ד"ר מיקי הרן עוסקת כבר יותר מ- 20 שנה בנושאי איכות סביבה. במהלך התקופה היא מילאה שלל תפקידים בכירים באקדמיה, במגזר הפרטי ובמשרד להגנת הסביבה (כולל תפקיד מנכ"ל המשרד). לקראת כנס סביבה 2050 העתיד להיערך בשבוע הבא, ניהלנו עמה שיחה אודות המגמות בתחום איכות הסביבה, ממשל טראמפ ונושאים נוספים. הנה הדברים.

שלום ד"ר הרן, לטובת הקוראים שלא מכירים, ספרי לנו קצת על מסלול הקריירה שלך ומה את עושה היום?

בהשכלתי האקדמית יש לי דוקטורט בכימיה. לאחר מספר שנות מחקר אקדמי בישראל וארה"ב ומספר שנים במגזר הפרטי, התחלתי לעבוד במשרד להגנ"ס בשנת 1996 כסגנית מדען ראשי ולאחר מכן הייתי מדענית ראשית, סמנכ"ל תעשיות ובתפקידי האחרון במשרד, בין השנים 2003 ל- 2006 הייתי מנכ"ל המשרד להגנ"ס.

כיום אני עדיין עוסקת בנושאים של איכות סביבה. אני עומדת בראש תוכנית ההתמחות בניהול איכות סביבה בקריה האקדמית קריית אונו, אני מנהלת התוכן של כנס סביבה 2050, דירקטורית במספר חברות ועוד.

כמי שיש לה פרספקטיבה רחבה של 20 שנות ניסיון בדרג הבכיר ביותר של אנשי איכות הסביבה בישראל, מה השתנה ב 20 שנים האחרונות?

בצד החיובי אפשר לציין שיש כיום חקיקה מסודרת יותר לצד אכיפה טובה יותר עם קנסות הרבה יותר גדולים ובתי משפט שמבינים את התחום. בנוסף, יש מודעות גדולה יותר לנושאים סביבתיים בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות והבנה טובה יותר של הסוגיות הסביבתיות. חשוב להבין כי קידום של נושאים סביבתיים תלוי בשיתוף פעולה בין המשרד להגנ"ס למשרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד התשתיות, הרשויות המקומיות וכו'. וכיום יש שיתוף פעולה הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר.

בצד הפחות חיובי, ניכר כי מרבית המאבקים הסביבתיים הופכים להיות מקומיים ומבטאים אינטרס מקומי בלבד, מסוג NIMBY  "אני לא רוצה פעילות תעשייתית ליד הבית שלי". גם הפעילות של הארגונים הירוקים הפכה להרבה יותר מקומית ופחות בנושאים כלליים של איכות סביבה.

כמו כן, המודעות לתחום איכות הסביבה אמנם גדלה, אך הדיון הציבורי פופוליסטי מאוד, לא ברור אם בגלל בעלי אינטרס שונים או עיתונאים שפשוט מחפשים כותרת. לעתים נראה שגם האכיפה נגררת אחרי הקריאות הפופוליסטיות, במקום להיות אחידה ואחראית. זו טעות בעיני, כיוון שזה גורם לפגיעה במטרות ובאמינות של האכיפה הסביבתית. את ההשלכות של תהליך דומה אפשר לראות היום בארה"ב.

איך את מסבירה את מה שקורה בארה"ב בעידן טראמפ בנושאי איכות הסביבה?

יש מגמה עולמית מסוכנת שאני מקווה שלא תחלחל אלינו והיא שנושא איכות הסביבה מקבל גוון פוליטי ומתחיל להיות משויך לליברלים ושמאלנים. זו טעות מוחלטת. תחום איכות הסביבה מבוסס על מחקר מדעי ולכן יש הרבה אמנות בינ"ל, שכן השפעת מזהמים על בריאות הציבור היא נושא מדעי  ולא פוליטי. זה לא נושא של ימין/שמאל או ליברלי/שמרני. פוליטיזציה של תחום איכות הסביבה, כמו שקורה כעת בארה"ב, היא מגמה מאוד מסוכנת.

טראמפ ממנה מכחישי שינוי אקלים לתפקידים בכירים בממשל בארה"ב וטוען שהתחממות גלובלית מבוססת על פוליטיקה ולא מדע. לאחרונה ראיתי ניצנים של טיעונים מהסוג הזה גם אצלנו בישראל. באחד העיתונים הייתה כותרת שאמרה כי חוק השקיות הוא חוק של שמאלנים ומתנשאים. זה בפירוש טיעון לא נכון ומסוכן. בנושא השקיות אנחנו מפגרים אחרי מרבית המדינות המפותחות בעולם ומדובר בכלי נוסף לצמצום זיהום סביבתי. חוק השקיות מהווה דוגמא קטנה לכך שזה לא צריך להיות מאבק בין ימין למשאל.

תחום איכות הסביבה חייב להישאר מקצועי ומדעי. לא זירה לוויכוח פוליטי.

אין ספק שטראמפ גרף הון פוליטי בקרב ציבור מצביעיו עם הצגת עמדות אנטי-סביבתיות. האם זה רק בזכות השיוך של סוגיות איכות הסביבה לפוליטיקה, או שיש פה עוד משהו?

התגובה של טראמפ המייצגת חלק מקהל המצביעים שלו, היא תגובת נגד של מי שמרגיש שיש פגיעה לא מוצדקת ולא מאוזנת בתעשייה. גם אם זאת רק התחושה, זה אומר שיש בעיה. אם הפועלים האמריקאים מרגישים שאיבדו את משרתם בגלל לחץ תקשורתי של ארגונים ירוקים או NIMBY  ולא בגלל רגולציה סביבתית-בריאותית אמיתית ושקולה – זה יכול לגרום לתגובת נגד כמו שאנו רואים כעת. וזה מגמה שצריך להיזהר ממנה.

לכן חשוב שהאכיפה תהיה מאוד מאוזנת ולא פופליסטית וזו משימה לא פשוטה. מצד אחד לאפשר לתעשייה לשגשג ולפרנס ומצד שני להקפיד מאוד על איכות הסביבה ובריאות הציבור.

לכל החלטה על ערך סף של חומר מזהם יש השלכה על בריאות הציבור, אך גם על הכלכלה. מצד אחד איכות אוויר ובריאות, מצד שני מגבלות על התעשייה שאולי פוגעות בכושר התחרות בחו"ל ומצד שלישי דחיפה לתעשיית הקלינטק. איך מאזנים בין הצרכים השונים?

צריך לעשות סדר עדיפויות. אם חומר נמצא כמסרטן בוודאות והוא נפלט לסביבה כתוצאה מפעילות תעשייתית, צריך לאסור את הפליטה שלו ופחות מעניין כמה זה משפיע על המפעל. אין מקום למשחקים. זה לא צריך להיפלט. מנגד, אם יש חומר שהסכנה שלו לבריאות הציבור בספק, או שיש דרכים להתמודד עם הפליטה שלו, האכיפה צריכה להיות מדורגת בהתאם.

כיצד גורמים לרגולציה סביבתית להיות גם מנוע צמיחה לקידום תעשיית קלינטק מקומית?

יש דגש גדול מדי על טיפול במזהמים בקצה הצינור ולא בתהליכי הייצור עצמם. הניסיון מלמד שאם אתה מקפיד שההפחתה תהיה במעלה הצינור ולא בקצהו, זה מעודד התפתחות של תעשיית קלינטק. והרבה פעמים זה מביא לחיסכון בתעשייה. אך לשם כך השינויים הרגולטורים צריכים להיות בקצב נכון שלא ממית  את התעשייה ובשיתוף פעולה. זה נושא שנדון בו בהרחבה בכנס סביבה 2050.

למרות החמרה עקבית של הרגולציה הסביבתית בישראל לאורך השנים ואימוץ של רגולציה אירופאית, כנראה המחמירה ביותר שיש בעולם, אנחנו רואים התגברות, כך נדמה, של מאבקים ציבורים סביבתיים. איך את מסבירה את זה?

אני לא חושבת שזה נכון. בזמנו היו מאבקים ציבוריים עקרוניים בנושאים של איכות סביבה, אבל כיום יש מלחמות סביבתיות מקומיות, כמו בחיפה, בהם אנשים לא רוצים תעשיה בקרבתם. חלק מהבעיה זה שהתקשורת לא תמיד מספיק אחראית והקהל לא תמיד מבין. כך נוצרת סערה תקשורתית ציבורית יש מאין. כמו למשל במקרה של ראשי התינוקות הקטנים בחיפה.

כמי שפעילה גם בעולם האקדמי והחינוכי, מה התפקיד של האקדמיה ומערכת החינוך בהקשר של איכות סביבה?

חינוך בבתי ספר הוא פלטפורמה מעולה להגברת מודעות לנושאי איכות סביבה והקניית כלים להבנת הנושאים ועיסוק מקצועי בהם בהמשך. למרות שיש מגמה בשנים האחרונות של גידול בלימוד נושאי איכות סביבה בבתי ספר, יש עוד המון מה לעשות. חלק גדול מהלימוד כיום עוסק בנושאי מחזור וזה לא מספיק. כמו כן, אפשר ללמד נושאים מדעיים כלליים בעזרת לימוד הבסיס המדעי לסוגיות סביבתיות כמו שינוי אקלים, כלכלה סביבתית, אחריות תאגידית ועוד.

אם עוסקים באיכות סביבה בבתי ספר, אז גם מקבלי ההחלטות בעתיד יבינו את הנושאים וחשיבתם. בלי חינוך אי אפשר להתחבר לנושאים האלה.

בהקשר הזה, בקריה האקדמית קריית אונו, אנחנו מלמדים ניהול איכות סביבה למורים ומנהלים מהמגזר הערבי בצפון. זה פרויקט מאוד מעניין ויפה לראות איך הלכה למעשה הנושא הזה בא לידי ביטוי בכתות בהן מלמדים הסטודנטים שלנו.

יש משהו אחרון שאת רוצה לומר לקוראים של infospot?

אני מזמינה את כל המתעניינים בתחום איכות הסביבה לבוא לכנס סביבה 2050 שמתקיים זו השנה ה- 14. לשמוע על המגמות החדשות בתחום, לבקר בביתנים שיציגו טכנולוגיות חדשניות ולהיפגש עם מקבלי ההחלטות ואנשי המקצוע בדרגים הבכירים.

--------

ד"ר מיקי תשתתף ותנחה בכנס סביבה 2050 שיערך ב- 7 לפברואר במלון הילטון תל אביב. לפרטים נוספים לחץ כאן.

-------

קישורים רלוונטיים:

1. ראיון עם האחראי על פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, 29.01.2017
2. ראיון עם מדען סיני בכיר המתמחה בזיהום אוויר, 16.05.2016
3. ראיון עם מתאם בכיר בארגון הבריאות העולמי, 03.05.2015
4. ראיון עם גיא סמט, סמנכ"ל המשרד להגנ"ס, 25.07.2016
5. ראיון עם מנכ"ל נאות חובב, אמנון בן דהן, 26.11.2016