המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הקצה 9 מיליון ₪ לטובת הסרת אסבסט פריך ב-3 מבני ציבור: המועצה האזורית עמק יזרעאל, עיריית תל אביב-יפו ואוניברסיטת תל אביב. כספי התמיכה, אשר ניתנים בהמשך לדיווחנו על קולות קוראים שפורסמו והציעו תמיכה בנושא, ישמשו בין היתר להכנת תוכנית מקצועית להסרה ולפינוי של האסבסט הפריך, להטמנה ולדיגומים סביבתיים נלווים.

בעבר שימש אסבסט פריך בין היתר לבידוד תרמי בתעשייה, בידוד אקוסטי מותז ומחיצות. בשנות ה-80 הוא הוכח כחומר מסרטן ומסוכן, ומשנת 1984 נאסר שימוש בו במבנים. כדי לאתר מבנים שהותז בהם אסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט מ-2011 כי החובה לקיום סקרים לאיתור אסבסט פריך במבני הציבור חלה על הרשויות המקומיות. אך בשל עלויות ההסרה הגבוהות וחשיבות הסרת הסיכון, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי יתמוך בבעלי מבני ציבור שבשטחם יתגלה אסבסט פריך מותז. כעת מועברת התמיכה לגופים במסגרת זו.

בנוסף לתמיכה הישירה בבעלי מבנים ציבוריים להסרת אסבסט, המשרד להגנ"ס פרסם בדצמבר האחרון גם קול קורא לתמיכה ברשויות מקומיות בהסרת אסבסט, בתקציב של 20 מיליון ₪.

כתבות רלוונטיות:

1. הורחב הפטור מהיתר להסרת אסבסט, 14.2.2024
2.  80מיליון מ"ר של אסבסט צמנט עדיין נותרו בגגות בישראל, 4.3.2024
3. מענקים של עשרות מיליוני ₪ להסרת אסבסט ממבני ציבור, 5.12.2023
4. החל שלב ב' לניקוי קרקעות מאסבסט בגליל המערבי, 25.7.2023
5. 10 מיליון ₪ להסרת אסבסט ממבני חינוך, 15.06.2020
6. מידע נוסף על אסבסט | infospot

כיצד חולק התקציב להסרת אסבסט פריך

9 מיליון השקלים חולקו באופן הבא:

1. אוניברסיטת תל אביב קיבלה תמיכה בסך  4,879,250 ₪ להסרת אסבסט לוחות פריך בבנייני שרמן ובריטניה.
2. עיריית תל אביב קיבלה תמיכה בסך 2,933,200 ₪ להסרת אסבסט פריך ששימש בידוד תרמי בבונקר במוזיאון רבין.
3. מועצה אזורית עמק יזרעאל קיבלה תמיכה בסך 1,050,000 ₪ להסרת אסבסט פריך ששימש בידוד אקוסטי בתקרת חדר האוכל בקיבוץ דברת.

הסרת האסבסט תיעשה על ידי בעל רישיון לתחום מטעם המשרד להגנת הסביבה. מעבר לכך, המשרד יספק תנאים לביצוע העבודה כולל סגירת המבנה וסביבתו ואיסור כניסה לציבור הרחב ויפקח על התהליך. בסיום ההסרה ישונע האסבסט ויוטמן באתר מוסדר ומורשה בלבד.

חשש: האסבסט יישאר עוד ארבעה עשורים

זה המקום להזכיר כי לפני כ-3 חודשים דיווחנו על דוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא חסמים בתחום הסרת האסבסט ממבנים ציבוריים ופרטיים. לפי הדוח והערכת המשרד להגנת הסביבה, כיום נותרו כ-80 מיליון מ"ר של אסבסט צמנט בישראל, רובם בגגות של מבנים. קצב פינוי האסבסט כיום עומד על כ-1.3 מיליון מ"ר בשנה. משמעות הדבר היא שהאסבסט ילווה את הציבור לפחות עוד ארבעה עשורים.

נכון לדוח הוסר אסבסט פריך מותז מ-24 מבני ציבור, בהם 14 מבני חינוך, 4 מבני תרבות ו-6 מבני ציבור בשימושים שונים, כך לפי המשרד להגנ"ס. כמובן שלא מדובר בכל מבני הציבור המכילים אסבסט בארץ.

פרויקט הסרת האסבסט בגליל המערבי

אחד האזורים בארץ ש"סובל" מכמויות אסבסט משמעותיות הוא הגליל המערבי, בשל מיקום מפעל האסבסט ההיסטורי ליד נהריה. לכן האזור קיבל התייחסות מיוחדת בחוק. בעקבות כך החל לפני כעשור פרויקט לפינוי אסבסט מהאזור, בדגש על מבני ציבור ושטחים ציבוריים. כאמור, מקור האסבסט בקרקעות הגליל המערבי הוא בפסולת התעשייתית של מפעל 'איתנית' לייצור אסבסט, שפעל בנהריה במשך 40 שנה מראשית שנות ה-50 עד סוף שנות ה-90. פסולת האסבסט פוזרה ברחבי הגליל המערבי בין היתר כחומר חיפוי בקרקע, ומכאן מורכבות הפרויקט.

פרויקט הסרת האסבסט החל בחודש מארס 2011. במסגרת החוק נקבע כי המימון יגיע מתקציב המדינה וכי על איתנית להחזיר מחצית מהעלות. בשנת 2017 הסתיים שלב א' של הפרויקט, במסגרתו נוקו 342 אתרים שבהם האסבסט היה חשוף והיווה מפגע, ופונתה פסולת אסבסט בהיקף של כ-130 אלף קוב. ביצוע הפרויקט הסתכם ב-325 מיליון ₪, מתוכם 150 מיליון ₪ החזירה איתנית למשרד להגנ"ס.

ביולי 2023 החל שלב ב' של הפרויקט. בשלב זה החברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה המנהלת את הפרויקט מטעם המדינה מפנה פסולת אסבסט, תחילה ממושב לימן ובהמשך משטח הטיילת הצפונית של נהרייה ומ"מדינת הילדים" (פארק שעשועים), מחצרות בתים במזרעה, נהריה ובוסתן הגליל, ומשולי כבישים ודרכים חקלאיות בקיבוצים כברי, סער ויחיעם. התקציב ההתחלתי שהקצתה לכך הקרן לניקיון לפני כשנה עומד על 25 מיליון ₪ והוא צפוי לגדול בהתאם לצורך.

 חברות לניהול וטיפול בפסולת מסוכנת: