ועדת חקירה ממשלתית חקרה אירוע שבו נשטפו לחוף 250 צבי ים, רובם מתים, כשעל רבים מהם סימני פגיעת הדף. נבדקה האפשרות כי הצבים נפגעו מסקר סייסמי, פיצוץ, סונאר צבאי או סערת ברקים אך לא נמצאה הוכחה מבוססת המצביעה על אשמתו של אחד הגורמים. הוועדה המליצה על יישום מספר כללים לשמירה על בעלי החיים הימיים. 

כתבות רלוונטיות:

1. 55 מיליון ₪ יושקעו בניטור הים התיכון, 25/12/2018
2. דוח ניטור הים התיכון: ירידה במזהמים ממפעלים, 20/2/2019
3. קנס של 125 אלף ₪ על זיהום ים בנמל חיפה, 25/7/2019
4. קנס של 145 אלף ₪ לבעלי אוניה על זיהום נמל חיפה, 25/11/2019
5. מידע נוסף על זיהום ים ונחלים | infospot

50% מהצבים החיים שנשטפו לחוף סבלו מפגיעות הדף

במהלך חורף 2019-2018 נשטפו לאורך חופי הים התיכון בישראל כ-250 צבי ים, מרביתם (200) נמצאו מתים. מדובר בכמות צבים שנשטפים לחוף הגדולה כמעט פי 10 מאשר בחורף רגיל. בישראל 2 סוגים של צבי ים אשר אחד מהם (הירוק) בסכנת הכחדה והשני (החום) מוגדר כ'עתידו בסכנה'.

מבין 48 הצבים החיים שנשטפו אל החוף, על גופם של כ־50% נמצאו סימני פגיעות הדף, שהתבטאו בנזק לרקמות רכות באוזן הפנימית ובריאות. לכן התעורר חשד כי הנזק שנגרם לצבים הוא תוצאה של סקר סיסמי שנערך בינואר 2019 בצפון המים הכלכליים הישראליים.

עקב כך, גויסה ועדת חקירה לצורך בדיקה רב תחומית של הנושא. הוועדה כללה צוות של מומחים מטעם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, חקר ימים ואגמים לישראל וחוקרים מובילים באקדמיה.

הצוות ביצע בדיקות מקיפות של הערכת גורמים פוטנציאליים לפציעות המתוארות, תוך התמקדות בסקרים סיסמיים, אך גם בחינה של מקורות אנושיים כמו פיצוצים וסונאר צבאי וכן בחינה של מקור טבעי: סערת ברקים.

לא נמצאה הוכחה לאשמת הגורמים שנבחנו

המסקנה העיקרית של הוועדה היא כי לא נמצאה הוכחה מבוססת לאשמת הגורמים הפוטנציאליים שנבחנו. נראה כי הסקר הסיסמי לא היה הגורם לפגיעות ההדף של הצבים, ולמעשה מסלול התנועה שלהם כלל לא עבר באזור, אלא דרומית אליו.

המלצות להפחתת הפגיעה בצבי ים

למרות שלא נמצאה הוכחה לאשמת הגורמים שנבחנו, כדי למנוע אירועים מסוג זה בעתיד, ביקש הצוות להמליץ על מדיניות והנחיות להפחתת פגיעה בצבי ים.

בין ההמלצות:

1. יש לבחון מחדש את ההנחיות הקיימות במשרד האנרגיה לביצוע סקרים סיסמיים. הנחיות אלו אוסרות כיום על ביצוע סקרים במים רדודים במהלך עונת הרבייה בלבד, אך יש להביא בחשבון את האפשרות שכמות לא מבוטלת של צבים נודדת אל האזור הרדוד בחודשים שלפני עונת הרבייה.
2. יש ליידע את רשות הטבע והגנים והמשרד להגנ"ס על כל סקר סיסמי מתוכנן מוקדם ככול שניתן.
3. יש להוסיף להנחיות משרד האנרגיה דרישה לביצוע הערכת סיכונים סביבתית, כולל יונקים ימיים, צבי ים, דגים, ועוד. יש להוסיף אמצעי הגנה מפני היסחפות צבים אל מערך מחוללי האנרגיה ולוודא שעוצמות המחוללים עומדות על המינימום הנדרש.
4. החלפת השיטה הישנה של צופים ימיים בשיטות גילוי חדישות יותר שאינן תלויות מזג אוויר או ניסיון הצופה הימי. למשל, תצפיות באמצעות רחפנים.
5. ביסוס דיאלוג בין חיל הים לרשות הטבע והגנים כדי להתריע לפני פעילות הכוללת פיצוצים או שימוש בסונאר אקטיבי.
6. כל הכנסה של רעש ניכר למים, כמו הקמה או פירוק של תשתיות ידווחו להגנ"ס ולרט"ג הרבה לפני העבודות בפועל.

עיקרי הממצאים והמסקנות הוצגו בפני הארגון העולמי לרגולטורים סביבתיים העוסקים בחיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים.

-------

מסמכים רלוונטיים: