בצעד היסטורי, לפני כשנה, לקחה מדינת ישראל אחריות על שיקום הקרקעות המזוהמות אותן זיהמו לאורך השנים גורמים ממשלתיים (בעיקר מחנות צה"ל ותעשיות ביטחוניות) ושניתן לבנות עליהן יחידות דיור באזורי ביקוש. זאת במטרה להגדיל את היצע הקרקעות המיועדות לבנייה למגורים ולהוריד את מחירי הדיור, לצד טיפול בזיהום הסביבתי.

פרויקט זה צפוי להיות פרויקט השיקום הסביבתי היקר והמורכב שהתקיים אי פעם בישראל. לצורך ניהול המגה-פרויקט שיקום הזה, מינתה המדינה את החברה הממשלתית שאחראית על טיפול בפסולת מסוכנת, החברה לשירות איכות הסביבה, למנהלת פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות.

אולג גרנד, סמנכ"ל שיקום, אקולוגיה ובטיחות בחברה לשירות איכות סביבה אחראי במסגרת תפקידו על ניהול פרויקט שיקום הקרקעות. לקראת השתתפותו בכנס סביבה 2050 שיתקיים ב 7 לפברואר ויעסוק בפרויקט השיקום ובנושאים נוספים שעל סדר היום, תפסנו את מר גרנד לשיחה. הנה הדברים.

אולג, אתה ממלא את אחד מהתפקידים המקצועיים הבכירים בתחום איכות הסביבה בישראל. מה היה מסלול הקריירה שהוביל אותך לתפקידך הנוכחי?

אני בתפקידי הנוכחי מזה כשלוש שנים ו- 5 שנים סה"כ בחברה לשירותי איכות סביבה. לפני כן עבדתי במשך 13 שנים במועצה תעשייתית רמת חובב (היום נאות חובב) במספר תפקידים וביניהם אחראי איכות אוויר, סגן מנהל היחידה הסביבתית והתפקיד האחרון, מנהל תפעול של המועצה. כך שאני כבר 20 שנה בתפקידים שונים הקשורים לאיכות סביבה.

גם הניסיון שצברתי לפני כן, במספר מעבדות כימיות בהן עבדתי, נתנו לי רקע טוב בכימיה, שהיא הבסיס המדעי לחלק גדול מהעבודה המקצועית בתחום איכות הסביבה.

מעבר לכך, אני בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני בגאולוגיה סביבתית. התואר השני קשור באופן ישיר לפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, שכן נושא המחקר שביצעתי היה תנועה של חומרים אורגנים נדיפים בתווך הלא רווי של תת הקרקע. זהו סוג זיהום מאוד שכיח בעולם וגם בפרויקט המדובר.

פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות שבבעלות המדינה הוא אולי הפרויקט הסביבתי היקר והמורכב ביותר שנערך אי פעם בישראל. בוא נדבר קצת על מספרים. מה להערכתך סדר הגודל של התקציב שיידרש לשיקום האתרים המיועדים לטיפול בשנים הקרובות במסגרת הפרויקט?

קשה להעריך את התקציב של שיקום כל האתרים שבקנה. אבל אני מעריך כי מדובר במספר מיליארדי ₪. להמחשה, אציין שכעת שיקום אתר רכס עתלית נמצא כבר בביצוע. זה אחד האתרים הקטנים יותר שאנחנו מטפלים בו והתקציב המוערך הוא כ 10 מיליון ₪. מכיוון שיש לנו עשרות אתרים לשיקום, חלקם הרבה יותר גדולים ומסובכים, המכפלות בהתאם.

קיבלתם את המינוי לפני קצת פחות משנה, מה נעשה עד כה ומה צפוי ב 2017?

הסכם המסגרת נחתם באפריל 2016. ועדת ההיגוי הבינ-משרדית האחראית על הפרויקט התכנסה לראשונה במאי 2016. התחלנו בבחינת הסטטוס של כל האתרים המיועדים לשיקום והתחלנו לעבוד. עד כה בוצעו עשרות מכרזים והתקשרויות. חלק קטן הסתיים, חלק נוסף נמצא בתהליך והחלק הגדול יפורסם בעתיד הקרוב. במסגרת הזאת ביצענו מספר סקרי קרקע באתרים שונים והושלמו כמות לא מבוטלת של סקרים היסטוריים שהיו חסרים.

במקביל, הכנו נהלי עבודה ותוכניות עבודה, אומדנים ולוחות זמנים. בוצעה הערכות כוח אדם מקצועי והתקשרנו עם חברות מחו"ל שיהוו עבורנו גיבוי מקצועי בנושאים של סקר סיכונים (RBCA), חלופות טכנולוגיות לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקום אתרים מזוהמים.

ביצענו סיור לימודי מקצועי בהולנד ובלגיה במטרה ללמוד איך פרויקטים כאלה מנוהלים במדינות שמקדימות אותנו ואפשר ללמוד מהניסיון שלהן. נציגים של כל הגורמים הרלוונטיים בישראל לקחו חלק בסיור: משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל [רמ"י], משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ואנחנו, החברה לשירותי איכות סביבה. ביקרנו במתקני טיפול, נפגשנו עם אנשי רגולציה ברמה הלאומית והמקומית וכעת יש לנו נקודות יחוס.

כמו כן, אנחנו לקראת סיום 2 עבודות תאורטיות גדולות שיסיעו לנו להוציא לפועל מכרזים יותר מדויקים ולצמצם את הסיכונים ליזמים:

1. סקירה, בדיקה ובחינה של חלופות טכנולוגיות הזמינות ליישום בישראל בפרויקט.
2. שימוש בקרקעות מטופלות באירופה וארה"ב. העבודה תבחן מה אפשרויות היישום לקרקע מזוהמת שטופלה במתקני טיפול. איפה ניתן ליישם אותה - בגינון? בחומרי בנייה? בתשתיות? בכבישים?

מדוע כל כך חשוב לבחון את הנושא של שימוש בקרקעות מטופלות?

במסגרת הפרויקט צפויה להיווצר כמות גדולה של קרקע מטופלת שנחפרה החוצה וטופלה במתקן טיפול. חלק מהקרקע תחזור לאתר ממנו יצאה, בכפוף לערכי השיקום וייעוד הקרקע, אך חלק נוסף יצטרך פתרון אחר. צריך גם לזכור שהאתרים האלה מיועדים לפיתוח ובנייה שייצרו עודפי עפר נוספים כתוצאה מעבודות הפיתוח. לכן הנושא של שימוש בקרקעות מטופלות דורש פתרון. ייתכן שבעקבות העבודה יידרשו שינוים רגולטורים שיאפשרו שימושים בקרקע מטופלת.

איזה אתר מזוהם נמצא כיום במצב הכי מתקדם? האם יש כבר התחלה של שיקום בפועל?

השיקום של רכס עתלית הוא המתקדם ביותר. הסתיימה חקירת הקרקע והחל שלב השיקום, קבלן ראשי זכה במכרז והחל לבצע את העבודות. כלים הנדסיים נמצאים בשטח.  אם לא יהיו הפתעות, לקראת סוף החציון הראשון של 2017 יסתיים השיקום והאתר הנקי יעבור לידי רמ"י.

גם פרויקט תעש נוף ים (אפולוניה) שבהרצליה נמצא בשלב מתקדם, אלא שגילינו שם מזהמים מאוד מורכבים ומסלולי חשיפה מורכבים. סקר סיכונים מתבצע על מנת לקבוע את ערכי היעד לשיקום אבל בשביל להתקדם ביעילות אנחנו עובדים במקביל ובחודש הקרוב יצא פיילוט לטיפול ב 2 מקורות זיהום באתר: בריכת תשטיפים ומתחם של מכלים טמונים.

מה הם החסמים העיקריים שאתה צופה להצלחת הפרויקט?

ועדת ההיגוי שאחראית על הפרויקט מורכבת מכל הנציגים הרלוונטיים שיכולים לקבל החלטות ולהקצות תקציבים: משרד האוצר, המשרד להגנ"ס, משרד הביטחון ורמ"י. זה שילוב מנצח, יש שילוב אינטרסים ואני לא צופה בעיות מהותיות. אלא אם ישתנו באופן פתאומי סדרי העדיפויות הממשלתיים.

המדיניות המוצהרת של הפרויקט היא "עדיפות לטיפול בקרקע ובמזהמים באתר בו הם מצויים, כדי להפחית את הסיכון להתפשטות הזיהום". אך חלק מהאתרים סמוכים לשכונותNIMBY  קלאסיות. האם לדעתך צפויה התנגדות ציבורית מקומית להקמת אתרי טיפול זמניים באתר ONsite? כיצד תתמודדו איתה?

בהחלט תיתכן התנגדות מקומית ואנחנו כבר חווים אותה. למשל, במסגרת הפיילוט באפולוניה השכונות הסמוכות לא רוצות שהמשאיות של הפרויקט יעברו בשכונה ולכן אנחנו בוחנים חלופות שיאפשרו כניסה ויציאה של כלים הנדסיים שלא דרך הרחובות הסמוכים.

מהסיורים שעשינו, למדנו שגם בהולנד ובלגיה נתקלו באותם בעיות. חלק מהפתרון שלהם היה טיפול בקרקע במרכז טיפול וויסות אזורי, HUB, ולא באתרים עצמם.

תוכל להרחיב על הנושא של מרכז טיפול וויסות אזורי - HUB?

על מנת להקים מתקן לטיפול בקרקע מזוהמת בישראל צריך אישורים סטטוטוריים, תהליך שלוקח שנים ארוכות. צריך גם רשיון עסק והיתר רעלים ובחלק מהמקרים היתר פליטה לאוויר ועוד. בקיצור, הרבה רגולציה בשביל להקים מתקן טיפול. הקמת מתקן בכל מתחם תהיה קשה רגולטורית ולא בהכרח יעילה כלכלית וסביבתית, על פני טיפול במתקן טיפול אזורי.

בהתאם נבחנת כעת אפשרות להקמת אתר טיפול וויסות אזורי, HUB,  או מספר אתרי HUB. מדובר במתקני טיפול שיוכלו לשרת מספר אתרי קרקעות מזוהמות ולכן חוסכים בהקמה של מתקנים מרובים, בכל אתר מזוהם. זה נכון שגם הקמה של אתר HUB דורשת את אותה רגולציה כבדה, אלא שניתן מראש לבחור מיקומים שיתאימו מבחינה סטטוטורית ויחסכו תהליכי תכנון ממושכים.

לשם כך אנחנו בוחנים כרגע 6 חלופות שונות למיקום של מרכזי HUB שיהיו בפעילות רצופה למשך 5-10 שנים לטובת טיפול בקרקעות המזוהמות. אך מוקדם לומר כמה מרכזי טיפול HUB יוקמו ובאיזה מיקומים.

האם אין העדפה לטפל בקרקע המזוהמת In Situ, ללא חפירה ושינוע?

החיסרון העיקרי של טיפול בקרקע המזוהמת באתר עצמו, ללא חפירה [In Situ], הוא הזמן הממושך שלוקח הטיפול מסוג זה, שהוא בעיקר תרמי או ביולוגי. מכיוון שטיפול In Situ צפוי לעכב את עבודות הפיתוח והבניה של יחידות דיור, שהם הסיבה העיקרית לכך שהמדינה מממנת ודוחפת את פרויקט שיקום הקרקעות, הוא פחות מתאים.

השימוש בשיטות In Situ יותר מתאים למשל לטיפול במי תהום מזוהמים, משום שהטיפול פחות מפריע לבצע עבודות פיתוח באתר במקביל לטיפול במי התהום.

זה לא סוד שאחד העיסוקים העיקריים של החברה לשירותי איכות סביבה הוא הטמנה של פסולת מסוכנת. מנגד, לפי המדיניות המוצהרת של פרויקט השיקום, האפשרות הפחות מועדפת לטיפול בקרקעות המזוהמות היא הטמנה. כיצד אתם מתמודדים עם הקונפליקט?

החברה לשירותי איכות סביבה עוסקת בהיבטים רבים של טיפול בפסולת מסוכנת שאחד מהם הוא הטמנה במטמנה היחידה לפסולת מסוכנת בישראל.

מצד שני, ברור לגמרי לכולם שהטמנה היא האפשרות האחרונה בפרויקט השיקום. אפשר ליישם הטמנה רק אם אין פתרון אחר. כל עוד יש פתרון טכנולוגי אחר, נשתמש בו ולא בהטמנה.

בנוסף, חשוב לדעת שאת ההחלטה לגבי שיטת הטיפול המועדפת לכל אתר מקבלת וועדת ההיגוי עליה דיברנו ולא החברה לשירותי איכות סביבה. אנחנו רק מוציאים לפועל את החלטות הוועדה.

האם במסגרת המכרזים תינתן העדפה לחברות ישראליות על מנת לחזק את התעשייה הישראלית?

המכרזים אמנם מיועדים לחברות ישראליות אך אין בישראל חברות שיודעות לייצר מתקני טיפול לקרקעות מזוהמות ולכן אנחנו מאפשרים התקשרות משנית בין החברה הישראלית לבין ספק הטכנולוגיה בחו"ל. בפירוש אנחנו רוצים להתקשר מול חברה ישראלית.

עדיין לא פרסמנו מכרזים להקמת מתקנים אבל נעדיף שרק חברות ישראליות ישתתפו במכרז. אם לא תהיה ברירה לפתוח את המכרז לחברות מחו"ל, החברות הישראליות יקבלו נקודות זכות.

אולג, יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

נשמח שהקהל המקצועי יהיה עם יד על הדופק על המכרזים שאנחנו מפרסמים והבקשות להצעות מחיר שאנחנו מבקשים. נשמח שתהיה היענות כמה שיותר רחבה של כל הגורמים הרלוונטיים כי הפרויקט גדול מאוד ויש מקום לכולם להשתלב בו.

מדובר בעשרות רבות של מתקני שיקום. מדובר במאות סקרים וחקירות קרקע שאנחנו צריכים לבצע וחשוב לנו שישתתפו במכרזים שלנו ויתעניינו.

לשם כך הקמנו אתר ייעודי שאני מזמין את כולם להתעדכן בו - soil-remediation.co.il

---------

קישורים רלוונטיים:

1. מי מוכן לקנות קרקע מזוהמת של משרד הביטחון? 18.09.2016
2. האם שיקום קרקעות מזוהמות יקפיץ את ערך הנדל"ן בשכונות סמוכות? 16.05.2016
3. מי ישקם את הקרקעות המזוהמות של צה"ל והתעשיות הביטחוניות? 09.11.2015
4. ארה"ב מרחיבה את הקריטריון להכרה באתר מזוהם, 12.12.2016
5. PFAS  | המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל לא מטופל, 15.11.2016
6. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot