אמש אישר האיחוד האירופאי את עדכון דירקטיבת דיווחי הקיימות CSRD. זו הזדמנות מצוינת להפנות תשומת לב להיכרות עם תקן הדיווח האירופאי החדש, ESRS, שצפוי להפוך לסטנדרט מרכזי בתחום ה-ESG, מכיוון שהוא ישמש את 5,000 החברות האירופאיות שה-CSRD חל עליהן, וישפיע דרמטית על החברות המצויות עמן בקשר עסקי.

גם לחברות ישראליות, אפילו שלא חלה עליהן חובת הדיווח של CSRD, כדאי להיערך כבר היום לשיטת הדיווח החדשה, כדי להתאים לציפיות של לקוחות אירופיים, להבטיח גישה למכרזים ולמימון אירופאים, ולחזק את המוניטין.

כתבות רלוונטיות:

1. האיחוד האירופי מרכך ומצמצם את החקיקה הסביבתית, 29.05.2025
2. דוח אחריות תאגידית הופך לסטנדרט בישראל, 29.05.2025
3. ביקורת הרשות לני"ע: ליקויים בניהול ודיווח על סיכוני סביבה, 17.09.2024
4. שיטת דיווח חדשה ומחייבת לדוחות קיימות תאגידית, 05.11.2023
5. אחריות תאגידית סביבתית |   infospot

מי זה מי? CSRD, NFRD, ESRS

כדי להבין את תקן הדיווח האירופאי החדש ESRS בהקשר של דירקטיבת דיווחי הקיימות המעודכנת CSRD, חשוב להתחיל מהתמונה הרחבה: בעשור האחרון יש באירופה מגמה אסטרטגית שהופכת את תחום הקיימות, מתקשורת תאגידית רכה, לניהול ביצועים מבוסס נתונים, בהלימה למדיניות האיחוד לקידום כלכלה דלת‑פחמן, מעגלית ושקופה.

המעבר מדירקטיבת NFRD ל‑CSRD  אינו רק הרחבת היקף; הוא משקף פרדיגמה חדשה. בעוד NFRD  סיפק מסגרת עקרונית והשאיר מרחב גדול לפרשנות, ה-CSRD דורש מהחברות לבסס דיווח שיטתי, עקבי ומדיד על ההשפעות, הסיכונים וההזדמנויות של נושאי ESG.

דירקטיבת ה‑CSRD-Corporate Sustainability Reporting Directive  נולדה כדי להרחיב משמעותית את תחולת הדיווח, להעלות את איכות המידע, לקבוע מנגנוני בקרה ואימות חיצוני, ולהבטיח שעולם השקיפות הסביבתי‑חברתי יתיישר עם סטנדרטים הדומים לדיווח הפיננסי.

תקני ה‑ESRS-European Sustainability Reporting Standards הם המסד והטפחות של השינוי הזה: הם קובעים מה יש לדווח, באיזה מבנה, באיזו רזולוציה, ומהי רמת התיעוד הנדרשת כדי שהנתונים יהיו ניתנים לביקורת, להשוואה ולהבניית החלטות ניהוליות והון. המיקוד אינו ב"סיפור טוב", אלא בהבנה והצגה של כיצד הנושאים הסביבתיים והחברתיים משולבים בניהול העסקי, בשרשרת הערך, ובקבלת החלטות על השקעות, חדשנות ומימון.

הדיווח יחול על כ-5,000 חברות

כפי שעולה מהטיוטות אשר פורסמו לאחרונה, תחולת דירקטיבת ה‑CSRD תהיה על קרוב ל-5,000 החברות הגדולות באיחוד האירופי (מעל ל-1,000 עובדים ומחזור של 450 מיליון יורו). עבור חברות קטנות ובינוניות, נבנה תקן דיווח ייעודי מצומצם יותר ה-VSME.

מסגרת הדיווח הכללית

תקן הדיווח ESRS נחלק ל-2 רמות מרכזיות:

1. תקנים כלליים החלים על כל חברה מדווחת
2. תקנים נושאיים, בהם משתמשים לפי תוצאות תהליך המהותיות.

התקן הכללי הראשי, ESRS 1, מגדיר את: ההיקף, עקרונות דיווח, דרישות תיעוד, ובעיקר את עקרון המהותיות הכפולה Double Materiality, שבו החברה חייבת לבחון הן את ההשפעה המהותית שלה על אנשים והסביבה, והן את ההשפעה של נושאי ESG על ערך העסק, תזרים, נגישות להון ועלויות.

התקן הכללי הראשי השני, ESRS 2, קובע כיצד יש ועל מה יש לדווח בתחומי ממשל, אסטרטגיה, ניהול סיכונים ומדדים‑יעדים. זהו עמוד השדרה של הדיווח: תיאור ברור של אחריות הדירקטוריון וההנהלה לנושאי קיימות; ההקשר העסקי והאסטרטגי שבו פועלת החברה; מנגנוני זיהוי והערכה של סיכונים והזדמנויות; ומתודולוגיה למדידה, הצבת יעדים ומעקב.

להגדלה לחצו כאן

תקנים נושאיים: איכות הסביבה, חברה, וממשל תאגידי

מעבר לשני התקנים הכלליים, יש ל- ESRS תקנים נושאיים שמכסים את קשת ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והממשליים. למשל, בתחום הסביבה, שינויי אקלים נחשב לדיווח מרכזי שמחייב דיווח על פליטות גזי חממה בסקופ 1, סקופ 2 וסקופ 3, הצבת יעדי הפחתת פליטות, תכנית מעבר המתארת השקעות, טכנולוגיות ופעולות להפחתת סיכונים אקלימיים, וכן הערכות תרחישיות לחוסן בפני סיכונים פיזיים ומעבריים. כך יש גם תקן לזיהום אוויר, מים וקרקע, משאבי מים וים, במגוון ביולוגי, משאבים וחומרי גלם וכלכלה מעגלית.

יחד, התקנים הללו מכוונים את החברות למדידה מדויקת, מטרות רב‑שנתיות, ותכניות עבודה מעשיות לשיפור ביצועים סביבתיים והפחתת סיכונים.

באופן דומה יש תקנים נושאיים בתחום החברתי שעוסקים בזכויות העובדים בארגון ובשרשרת הערך (אצל הספקים), בהשפעת החברה על הקהילה, ביחסים עם הצרכנים והמשתמשים, ועוד. תקנים נושאיים אחרים עוסקים בהיבטים של ממשל תאגידי, אתיקה, וציות.

חידוש: המהותיות הכפולה Double Materiality

המהותיות הכפולה Double Materiality היא לב ליבו של ESRS והיא המרכיב שמבדיל את ה-ESRS מהתקנים שממוקדים בדיווח הפיננסי למשקיעים (IFRS).

בחינת המהותיות הכפולה דורשת מהחברה גם לזהות ולהעריך את השפעותיה על אנשים וסביבה, וגם את השפעת נושאי ESG וסיכוני סביבה, חברה וממשל תאגידי, על הביצועים הפיננסיים של החברה.

נדרש אימות חיצוני לדיווח

חידוש נוסף הוא הדרישה לאימות חיצוני של הדיווח. כלומר, החברות נדרשות להקים מערך בקרה פנימית לנתוני ESG ולהבטיח עקיבות ודיוק דומה לדיווחים כספיים. מעבר לכך, הדיווח מסומן דיגיטלית בתוויות XBRL/iXBRL כדי לאפשר קריאה דיגיטלית, אנליזה והשוואה—מה שמחייב ארכיטקטורת נתונים מסודרת, מילון נתונים, והטמעת כלי IT לאיסוף, בקרה, ניהול גרסאות ותיעוד.

מה נדרש כדי לעמוד בדרישות הדיווח?

כדי לעמוד בדרישות, מומלץ לאמץ מסלול יישום מובנה, שכולל בין היתר את השלבים הבאים:

• הערכת פערים מול ESRS 2 והתקנים הנושאיים הסבירים לענף ולמודל העסקי של החברה
• בדיקת מהותיות כפולה
• בניית מודל נתונים מסודר עם הגדרות KPI, תדירות האיסוף, אחריות תפקידית ובקרות
• הרחבת המבט אל שרשרת הערך עם דרישות נתונים מספקים, עדכוני חוזים ומנגנוני סיוע ותמרוץ
• הצבת יעדים רב‑שנתיים, במיוחד באקלים, מים, גיוון ומעגליות, וכו'.
• להרכיב דו"ח מובנה עם סימון דיגיטלי, להכין תיק ביקורת, ולהבטיח מוכנות לאימות חיצוני.

דגשים וטיפים לדיווח

יש כמה דגשים שכדאי לשים לב אליהם. למשל, שרשרת הערך היא נקודת תורפה נפוצה וחשובה מכיוון שה-ESRS  מרחיב את האחריות על שרשרת הערך בהיבטים סביבתיים וחברתיים. כדי להצליח, יש למפות את השרשרת לפי סיכון והשפעה, להגדיר דרישות נתונים מוסכמות, להטמיע סעיפים חוזיים מתאימים, לפתח תהליכי ביקורת מדורגים, ולסייע לספקים לבנות יכולות דיווח. פתרונות דיגיטליים לשיתוף נתונים, יחד עם תמיכה והדרכה, מייצרים איכות נתונים טובה יותר ומקטינים התנגדות.

כמו כן, מומלץ להמנע מהצהרות חזון שאינן מתורגמות ליעדים ומדדים, מהתמקדות בנושאים "נוחים" במקום במהותיים, מהזנחת שרשרת הערך, ומניתוק מצוותי הכספים—שכן CSRD ו‑ESRS  מקרבים את ESG לטריטוריה של דיווח פיננסי, כולל תהליכי בקרה ואימות.

להתייחס לדיווח ESG כמו לדו"ח כספי

בסופו של דבר, ESRS ו‑CSRD אינם רק חובת ציות; הם מסגרת לניהול ביצועים ויצירת יתרון תחרותי. חברות שמטמיעות מודל נתונים חזק, קובעות יעדים אמיתיים, מפתחות תכניות מעבר בגיבוי השקעות, ומנהלות את שרשרת הערך באופן פרואקטיבי, נהנות מגישה טובה יותר להון, שיפור אמינות מול לקוחות, חיזוק חוסן תפעולי והובלה בתעשייה.

עבור חברות מחוץ לאיחוד האירופי, לרבות ישראליות, המסר ברור: גם אם אין חובה משפטית, כדאי להיערך כבר היום לשיטת הדיווח החדשה, כדי להתאים לציפיות של לקוחות אירופיים, להבטיח גישה למכרזים ולמימון אירופאים, ולחזק את המוניטין.

המפתח הוא לראות בדיווח הקיימות חלק אינטגרלי מן הניהול, שמתרגם סיכונים והזדמנויות לפעולות, נתונים להחלטות, ושקיפות לאמון. בדיוק כמו דו"ח כספי.

כותב המאמר הוא ד"ר ליעד אורתר, מנהל טכני בכיר EFRAG,Liad.ortar@efrag.org (המאמר מייצג את עמדתו של הכותב בלבד ואינו מייצג את EFRAG בשום צורה או תוכן)

ביום שני, 22.12 בשעה 12:00 ד"ר אורתר יקיים מפגש תדרוך מקוון אודות התקן המעודכן עם התייחסות להצבעה הסופית על דירקטיבת ה-CSRD שאמורה להתקיים בפרלמנט האירופי השבוע.

קישור לרישום