בהמשך לפרסום שלנו מלפני שבוע לפיו 'חוק נימבי' יכנס לחוק ההסדרים של תקציב 2019, אנו מעדכנים כי ועדת השרים לענייני חקיקה, אישרה ביום א' האחרון, את ההצעה לתיקון חוק רישוי עסקים לרישוי מפעלי תשתית לאומית המעביר את הסמכות מהשלטון המקומי לשלטון המרכזי. כלומר התיקון הנ"ל יובא לאישור הכנסת כחלק מחוק ההסדרים יחד עם אישור הצעת תקציב המדינה לשנת 2019.
הזרז שהניע את חוק 'נימבי' היה ללא ספק הסירוב של עיריית חיפה לקבל את החלטת הממשלה לגבי החלופה המועדפת ליבוא אמוניה בטוח הזמן הקצר, באמצעות הזרמת אמוניה מאוניה בנפח מוקטן ישירות למפעלים, כתחליף למיכל האמוניה שנסגר. בניגוד לעמדת הממשלה, עיריית חיפה טענה כי יבוא אמוניה באמצעות איזוטנקים בטוח יותר. משנוכחו בממשלה שעיריית חיפה מתעקשת שלא לתת רשיון עסק ליבוא אמוניה באמצעות האוניה, פעלו לקדם את החוק הנ"ל.
גם אם החוק 'נתפר' לכאורה עבור מקרה ספציפי, יבוא אמוניה לחיפה כימיקלים, הוא יכול לשמש מקרים רבים אחרים בהם יש חוסר הסכמה בין עמדת השלטון המרכזי לבין הרשויות המקומיות. בין אם זה תחנות כוח, מתקני התפלה, מתקני אחסון והובלה של גז טבעי, מתקני טיפול בפסולת ואולי אף כבישים בין עירוניים, קווי מתח ומתקנים נוספים שאף אחד לא רוצה אותם ליד הבית.
האם החוק החדש יצליח לשמור על איזון בין האינטרסים של התושבים והרשויות המקומיות לבין האינטרסים הלאומיים? ימים יגידו. הנה הפרטים.
על פי חוק רישוי עסקים, הרשות המקומית היא זו המעניקה רישיון לעסק הפועל בתחומה, ואולם, הצעת החוק טוענת כי קיימים עסקים שפעילותם חיונית למשק והאינטרס בקיומם רחב יותר מהגבולות המוניציפאליים והשיקולים המקומיים. לכן, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו או הפעלתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים, מוצע כי כאשר מדובר בהענקת רישיון עסק לתשתיות ומתקנים בעלי חשיבות לאומית אסטרטגית ההחלטה תהיה בסמכותו של גורם ממשלתי שיוכל לבחון את הצורך בקיומו של העסק בראייה רחבה יותר, תוך העדפת השיקולים של האצת הצמיחה, פיתוח המשק ושמירה על אספקת שירותים חיוניים לציבור.
תיקון החקיקה שאושר ביום א' האחרון קובע כי תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים.
משרד האוצר (האחראי על חוק ההסדרים והצעת התקציב לשנת 2019) מסביר כי במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית.
אגב, במקביל להצעת החוק הממשלתית בחוק ההסדרים, ישנה הצעת חוק פרטית מאוד דומה בתוכנה, שהוכנה ע"י 9 ח"כ בראשם ח"כ משה גפני (יהדות התורה). חתומים על ההצעה ח"כ מהקואלציה אך גם מהאופיזיציה, כולל שם מפתיע – ח"כ מיקי רוזנטל ממפלגת העבודה, המזוהה עם מאבקי הון-שלטון.
בדברי ההסבר להצעה החוק הפרטית הנ"ל, נותנים דוגמאות קונקרטיות למפעלי תשתית לאומית: "קיימים עסקים רבים שפעילותם חיונית למשק והאינטרס בקיומם רחב יותר מן הגבולות המוניציפאליים והשיקולים המקומיים – דוגמת מפעל האמוניה בחיפה, מכלי דלק, ארובות פחם, מתקנים להתפלת מים, תחנות כוח וכיוצא באלה"
לאחרונה התארגנה עצומה הקוראת להתנגד ל'חוק חיפה כימיקלים' בטענה כי החוק המוצע מונע מהרשות להגן על תושביה ולייצג את האינטרס שלהם וכי לא נקבעו קריטריונים להגדרת עסק כבעל "חשיבות לאומית" כך שהדבר נותן כוח מופרז בידי הממשלה. עוד מדגישים בעצומה כי במסגרת התיקון הנ"ל, מבקשת הממשלה להגדיר את "חיפה כימיקלים" כמפעל בעל חשיבות לאומית, למרות שרוב התוצרת שלו מיועדת בכלל לייצוא - ובכך לעקוף את עיריית חיפה, ולהעניק למפעל המסוכן רישוי עסק.
עיריית חיפה העלתה בימים האחרונים סרטון שמתמצת את הביקורת שלה על החוק, הנה:
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין התייחס ל'חוק הנימבי' במהלך כנס 'סביבה 2050' שהתקיים שלשום. לדבריו, בהיבטי איכות הסביבה החוק לא עושה שינוי מהותי כיוון שהמצב כיום הוא שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שמכתיב את התנאים והדרישות הסביבתיות ברישיונות העסק שמנפיקה הרשות המקומית. כלומר גם כיום לרשות המקומית אין סמכות לקבוע דרישות סביבתיות על דעת עצמה. אלקין מסביר כי במצב החדש, אותן דרישות סביבתיות שקובע המשרד להגנת הסביבה, יינתנו כעת באופן ישיר על ידו, במקום באופן עקיף על ידי הרשות המקומית.
אלקין גם הסביר מדוע החוק עובר דרך חוק ההסדרים של תקציב המדינה לשנת 2019 ולא בתהליך חקיקה רגיל דרך ועדות הכנסת. לדבריו, חוק ההסדרים מאפשר להעביר רפורמות שיכולות לעורר התנגדויות פוליטיות – במקרה של החוק הזה, של הרשויות המקומיות, ולכן הרבה רפורמות משמעותיות שיכולות לעורר התנגדויות פוליטיות, מועברות בחוק ההסדרים, בלתי ברירה.
מעמותת צלול נמסר: "חוק "חיפה כימיקלים" הוא עוד שלב בהתדרדרות המשילות התקינה בישראל. החלטות הנוגעות לתשתיות בעלת חשיבות לאומית צריכות להתקבל רק על סמך קריטריונים ברורים וחוות דעת מקצועיות.
החוק המוצע יוצר פרצה חמורה שתאפשר לפקידים ממשלתיים לעקוף את ראשי הרשויות ולפרוס את חסותה של המדינה על מפעלים מזהמים בלי קריטריונים מקצועיים ברורים ובלי צורך ביטחוני או לאומי של ממש.
עמותת צלול סבורה כי מדובר בתעודת עניות הן לממשלת ישראל והן לכל ראשי הרשויות בארץ, ובעיקר למרכז לשלטון מקומי ופורום ה 15, שהם גופי ההשפעה החשובים של השלטון המקומי. היום זה חיפה ומחר זה הרשויות האחרות. חמור מאוד שראשי הערים עומדים מנגד והפכו את הבעיה לבעיה אישית של יונה יהב וחיפה."
--------
כתבות רלוונטיות לנושא:
------------
מסמכים רלוונטיים: