המשרד להגנת הסביבה פרסם היום להערות הציבור תקנות חדשות המסדירות את ענף הפסולת המסוכנת. לדברי המשרד, עדכון התקנות נדרש כדי לעמוד בהתחייבות ישראל לארגון ה-OECD בתחום הטיפול בפסולת המסוכנת בישראל, לצורך אימוץ עקרונות הדירקטיבה האירופית (EC/2008/98) ולצורך יישום הרפורמה בענף הפסולת המסוכנת שהמשרד החל ליישם לפני כשנתיים.
בדברי ההסבר לתקנות מוסבר כי כיום, הטיפול בפסולת מסוכנת מוסדר בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) 1990, כאשר הגדרת הפסולת המסוכנת בתקנות אלו היא מיושנת ואינה תואמת את המקובל במדינות ה-OECD. לכן, מוצע לבטל את תקנות רישוי עסקים, ובמקומן להתקין תקנות חדשות.
ההגדרה המוצעת בעדכון לפסולת מסוכנת אינה נסמכת על רשימת חומרים בלבד אלא גם על תכונות הסיכון הספציפיות של הפסולת הנבדקת בתהליך בדיקה מדורג ומובנה. בהעדר תכונות סיכון, לא תחשב הפסולת כמסוכנת גם אם היא מכילה חומרים מסוכנים.
עוד מוצע כי יבוטל ההסדר לפיו אתר "ברירת המחדל" לפינוי פסולת מסוכנת הוא אתר הפסולת הרעילה בנאות חובב של החברה לשירותי איכות הסביבה, ובמקומו מוצע לקבוע כי פינוי פסולת מסוכנת יהיה לאתר מורשה לטיפול בפסולת מסוכנת. כמו כן, מוצע לאמץ עקרונות משלימים הכלולים בדירקטיבה לגבי אופן הניהול הסביבתי של הפסולת המסוכנת מעת היווצרה ועד ליעד הקצה.
עד היום ההגדרה של פסולת מסוכנת התבססה על רשימת החומרים המסוכנים שבתוספות לחוק החומרים המסוכנים. כאשר התנאי להגדרת פסולת כמסוכנת הוא העובדה שהיא מכילה חומר מסוכן המצוי ברשימה זו. אך המשרד סבור כי אין זה תנאי ממצה משום שנדרש כי לפסולת עצמה יהיו גם תכונות ההופכות אותה למסוכנת. לדוגמא – פסולת המכילה חומצה סליצילית, המוגדרת כחומר מסוכן, אינה נחשבת לפסולת מסוכנת מאחר שלחומצה זו אין תכונות סיכון. כמו כן, ישנם חומרים מסוכנים בעלי תכונות סיכון אך בשל ריכוזם הנמוך בתוך אותה הפסולת, הפסולת כולה אינה פסולת מסוכנת.
לכן מוצע כי סיווג הפסולת ייעשה בהתאם לרשימת הפסולת האירופית, שתורגמה והוטמעה בתוספת השלישית המוצעת לתקנות אלה. סיווג הפסולת בהתאם לרשימת הפסולת האירופית מאפשר סיווג אחיד התואם את המקובל באירופה ובמדינות ה-OECD ומביא בחשבון את תכונות הסיכון.
כיום חלה חובה לפינוי הפסולת המסוכנת לאתר הפסולת הרעילה בנאות חובב (של החברה הממשלתית - החברה לשירותי איכות הסביבה) כברירת מחדל, וכל פינוי למקום אחר טעון אישור מנהל של המשרד להגנ"ס. בתקנה המוצעת, ניתן לפנות את הפסולת המסוכנת לאתרי טיפול מורשים שונים. שינוי זה אמור להקל על הביורוקרטיה במתן אישורים, והוא נדרש גם מטעמים סביבתיים, כך מוסבר. ברירת המחדל נדרשה בזמנו על מנת לבסס טיפול מוסדר בפסולת מסוכנת, ומניעת העברתה לאתרי הטמנה שאינם ייעודיים או להשלכה פיראטית. כיום, אפשרות הפינוי להטמנה, המהווה פעולת סילוק של הפסולת, מנוגדת להיררכיית הטיפול הסביבתי, הדורשת העדפת פעולות השבה ומיחזור על פני סילוק.
עוד מוצע, כי העיקרון לפיו הפינוי ייעשה תוך 6 חודשים ממועד היווצרות הפסולת יישאר, אך ניתן יהיה לבקש ולקבל אישור המנהל לארכה, ובלבד שהפסולת תפונה למיחזור. זאת על מנת לעודד יצרני פסולת קטנים לפנות פסולת מסוכנת למיחזור, ולאפשר להם היערכות מתאימה.
התקנות החדשות מטפלות בנושאים נוספים כגון: תוצרי לוואי, דרישות מאתרי טיפול בפסולת מסוכנת, סיום מעמד פסולת, דיווח, תיעוד ושמירת מסמכים, עונשין ועוד.
התקנות מכילות גם 5 תוספות:
הערות על תזכיר החוק ניתן העביר באמצעות אתר קשרי ממשל עד ה-11 בינואר.
------
כתבות נוספות בנושא:
חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: