המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה הנחיות מעודכנות ומפורטות לפיזור עקר, הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך ייצור שמן זית בבתי הבד.
ההנחיות מפרטות באילו מקומות ובאילו תנאים מותר לפזר עקר, מתי והיכן אסור לפזר עקר וכיצד יש לפזר אותו. הן נועדו לבעלי בתי הבד, לגורמים המפזרים את העקר בשטח, לבעלי השטחים שבהם מפזרים את העקר ולרשויות ולגופי הפיקוח והאכיפה שבשטחם מפזרים עקר.
עקר הוא תוצר הלוואי הנוזלי של תהליך אצירת שמן הזית בבתי הבד (לצד הפסולת המוצקה – הגפת) והוא מכיל כמויות גדולות של חומר אורגני וחומרי הזנה חשובים לצמח. ואולם לצד אלה הוא מכיל גם שמנים, תרכובות פנוליות וחומרים אורגניים העלולים לפגוע בסביבה, בגידולים חקלאיים ובמערכות הובלה וטיפול בביוב (מט"שים). כדי למנוע את המפגעים האלה, אחת השיטות המקובלות בעולם היא פיזור מבוקר של עקר בשטחים חקלאיים מעובדים, ובפרט בכרמי זיתים בגלל קרבתם למקום היווצרות העקר.
במשרד להגנ"ס מדגישים שפיזור עקר לפי ההנחיות, מאפשר מצד אחד למקסם את התועלות החקלאיות של מרכיביו העקר ומצד שני מאפשר פירוק מהיר של החומרים הרעילים וצמצום הסיכונים לסביבה.
מטעי הזיתים בישראל פרושים על פני כ-300,000 דונם, ורובם מיועדים ליייצור שמן. ברחבי הארץ יש כיום כ-110 בתי בד המייצרים שמן זית, מרביתם ממוקמים בצפון הארץ. בתהליך הפקת שמן הזית בבתי הבד מיוצרים מדי שנה עד 80 אלף מ"ק עקר.
ההנחיות החדשות מחליפות את ההנחיות הקודמות והמתומצתות שהמשרד להגנ"ס פרסם לפני יותר מעשור, בשנת 2014.
קישור למסמך ההנחיות המלא בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי ההנחיות החדשות של המשרד להגנ"ס, מותר לפזר עקר במקומות האלה:
ההנחיות המעודכנות מפרטות גם באילו מקומות אסור לפזר עקר:
במסמך ההנחיות מוסבר גם כיצד יש לפזר את העקר ובאילו כמויות מותר לפזר אותו. בכל מקרה, לפני הפיזור ראשון, המשרד להגנ"ס ממליץ לקבל הדרכה בנושא מנציג המשרד להגנ"ס או מנציג משרד החקלאות.
עקר הוא כאמור תוצר הלוואי הנוזלי של תהליך הפקת שמן הזית בבתי הבד והוא מכיל כמויות גדולות של חומר אורגני וחומרי הזנה חשובים לצמח כמו חנקן, זרחן ואשלגן. לצד אלה הוא מכיל גם שמנים, פוליפנולים וחומרים אורגניים העלולים לפגוע בסביבה, בגידולים חקלאיים ובמערכות הובלה וטיפול בביוב (מט"שים).
לכן פיזור לא נכון והזרמת פיראטית של עקר לנחלים או לשטחים פתוחים יכולים לגרום לזיהום קרקע, מי שתייה, מי תהום, פגיעה בצמחים ובעצים, מפגעי ריח, ולכלוך ופגיעה בנוף.
יתרה מזו, הזרמה לא מבוקרת של עקר למערכת הביוב סותמת את הצנרת ואת משאבות הביוב ואף עלולה לגרום לקריסת מט"שים ובכך לפגוע ביכולת ניצול הקולחים מהמט"ש לשימוש חקלאי. פגיעה חמורה במט"שים גורמת כמובן גם לזיהום סביבתי כבד, כולל זיהום מי תהום, בשל הזרמת כמויות גדולות מאוד של ביוב גולמי לסביבה, לנחלים, לתעלות הניקוז ולים.
בעבר, הזרמת עקר למערכות הביוב גרמה לפסילת מאגרי מי שתייה גדולים ואיכותיים לשימוש, בעיקר באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה במחוז חיפה ובמחוז הצפון.
מי עקר מכילים כאמור כמויות גדולות של מינרלים כמו חנקן, זרחן, אשלגן, פנולים וחומרים אורגניים אחרים. פיזור מבוקר ונכון של עקר מאפשר נטרול ביולוגי יעיל של החומרים הרעילים ומיצוי של פוטנציאל הדישון הקיים בו. לכן, מסבירים במשרד להגנ"ס, הטיפול הסביבתי המקובל והנכון במי עקר הוא פיזור מבוקר שלו בשדות חקלאיים. לצד דישון, העקר משמש גם קוטל עשבים טבעי ולצמצום אבק בדרכי עפר ובמחצבות.
בשנים האחרונות הרשויות משקיעות מאמצים כדי למנוע הזרמת עקר למערכת הביוב ולסביבה במהלך עונת המסיק ונראה שמאמצים אלה אכן נושאים פרי, שכן בשנים האחרונות לא דווח על קריסת מט"שים בעונת מסיק הזיתים.
לצד פעולות הסברה בבתי בד ובתאגידי המים וגיבוש הנחיות לפיזור נכון ומבוקר של עקר, בשנים האחרונות החל המשרד להגנ"ס לתגבר את האכיפה והפיקוח כדי למנוע הזרמה לא מבוקרת של עקר לסביבה ולמערכת הביוב.
כמו כן, לפני כ-3 שנים העניקו המשרד להגנ"ס ורשות המים תמיכה של 680 אלף ₪ לתאגידי מים באזור הצפון והדרום שבשטחם פועלים בתי בד. הסיוע נועד להגביר את האכיפה נגד מזרימי שפכי עקר למערכת הביוב העירונית, עבור פינוי מוסדר של העקר ופיזור מבוקר שלו.
----
מסמכים רלוונטיים: