לפני כשבועיים וחצי, ב-1 בינואר 2026, הסתיים היתר הפליטה להפעלת היחידות הפחמיות 1–4 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. המשמעות ברורה: כיום אין היתר חוקי להפעיל את היחידות הפחמיות  4-1, ואיש – לא חברת החשמל, לא משרד האנרגיה ולא חברת נגה, מנהלת מערכת החשמל – אינו רשאי להחליט על הפעלתן, אלא אם המשרד להגנת הסביבה יאריך את היתר הפליטה.

בימים אלה, ההצעה להאריך את היתר הפליטה מפורסמת להערות הציבור עד ה-21 לינואר. זהו רגע משמעותי לא רק בהיבט החוקי והמשפטי, אלא בראש ובראשונה בהיבט של בריאות הציבור. לפי משרד הבריאות, זיהום האוויר מהפעלת היחידות הפחמיות באורות רבין גורמת לעשרות מקרי תמותה עודפת מדי שנה וכן לתחלואה נשימתית, פגיעה קשה באיכות החיים ונזק בריאותי מתמשך למאות אלפי תושבים. זיהום הפחם הוא מפגע בריאותי שמסכן חיים – פשוטו כמשמעו.

כעת אנחנו נמצאים בנקודת מבחן לאומית. פקיעת היתר הפליטה יוצרת מציאות ברורה: או שמקבלים החלטה אמיצה, מוסרית ומקצועית – וצועדים לקראת סיום עידן הפחם, או שמבקשים “עוד הארכה” של היתר הפליטה. צריך לומר זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: כל הארכה פירושה עוד זיהום, עוד תחלואה, ועוד מקרי מוות שניתן  למנוע. 

כתבות רלוונטיות:

1. השימוש השוטף ביחידות המזהמות 4-1 יופסק, 08.01.2026
2. המשרד להגנ"ס לא מאשר להפעיל את יחידות 4-1 במז"א קיצוני, 10.12.2025
3. אושר: שימור חם של יחידות פחמיות 4-1 באורות רבין, 3.12.2025
4. בימים הקרובים ייפסק השימוש ביחידות הפחמיות, 18.11.2025
5. למידע נוסף על זיהום אוויר מחשמל | infospot

מתנגדים לדרישת שר האנרגיה להאריך את השימוש ביחידות 4-1

כאמור, במסגרת היתר הפליטה שפג ב־1.1.26. נכתב במפורש כי לא ניתן להמשיך להפעיל את היחידות לאחר מועד זה. אך שר האנרגיה דורש להמשיך להפעיל את היחידות ל-3 שנים נוספות. משמעות הדבר עוד עשרות מתים מדי שנה, לשווא.

אלא שלפי החוק, המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף שמחליט לגבי היתר הפליטה, והוא בעל הסמכות לקבל או לדחות את דרישת שר האנרגיה. לאחר קבלת הערות הציבור לטיוטת היתר הפליטה המשרד להגנ"ס יחליט: לסגור – או להמשיך ולפגוע בבריאות הציבור.

איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון–כרמל, יחד עם 19 הרשויות המקומיות החברות בו וארגוני הסביבה, פועלים כבר שנים ארוכות כדי להביא לסגירת היחידות. לאורך השנים התקבלו בממשלה החלטות לסגור את היחידות הפחמיות – אך בפועל הן נדחו והיחידות ממשיכות לזהם.

גם הפעם, אנשי המקצוע של איגוד ערים שרון–כרמל מעבירים חוות דעת מקצועית מקיפה נגד המשך ההפעלה. בהתאם, המשרד להגנ"ס קבע כי הפעלת היחידות בשנים הקרובות תתאפשר רק במצבי חירום קיצוניים בהיעדר אספקת גז – מלחמה או אסון אקולוגי – ופרסם טיוטת היתר פליטה להערות הציבור.

כעת הציבור חייב להשפיע למען בריאותו

כעת טיוטת היתר הפליטה של תחנת הכוח אורות רבין פתוחה להערות הציבור - זהו הרגע שבו הציבור חייב להשמיע קול ברור ולהתייצב לצד בריאותו. המועד האחרון להגשת ההתייחסות הציבורית לטיוטת היתר הפליטה באתר המשרד להגנת הסביבה הוא 21.1.26 – וזה חלון זמן קצר שבו ניתן עדיין להשפיע על המשרד להגנת הסביבה להלחם על עמדתו - ולעצור את מפגע המוות - הפחם. 

כשל תכנוני לאומי של משק האנרגיה

המשך ההישענות על פחם הוא כישלון תכנוני לאומי מתמשך. בישראל אין תוכנית אב מחייבת למשק האנרגיה – תוכנית שמגדירה מסלול יציאה מסודר מהפחם, יעד ברור לאנרגיות מתחדשות ושימוש מושכל בגז טבעי לטובת אזרחי ישראל. במקום ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, מערכת האנרגיה מתנהלת באילתורים, בדחיות ו“בכיבוי שריפות”.

כך נוצר מצב אבסורדי: בשנת 2026, כאשר מדינות המערב, ברובן, כבר זנחו כמעט  את הפחם, ישראל עדיין שוקלת להמשיך להפעיל תחנות פחמיות מיושנות – למרות שקיימים פתרונות, קיימת טכנולוגיה, וקיימות אלטרנטיבות.

יתרה מכך, ישראל מייצאת גז טבעי בכמויות גדולות, בעוד חלק ממנו יכול לשמש להפחתה דרמטית של השימוש בפחם, אילו הייתה מדיניות סדורה וברורה, המעמידה את בריאות אזרחי ישראל לפני שיקולי ייצוא קצרי טווח.

נפעל בכל האמצעים כדי להגן על בריאות הציבור

המצב הנוכחי מעביר את המאבק גם לזירה המשפטית. איגוד ערים שרון–כרמל והרשויות המקומיות החברות בו יינקטו בצעדים משפטיים נגד מקבלי ההחלטות, אם יוחלט להאריך את הפעלת היחידות. זאת לאור הכשל המתמשך ביצירת חלופות ואי- עמידה בהחלטות ממשלה, אשר פגעו בבריאות הציבור. אנו לא נוותר. נפעל בנחישות, בכל הכלים והאמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, כדי להגן על הציבור, על בריאות התושבים ועל הזכות לאוויר נקי.

לסיכום, זה הרגע. היתר הפליטה פקע. הפחם הורג. הציבור לא יכול – ואסור לו – להמשיך לשלם את המחיר. אם הממשלה לא תספק פתרון, הציבור, הרשויות המקומיות וארגוני הסביבה ימשיכו להוביל את המאבק. כי בסופו של דבר, זו לא רק שאלה של אנרגיה – זו שאלה של חיים.

-------

את המאמר כתב ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל