דוח משרד הביטחון: חיטוי נגד קורונה
מדוע צריך לחטא משטחים? באיזה חומר חיטוי כדאי להשתמש? האם חום הורג את נקיף הקורונה ולכן הוא צפוי להיעלם בקיץ? על מה חשוב להקפיד בפעולת החיטוי נגד קורונה?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/3/2020

לאחר שפרסמנו את דוח משרד הביטחון על מסיכות פנים נגד קורונה, אנו מפרסמים דוח נוסף של משרד הביטחון, שמתמקד בחיטוי משטחים מזוהמים בנגיף (וירוס) הקורונה החדש SARS-CoV-2.

[עדכון מה 25.03.2020: משרד הבריאות פרסם הנחיות חיטוי נגד נגיף הקורונה לבתי עסק ורשויות מקומיות]

חשוב לציין שהדוח והמידע המופיע בכתבה לא נועדו לחיטוי בשימוש ביתי אלא לאנשי מקצוע שיש להם הכשרה וידע מתאימים לעסוק בחומרים אלה.

הדוח לא מחדש הרבה, אך מבין מגוון מקורות המידע שמציפים אותנו, משרד הביטחון נחשב למקור אמין ומהימן, ולכן אנו מביאים את תמצית הדברים לפניכם.

מדוע צריך לטהר/לחטא משטחים נגד נגיף הקורונה?

לפי הדוח, נגיף הקורונה מדביק בעיקר דרך נשימה של טיפות רוק זעירות שמתפזרות בנשימה, דיבור, שיעול או עיטוש של אדם חולה. לפי הדוח, הפיזור של טיפות הרוק מוערך במרחק של כ- 3 מטרים כאשר הן נופלות על המשטחים בסביבה.

מכיוון שיש חשש שהנגיף שורד במשך ימים על משטחים, ניתן להידבק גם על ידי מגע יד עם משטח מזוהם בנגיף והעברתו לאזור הפנים ומשם לדרכי הנשימה. לכן חשוב לטהר משטחים מזוהמים בנגיף הקורונה, בדגש על אזורים שבאו במגע עם חולים מאומתים, כגון:

  • בית מגורים של חולה מאומת
  • בתי חולים ומרפאות
  • תחבורה ציבורית
  • כלי רכב לניוד חולים
  • חנויות מרכולים ובתי מרקחת

הדוח לא מבדיל בין חיטוי לטיהור ומתייחס לשני המונחים כאחד.

כמה זמן שורד נגיף הקורונה על משטחים?

בדוח מודגש כי אין מידע מבוסס לגבי משך הזמן ששורד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2, אך ניתן ללמוד ממחקרים שבוצעו על נגיפים דומים ממשפחת הקורונה. הדוח מסביר כי לפי מחקרים אלה, השרידות של נגיף הקורונה מסוג SARS שהיה אחראי להתפרצות בשנת 2003, מוערך במספר ימים בסביבה חיצונית ונגיף הקורונה מסוג MERS יכול לשרוד יותר מיומיים בטמפרטורת החדש על גבי משטחים שונים.

שיטת החיטוי היעילה, הזולה והנפוצה: אקונומיקה

לפי הדוח, שיטת החיטוי המומלצת למשטחים מזוהמים בנגיף הקורונה היא באמצעות חומרים כימיים מבוססי אקונומיקה (ריכוז 0.5% – 1%) או אלכוהול (70%) להם יעילות חיטוי של 99.9%.

העדיפות הראשונה לחיטוי חללים גדולים ובינוניים היא באמצעות ריסוס או ניגוב אקונומיקה ביתית אותה יש למהול לקבלת הריכוז הנדרש (בהנחת ריכוז התחלתי 3% למהול במים ביחס של 1:6 כך שריכוז החומר הפעיל יהיה 0.5% – 1%).

זמן המגע הנדרש לטיהור אפקטיבי על ידי אקונומיקה הינו כ- 10-15 דק'. חשוב לדעת שהאקונומיקה מביאה לפליטה של גז כלור העלול להיות סיכון לנושמים אותו בריכוז גבוה, ולכן נדרש לאוורר את החלל המטוהר לפני כניסת אנשים.

במידה ויש חשש לפגיעה במשטחים בשל הקורוזיביות של האקונומיקה, ניתן להשתמש באלכהול 70% (ריסוס או ניגוב. זמן מגע 15 דק') או תכשירים המכילים בנלקוניום כלרויד בריכוז 0.05%

במידה ויש ציוד אלקטרוני או רפואי רגיש/יקר ניתן לשקול שימוש בפיזור מי חמצן (מימן פראוקסידי) בריכוז עד 30%, כאשר זמן המגע הנדרש לטיהור הוא 10-30 דקות.

בכל מקרה, הדוח ממליץ על איוורור החלל המטוהר למשך 15-30 דקות לפני הפעלתו מחדש, לא משנה באיזה חומר כימי משתמשים. וכמובן שצוות החיטוי צריך ציוד מגן אישי המתאים למתווה.


כתבות רלוונטיות בנושא:

  1. דוח משרד הביטחון: מסיכות נגד נגיף הקורונה, 16/03/2020
  2. הקלות לתעשיינים ברגולציה הסביבתית, 18/03/2020
  3. הקורונה הביא להפחתה של 30% בזיהום האוויר, 18/03/2020
  4. רשימת חומרי חיטוי מאושרים כנגד נגיף הקורונה, 08/03/2020
  5. מידע נוסף על התמודדות עם משבר הקורונה | infospot

חיטוי בחימום. האם הנגיף ייעלם בקיץ?

הדוח מוסיף כי בסבירות גבוהה, ניתן לטהר גם באמצעות חימום ל- 60 מעלות צלזיוס, בדגש על חללים קטנים דוגמת כלי רכב. כאשר איטום החלל המזוהם והגדלת הטמפרטורה למספר שעות תביא כנראה לניטרול הנגיפים.

חיטוי באמצעות חימום מבוסס על כך שטמפרטורה גבוהה מובילה לשבירת המעטפת של הנגיף ולפירוקו. מחקרים הראו כי חימום ל 60 מעלות צלזיוס למשך 5 דקות ומעלה גורם לחיטוי של 99.9% מנגיפים דומים ממשפחת הקורונה.

אך מחקר ספציפי שבדק את עמידות נגיף הקורונה הקודם שהביא להתפרצות בשנת 2002 (SARS) מצא שרק חשיפה ל 60 מעלות צלזיוס למשך 60 דקות, הביאה ליעילות חיטוי גבוהה.

לפי הדוח, חיטוי באמצעות חום מומלץ במידה ואין דחיפות לשימוש בחלל/ציוד המזוהם ואז ניתן לחמום לטמפרטורה של 60 מעלות או לחלופין להמתין מספר ימים עד שהנגיף יושמד באופן טבעי.

בתנאי חום חיצוני של קיץ אופייני בישראל, תתפתח בחללים סגורים שאינם מאווררים (חדרי טיפול, כלי רכב וכו') טמפרטורה גבוהה שתנטרל את הנגיף ללא צורך בהפעלת אמצעי חיטוי נוספים.

התאמת אמצעי החיטוי לגודל החלל או המשטח המזוהם

הדוח ממליץ על התאמת אמצעי החיטוי לגודל החלל או המשטח:

  1. חיטוי של חללים גדולים
  2. חיטוי של חללים בגודל בינוני
  3. חיטוי משטחים קטנים

לפניכם הפירוט לגבי כל אחד מסוגי החללים:

1. חיטוי של משטחים קטנים באמצעות אלכוג'ל או מגבונים

חיטוי של משטחים קטנים מומלץ באמצעות אתנול (סוג של כוהל) בריכוז 70% שניתן לרכוש במגוון חנויות (אלכוג'ל וכו'), לשפוך ישירות על המשטח או על מטלית ולמרוח על המשטח. ניתן גם להשתמש במטליות (מגבונים) מבוססות אלכוהול.

ניתן גם להשתמש במטליות (מגבונים) לניקוי המבוססים על בנזלקניום כלוריד לשימוש שוטף לניקוי מטבח או שירותים.

2. חיטוי של משטחים בינוניים: אקונומיקה

הדוח ממליץ על ריסוס אקונוקימה ביתית בריכוז נמוך כאמצעי יעיל, זמין וזול לחיטוי נגד נגיף הקורונה. האקונומיקה הביתית היא בד"כ בריכוז 3-5% סודיום היפוכלוריט ונדרש למהול אותה במים לריכוז של 05% - 1.0% לקבלת האפקט הרצוי של השמדת הנגיף בריסוס. ניתן גם לנגב בעזרת סמרטוט או מגבון ספוגים באקונומיקה.

ניתן גם להשתמש בריסוס/ניגוב של חומרי ניקוי מבוסס כוהל (פרופנול, איזופרופנול, כלורוקסילנול וכו') הקיימים התכשירי ניקוי ביתיים ובחומרי ניקוי המבוססים על בנזלקוניום כלוריד.

3. חיטוי משטחים וחללים גדולים: אקונומיקה

הדוח ממליץ להשתמש באקונומיקה בריכוז 0.5%-1.0% לריסוס על משטחים גדולים כגון רציפים, תחנות אוטובוס, פנים של כלי רכב, קרונות רכבת וכו'. האקונומיקה הינה אמצעי זמין וזול לשימוש ובעלת יעילות חיטוי גבוהה, אולם גורמת לריח, קורוזיה, רטיבות ומשחררת גז כלור שמחייב איוורור לפני כניסת בני אדם.

ניתן גם לניגוב באמצעות מטליות ספוגות אקונומיקה על משטחים כגון דלפקים, מעקות, חדרי המתנה, שירותים ועוד.

ניתן להשתמש באקונומיקה בריכוז נמוך גם באמצעות רכבי טיהור עם מערכות ריסוס גדולות שפותחו לטיהור חומרים כימיים במתאר מלחמתי.

יש שיטות נוספות לטיהור משטחים גודלים שמוזכרים בדו"ח, אך הן פחות נפוצות:

  • חיטוי באמצעות ריסוס של מי חמצן: הדוח מדגיש כי מדובר בשיטת יישום חדשה יחסית המחייבת בדיקה של אופן היישום ויעילות החיטוי למתאר החיטוי הנדרש.
  • רובוט המקרין UV: בעל מגבלות באזורים מוצלים/מוסתרים אליהם הקרינה של הרובוט לא מגיעה ואסורה נוכחות אנשים בעת פעולת הטיהור.

חיטוי באמצעות קרינה UV

סוג חיטוי נוסף המוזכר בדוח, הוא באמצעות הקרנה של UV (אולטרא סגול) גורמת להריסה של נגיפים, כאשר אורך הגל היעיל ביותר הוא 100-310 ננומטר. יעילות חיטוי מרבית באורך גל 254 ננומטר.

מחקרים הראו כי עבור נגיף הקורונה מההתפרצות בשנת 2002 (SARS) הקרנה בעוצמה גבוהה מ 0.05 ג'אול לסמ"ר לפרק זמן של 30 דקות לפחות תוביל ליעילות טיהור גבוהה מ 99.9%.

מוזמנים להעמקה נוספת בחומר המופיע בדו"ח המלא.

 

הדוח והמידע המופיעים בכתבה לא נועדו לשימוש ביתי אלא לאנשי מקצוע בעלי הכשרה רלוונטית