70 מחקרים ומתקני חלוץ של אנרגיה וקלינטק קיבלו 43 מיליון ₪
פורסמו הזוכים במענקים של משרד האנרגיה: 48 מחקרים יקבלו 35 מיליון ₪, 30 מתקני פיילוט יקבלו 23 מיליון ₪. נושאים מגוונים: ייצור מימן, אגירת אנרגיה, אנרגיה סולארית, גזי חממה, מים, שפכים ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 10/4/2024

משרד האנרגיה פרסם לאחרונה את שמות הפרויקטים והמחקרים שיזכו לתמיכה שלו בשנת 2024. המשרד יעניק כ-20 מיליון ₪ ל-48 מחקרים בתחומי האנרגיה. בנוסף לכך, סכום התמיכה לפיתוח אבות-טיפוס ולהדגמה ראשונית של טכנולוגיות ייחודיות (פיילוטים ומתקני חלוץ), יהיה כ-23 מיליון ₪ ל-30 פרויקטים.

מהנתונים עולה כי התמיכה הכוללת צומצמה משמעותית בשל קיצוץ בתקציב משרד האנרגיה עקב המלחמה.

קישורים לרשימת המחקרים והפרויקטים הזוכים, מופיעים בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1.  450מיליון ₪ למחקרים בתחומי האקלים, האנרגיה, המים והחקלאות, 20.3.2024
  2. פרס של מיליון $ למחקרים ישראלים פורצי דרך בתחום האקלים, 19.2.2024
  3. פורסמו הזוכים בהקמת ארבעה מרכזי חדשנות, 1.1.2024
  4. ירידה חדה בהשקעות באקלים טק בישראל בשנת 2023, 12.12.2023
  5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

תמיכה במחקרים בתחום האנרגיה, קלינטק, וקליימטק

במסגרת תמיכת משרד האנרגיה במחקרים אקדמיים בתחומי האנרגיה, זכו השנה 48 פרויקטים בכ-20 מיליון ₪. מדובר בפרויקטים של חוקרים וחוקרות מ-15 מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ. יצוין כי בשנה שעברה העניק משרד האנרגיה כ-35 מיליון ₪ ל-60 פרויקטים.

משך המחקרים, שיצאו לדרך לאחרונה, נע בין שנה לשנתיים. לדברי משרד האנרגיה, רבות מההצעות שקיבל היו בתחום ייצור המימן ומהן נבחרו 9 הצעות זוכות. מלבד מחקרי מימן המחקרים עוסקים בפתרונות לצמצום/פירוק/סיפוח/סילוק של גזי חממה, באגירת אנרגיה, באנרגיה סולארית ובטיפול במים ושפכים וניהולם.

בין המחקרים הזוכים:

  • השפעות סביבתיות, גאו-אסטרגיות וכלכליות של פיתוח אנרגיות מתחדשות בים, מאוני' רייכמן שזכה בתמיכה של 337,500 ₪.
  • טיוב מי שופכין באמצעיים אלקטרוכימיים, מאוני' בר אילן שזכה בתמיכה של 450,000 ₪.
  • פיתוח חומרים ננומטרים סופר-סופחים לסילוק גזי חממה, מהמכללה האקדמית כנרת שזכה בתמיכה של 498,900 ₪.

תמיכה בטכנולוגיות חדשות: מתקני חלוץ ופיילוט

במסגרת תמיכת משרד האנרגיה בהקמת אבות-טיפוס ומתקני הדגמה וחלוץ של טכנולוגיות קלינטק, זכו השנה 30 פרויקטים - 13 פרויקטים למימון פיתוח אב-טיפוס ו-17 פרויקטים למימון מתקני חלוץ. חלק מהפרויקטים ישתלבו בעתיד במאמץ ההגנתי של ישראל על חבל תקומה.

סך המענקים יעמוד על כ-23 מיליון ₪, במימון משרד האנרגיה ושותפים נוספים דוגמת חברת החשמל ומשרד התחבורה. יצוין כי בשנה שעברה העניק משרד האנרגיה מימון ל-14 פרויקטים במסלול הזנק ול- 22 פרויקטים במסלול חלוץ בסכום של כ-40 מיליון ₪.

התמיכה במסלול חלוץ והדגמה עומדת על שיעור של 50% מהתקציב המאושר שהציג היזם ועד 3 מיליון ₪ בתחומי תחליפי הדלקים לתחבורה והפסולת ו-1.5 מיליון ₪ ליתר תחומי האנרגיה. התמיכה במסלול הזנק עומדת על שיעור של 62.5% מהתקציב המאושר שהציג היזם ועד 750 אלף ₪ בכלל תחומי האנרגיה. פרק הזמן להשלמת הפרויקטים עומד על כשנתיים, אם כי תיתכן הארכה של שנה נוספת.

בין הפרויקטים הזוכים:

  • מתקן חלוץ והדגמה לייצור מימן ירוק מפסולת שפכים – אושר מענק של 1.5 מיליון ₪.
  • מדיח כוסות אקולוגי אוטומטי, חסכוני, זול ופשוט להתקנה – אושר מענק של 546,875 ₪.
  • פיילוט לפיתוח חיישן  לניטור איכות המים בתוך צינור ללא סוללה – אושר מענק של  624,769 ₪.
  • סילוק גזי חממה באמצעות חומר שמוטמע על כנפי טורבינות רוח – אושר מענק של 703,125 ₪.
  • טכנולוגיה ירוקה לחימום וקירור – אושר מענק של 209,037 ₪.

מענקים נוספים לתחום הקלינטק

בחודשים האחרונים דיווחנו על על מספר תמיכות ומענקים בתחום הקלינטק. למשל, הממשלה אישרה כי כ-60 מיליון ₪ להקמת 4 מרכזי חדשנות חדשים בפריפריה שעוסקים בתחומי סביבה, אקלים ואנרגיה. קק"ל  בשיתוף עם JNF קנדה העניקו לאחרונה בפעם השנייה את פרס פתרונות לשינוי האקלים השנתי (Climate Solution Prize) בהיקף כולל של מיליון $ ל-3 מחקרים פורצי דרך בתחום שינוי האקלים.

כמו כן, לאחרונה דיווחנו על מספר קולות קוראים לתמיכה בקליטת חברי סגל אקדמיים וקידום מחקרים בתחומי אנרגיה, שינוי אקלים, חקלאות, מגוון ביולוגי, מדעי הים והמים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת כחלק מתוכנית הדגל החמש-שנתית של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה, לקדם מחקרים בתחום הקיימות ומשבר האקלים. משרד האוצר תקצב את התוכנית ב-450 מיליון ₪, מתוכם 186 מיליון ₪ יושקעו במחקרים בתחום אנרגיה ואקלים ו-125 מיליון ₪ למחקרים בתחום החקלאות. התקציבים יושקעו בהקמה של "מוקדי מחקר" באוניברסיטאות, בין היתר כדי לקדם מחקר רב תחומי וליצור מוקדי ידע.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה