.

המשרד להגנ"ס: תאגידי המים תורמים למניעת מפגעים סביבתיים

גם המשרד להגנ"ס סבור כי הניהול של משק המים על-ידי התאגידים עדיף על ניהול עצמי של הרשויות המקומיות, ולדבריו זה בא לידי ביטוי בשיפור המשמעותי במניעת מפגעים סביבתיים והטיפול בשפכים בישראל.

במשרד להגנ"ס אומרים כי בחלק גדול מהרשויות המקומיות שטרם הצטרפו לתאגידי מים, כדוגמת: בית שאן, נהריה, ראש פינה, כפר תבור ומעיליא, התחזוקה השוטפת של תשתיות המים והביוב אינם מטופלים כראוי לרמה הנדרשת, ונגרמים מפגעים סביבתיים כגון: נזילות וגלישות ביוב גולמי ממערכות ההולכה ותחנות השאיבה, וקולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור השפכים שזורמים לשטחים פתוחים, מקורות מים ונחלים, תוך סיכון ברור למערכות אקולוגיות ולבריאות הציבור.

המשרד להגנ"ס מציין כי דווקא המשך חיזוק תאגידי מים וביוב, שמירה על מספרם הנמוך וניהול משק המים כמשק כספי סגור, הם המפתח לתפקוד מיטבי של משק המים והביוב.

צלול: הצעה פופוליסטית שמעידה על חוסר הבנה עמוק

בנייר עמדה של עמותת צלול, נאמר כי צלול מתנגדת בכל תוקף לביטול תאגידי המים והביוב והחזרת ניהול משק המים העירוני לידי הרשויות המקומיות. לדבריהם ביטול התאגידים לא יגרום להפחתה במחיר המים, ויביא לפגיעה באיכות השירות, ביעילות משק המים, יגרום לעלייה בפחת המים, יגרע מההשקעה הממשלתית בתשתיות ויגרום לפגיעה קשה בסביבה. במקביל, תומכת צלול בצמצום מספר התאגידים, שמספרם גבוה לכל הדעות, באמצעות מתן הטבות לרשויות שיעמדו בדרישה זו.

בצלול מסכמים: "הטענה לפיה ביטול התאגידים יביא לירידה במחיר המים היא פופוליסטית, מאחזת עיניים מעידה על חוסר הבנה עמוק ואין לה על מה להסתמך ויש לקוות שתעבור מן העולם."

התייחסויות

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי שבו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמן את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מרבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים, יתחייבו לניהול משק כספי סגור באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצורכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות".

---

מסמכים רלוונטיים: