נראה כי אפשר להכתיר כהצלחה את התהליך שעשו הרשויות בישראל מול בתי הבד להטמעת עקרונות הטיפול הנכון בעקר – הפסולת הנוזלית מייצור שמן הזית בבתי הבד – במהלך עונת מסיק הזיתים.

זו השנה ה-4 ברציפות בה אף מט"ש לא קרס כתוצאה מהזרמת עקר לביוב העירוני ולא דווחו הזרמות עקר לשטחים פתוחים או נחלים בניגוד לחוק. בנוסף לכך לא דווח על קריסת תחנות שאיבה או סתימות של שוחות ביוב. זאת לאחר שבין השנים 2004-2017 לא הייתה שנה בה לא קרס מט"ש עקב הזרמת עקר.

עם זאת, 3 בתי בד בצפון הארץ נתפסו מזרימים עקר לביוב, אך בכמות שלא הובילה לקריסה של מט"ש. עקב כך הם קיבלו התראה והוזמנו לשימוע, ובמקביל נעשה אותו תהליך אכיפה גם מול תאגידי המים האזוריים שאחראים עליהם.

לקראת עונת מסיק הזיתים השנה, המשרד להגנת הסביבה הגביר את אמצעי האכיפה והפיקוח על בתי בד בהם מייצרים שמן זית, רובם נמצאים בצפון הארץ, זאת במטרה למנוע הזרמה לסביבה או לביוב של פסולת עקר.

במידה והעקר מוזרמת בשטח פתוח היא עלולה לפגוע בחי ובצומח ואף לסכן מקורות מי שתייה. אם היא מוזרמת למערכת ביוב עירונית היא עלולה להביא לקריסה של מט"שים שלא ערוכים לטפל בהרכב ביוב שכזה.

קישור לדו"ח מפורט מופיע בתחתית הכתבה.

התפלגות כמויות עקר לפי יעדי קצה מ"ק (2017-2021)

כתבות רלוונטיות:

1. המדינה תסבסד פינוי שפכי בתי בד, 26.7.2018
2. בעל בית בד נקנס על הזרמת פסולת שמן זית, 31.10.2019
3. לראשונה זה 13 שנה מט"שים לא קרסו בעקבות המסיק, 27.02.2018
4. הנחיות חדשות לבעלי בתי בד בעניין טיפול בעקר, 4.11.2014
5. מידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

68 בתי בד, 25,000 מ"ק עקר,  150 ביקורי פיקוח, 3 הפרות

החל מחודש אוקטובר 2021 ועד לסיום עונת המסיק לאחרונה המשרד להגנ"ס ערך כ-150 ביקורי פיקוח בבתי בד, ב- 68 בתי בד פעילים, רובם במחוז צפון. לביקורים אלה התווספה פעילות של משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים שביצעו מעקב אחר כמויות והשלכות עקר לסביבה ואיכות פיזור העקר בשטחים חקלאיים על פי ההנחיות. כל זאת לצד פעילות הדרכה בבתי הבד שביצע משרד החקלאות.

על פי ההערכות בתי הבד ייצרו כ 25,000 מ"ק עקר בעונה זו. מתוך 68 בתי בד פעילים שנבדקו על ידי המשרד להגנ"ס, נמצאו 3 בתי בד - נג'יב עבדאללה בכסרא, מאהר חורי באבו סנאן ומוחמד עמאר בפקיעין - שהזרימו פסולת עקר לביוב והם הותראו וזומנו לשימוע, כמו גם תאגידי המים שאחראים עליהם. תאגידי המים האלה הם: מעיינות זיו, פלג הגליל ואל עין.

לפי הוראות תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) מ-2010, על תאגידי המים והביוב חלה חובה להכין תכנית ניטור שפכים לכל העסקים שמתחברים למערכת הביוב. במקרה הנוכחי התאגידים לא מנעו את הזרמת העקר לביוב ובכך הפרו את חובתן הקבועה בתקנה 3ב' לתקנות.

בעקבות פעולות הפיקוח של המשרד להגנ"ס, זו השנה הרביעית ברצף שאין קריסה של מט"שים עקב הזרמת עקר לביוב מבתי בד. כמו כן, לא דווח על אף מקרה של הזרמת עקר לנחלים השנה.

מה הבעיה עם פסולת עקר?

בתהליך שמן הזית נוצרים שני סוגי פסולת, הגפת שהיא פסולת מוצקה ופחות מזיקה לסביבה והעקר שהיא הפסולת הנוזלית ומכילה תרכובות פנוליות (phenols) העלולות להיות רעילות לחי והצומח.

לעקר יש השפעות סביבתיות גם כשהיא מוזרמת לשטחים פתוחים וגם כשהוא מוזרמת למערכת הביוב העירונית. אם היא מוזרמת לשטח פתוח היא גורמת למפגעי ריח חזקים, לזיהום קרקע ולפגיעה חמורה בצמחים ועצים ולעתים גם לזיהום מי תהום ומקורות מים נוספים שנועדו לשתייה.

אך גם אם מזרימים את העקר למט"ש דרך הביוב יש בעיה, שכן הוא עלול להצטבר בצינורות ובמשאבות ולסתום אותם, ולגרום לביוב לגלוש על גדותיו וכך לגרום לזיהום ערוצי נחל ומקורות מי שתייה, פגיעה בחי ובצומח וכו'.

חשוב לציין שעקר בכמויות קטנות יכול להועיל דווקא. אם מפזרים אותו בכמויות קטנות בשטחים חקלאיים הוא יכול להיות קוטל עשבים טבעי ולצמצם אבק, גם בדרכי עפר ובמחצבות. המשרד להגנ"ס אף פרסם בעבר הנחיות לפיזור עקר.

המדינה סבסדה את פינוי העקר מבתי הבד

בשנת 2017 התקיים פיילוט שבמסגרתו המדינה העניקה תמיכה כספית לבתי בד לצורך פינוי שפכי העקר בהתאם להנחיות. הפיילוט הצליח ושנה לאחר מכן המשרד ורשות המים הציגו קול קורא חדש למסיק 2018, שתוקצב בכ-600 אלף ₪.

התייחסויות

דורית זיס, מנהלת מחוז הצפון במשרד להגנת הסביבה :"הפיקוח המוגבר על בתי הבד והטלת האחריות על פי החוק על תאגידי המים והביוב הביאו לתוצאות שניכרו במניעת הזרמה לסביבה ובתפקוד מתקני הטיפול בשפכים".

---

מסמכים רלוונטיים:

1. דוח טיפול בעקר בשנת 2021, המשרד להגנ"ס, 2022
2. הנחיות לפיזור עקר, שפכים של בתי בד, המשרד להגנ"ס, 2014
3. נוהל עבודה בנושא: טיפול בשפכים של בתי הבד (עקר), המשרד להגנ"ס, 2008

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: