המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר דוחות מסכמים של 2 מחקרים שבחנו היבטים שונים של השפעת זיהום אוויר על תינוקות וילדים במפרץ חיפה, בהשוואה לאזורים אחרים בישראל.

באחד המחקרים שפורסמו, נמצא קשר הדוק (לא רק במפרץ חיפה, אלא בכל הארץ) בין חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים PM2.5, אפילו בריכוז נמוך, לבין מדדי לידה שליליים, כולל משקל לידה נמוך ומומים מולדים בעובר. התוצאות מלמדות על החשיבות בהפחתת ריכוז של מזהם זה באוויר בכל הארץ.

במחקר השני שפורסם, נמצאה תחלואה נשימתית גבוהה יותר בקרב פעוטות במפרץ חיפה, בהשוואה לראשל"צ, אך לא נמצא קשר בין מזהמים האוויר שנבדקו, לבין התחלואה.

בשנים האחרונות דיווחנו על מספר מחקרים שעסקו בהשפעת זיהום אוויר במפרץ חיפה על בריאות הציבור, כחלק מתוכנית של המשרד להגנ"ס לממן מחקרים הנושא. ריכוז המחקרים בנושא זה, מגיע לאחר שלפני כעשור, נתוני משרד הבריאות הצביעו על שיעורי תחלואה גבוהים של סרטן ומחלות נשימה בנפת חיפה, בהשוואה לממוצע הארצי, והמשרד להגנ"ס החליט לממן מחקרים מדעיים כדי להעמיק את בדיקת הקשר בין התחלואה לזיהום אוויר, ובפרט זיהום אוויר מתעשייה כבדה.

קישורים לשני דוחות הסיכום של המחקרים החדשים, מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מחקר: ריכוז גבוה יותר של עופרת וכרום בבדיקות דם של תושבי מפרץ חיפה, 1.2.2023
2. ראיות לקשר בין זיהום אוויר בעבר לתחלואת סרטן בחיפה, 02.08.2022
3. עדכון ערכי איכות האוויר אושר, 21.2.2022
4. האם כל סוגי החלקיקים הנשימים PM מסוכנים באותה מידה?, 18.4.2021

חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים PM2.5 בהריון מסכנים את העובר

כאמור, המשרד להגנס פרסם בשבוע שעבר דוח מסכם של מחקר חדש, שהובל על ידי פרופ' חגי לוין מהמרכז הרפואי הדסה, בתמיכה כספית ובליווי של המדענית הראשית של המשרד להגנ"ס ובשיתוף משרד הבריאות, אשר בחן את הקשר בין חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים PM2.5 במהלך היריון לבין מדדי לידה שליליים כגון משקל לידה נמוך, ומומים מולדים. כל זאת, בהשוואה בין האוכלוסייה במפרץ חיפה לשאר הארץ.

במסגרת המחקר, נאספו ממשרד הבריאות וממכבי שירותי בריאות נתונים על אימהות ועל כ-400 אלף יילודים בין השנים 2004 -2015. אומדני החשיפה לזיהום אוויר חלקיקי במקום מגורי האם התקבלו ממודל מבוסס נתוני לוויין.

תוצאות המחקר מלמדות כי חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים במהלך ההיריון, אפילו ברמות חשיפה נמוכות מהממוצע, קשורה למדדי לידה שליליים – כולל לידה במשקל נמוך, לידה מוקדמת ומומים מולדים במערכות הדם, הנשימה, העיכול, ואיברי המין. אך לא נמצאו הבדלים בין אזור מפרץ חיפה, לשאר חלקי ישראל.

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי תוצאות המחקר, שמעידות על סיכון לעובר גם ברמת חשיפה נמוכה, מלמד על החשיבות של הפחתת ריכוז חלקיקים נשימים עדינים גם בטווח ריכוזים נמוך.

החוקרים ממליצים להקים מסד נתונים לאומי מתעדכן על אודות חשיפות סביבתיות ומצב בריאותי לצורך ניטור וסיוע בקביעת מדיניות מושכלת בדבר השפעת זיהום אוויר על בריאות הציבור בישראל. כמו כן, הם ממליצים להמשיך ולחקור את השפעות החשיפה למזהמים אחרים באוויר שלא נבחנו בעבודה זאת.

המחקר נעשה בהובלת הפרופ' חגי לוין מהמרכז הרפואי הדסה, בשיתוף עם ד"ר ויסאם אבו-אחמד ופרופ' רונית ניראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר רחל גולן ופרופ' איתי קלוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר רונית אלמוג מבית החולים רמב"ם, פרופ' מיה נגב ופרופ' ענת גסר-אדלסבורג מאוניברסיטת חיפה וחוקרים ממכבי שירותי בריאות.

תחבורה ושריפות פסולת אחראים ל 75% מפליטות PM2.5

המזהם המדובר במחקר, חלקיקים נשימים עדינים בקוטר נמוך מ 2.5 מיקרומטר PM2.5, יכול להיות עשו מחומרים שונים, ולהגיע לאוויר ממקורות שונים, בהם מקורות טבעיים כגון סופות אבק, שריפות, ואבקני צמחים, ומקורות אנושיים כגון שריפת דלקים, שריפת גזם, עישון, חימום ביתי בעץ, מחצבות, נסיעה על דרכי עפר, ועוד.

לפי דוח מצאי הפליטות הארצי האחרון (לנתוני שנת 2022) מקור הפליטה הגדול ביותר של PM2.5 הינו תחבורה, שאחראית ל- 37%, ושריפות פסולת אחראיות ל- 38% נוספים, שריפת עץ לחימום ביתי (בקמין) אחראית ל 14% נוספים, והתעשייה אחראית לכ – 9% מפליטות PM2.5. נתונים אלה לא לוקחים בחשבון את ריכוז הרקע הטבעי שיש לחלקיקים אלה בישראל.

 לאור הנתון שהתעשייה אחראית רק ל-9% מפליטות PM2.5 בישראל, לא ברור מדוע המשרד להגנ"ס החליט לממן מחקר שבודק את המזהם הזה בהקשר של מפרץ חיפה והתעשייה הכבדה, במקום מזהמים שייחודיים לתעשייה כבדה.

בנוסף לכך, כפי שהראה מחקר אירופאי עליו דיווחנו לפני 4 שנים, ובהתאם למידע שמפרסם המשרד להגנ"ס בדף מידע על PM2.5 (קישור לדף המידע בתחתית הכתבה) - ההשפעה הבריאותית של החשיפה ל-PM2.5 קשורה ישירות למקור החלקיקים, לגודלם ולהרכבם הכימי. כלומר, לא כל החלקיקים הנשימים מסוג PM2.5 משפיעים באותה מידה, ולכן יש להבין איזה חלקיקים הם המזיקים ביותר לבריאות, ולהתמקד בלצמצם אותם.

בישראל, לפני שנתיים עודכנו ערכי הסף לזיהום אוויר בישראל, לריכוז חלקיקים נשימים עדינים PM2.5. כמו כן, בישראל, מותרת חריגה של 18 ימים בשנה, מערכי הסף ל PM2.5, בימים של סופות אבק, בשל הקירבה לסביבה המדברית.

תחלואה נשימתית גבוהה יותר בחיפה, אך לא נמצאה הסיבה

המחקר השני שהמשרד להגנ"ס פרסם בשבוע שעבר עסק בחשיפה של פעוטות לזיהום אוויר במפרץ חיפה בהשוואה לראשל"צ, ובחן את הקשר של הזיהום אוויר לתחלואה נשימתית.

במסגרת המחקר נבדקה החשיפה לזיהום אוויר באמצעות צמידי יד עשויים סיליקון. זהו המחקר הראשון בארץ ומהראשונים בעולם שבו נעשה שימוש בצמידי סיליקון כאמצעי לניטור אישי של חשיפה לזיהום אוויר, לאחר שבמחקר מקדים שנעשה בטכניון נמצא כי הם מספקים תמונה אמינה של החשיפה לזיהום אוויר.

במחקר, 42 ילדים באזור מפרץ חיפה ו-53 לילדים מאזור ראשון לציון, בגילאי 3-5, ענדו את הצמידים למשך שבוע ימים. כעבוֹר שבוע נשלחו הצמידים למעבדה לקביעת כמות המזהמים האלה: פתלטים, זרחנים אורגניים, ותרכובות אורגניות נדיפות.

ברוב המזהמים שנבדקו לא היה הבדל בין שני האזורים הגאוגרפיים, למעט שני מזהמים מקבוצת הפתלטים, DEP ו- DMP, שאליהם נחשפו ילדים באזור ראשון לציון בכמויות גדולות יותר ב-164% וב-120%, בהתאמה, בהשוואה לחשיפה שנמדדה בקרב ילדים מאזור מפרץ חיפה.

לרוב, חומרים אלו נמצאים בחלל האוויר של מבנים ולכן נחשבים מזהמי פְנים שלא כמזהמים אחרים שאליהם נחשפים יותר בשהייה מחוץ למבנה.

נתונים על שכיחות תופעות של תחלואה נשימתית של הילדים התקבלו משאלונים שמולאו בידי ההורים. נבדקו שיעור מקרי ה"צפצופים" בנשימה, שיעור מקרי הברונכיטיס, דלקות ריאה, שימוש במרחיבי סימפונות, שימוש בסטרואידים באינהלציה או באופן סיסטמי, דלקות אוזניים חוזרות, ושיעור השימוש באנטיביוטיקה.

לא נמצא במחקר קשר ישיר בין מזהם כלשהו שנמדד במחקר, לבין תחלואה נשימתית. עם זאת, התחלואה הנשימתית בקרב ילדים באזור מפרץ חיפה נמצאה גבוהה באורח ניכר יחסית לרמת התחלואה באזור המרכז. לדעת החוקרים, ייתכן שהדבר נובע לא ממזהם יחיד אלא משילוב של כמה מזהמים בו זמנית או ממזהמים שלא נבדקו במחקר.

החוקרים הראשיים במחקר זה הם פרופ' מתי ברקוביץ מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), פרופ' עידו שולט מהמרכז הרפואי רמב"ם וד"ר רחל גולן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עוד השתתפו במחקר חוקרים אלו: ד"ר אלקנה כהן, גב' אריאלה חזן וד"ר עדי רבין.

גם מחקר זה נעשה בתמיכה ובליווי של המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד הבריאות, במסגרת קול קורא מטעם המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה הפרופ' נגה קרונפלד-שור בעבור מחקרים בנושא מפרץ חיפה. 

התייחסויות

ד"ר ארנה מצנר, מנהלת מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, לגבי המחקר על החלקיקים הנשימים: "יש חשיבות רבה בקידום מחקרים הבוחנים את ההשפעות הבריאותיות של מזהמים סביבתיים, אשר מהווים בסיס לקביעת מדיניות. המשרד להגנת הסביבה פועל להפחתת הזיהום הסביבתי בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט ומקדם ביחד עם שותפיו בממשלה את התוכניות והמנגנונים לפינוי מתחם התעשייה הפטרוכימית בחיפה".

לגבי המחקר על החשיפה לזיהום אוויר בילדות, היא אמרה: "יש לקדם את הניטור התוך מבני ולבחון את ההשפעות הבריאותיות של מזהמים תוך מבניים במטרה לגבש בסיס מדעי לקביעת מדיניות בתחום. ממצאי התחלואה הנשימתית באזור מפרץ חיפה מדגישים את החשיבות בפעולות המשרד להפחתת הזיהום הסביבתי במפרץ ובקידום התוכניות והמנגנונים לפינוי מתחם התעשייה הפטרוכימית, כפי שמובילה היום הממשלה".

ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות (מחקר חלקיקים נשימים): "למזהמים סביבתיים קיימת השפעה על בריאות הציבור. ממחקר זה – שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה ובוצע בליווי צמוד של גורמי המקצוע במשרד הבריאות – עולה כי לחשיפה לזיהום אוויר בישראל קיימת השפעה גם על בריאותן של אוכלוסיות רגישות, ובהן נשים בהיריון, עוברים ויילודים. המחקר מוסיף צעד חשוב נוסף לצורך שינוי מדיניות בנושא, שהכרחי לצורך שמירה על בריאות הציבור בישראל ובעולם".

פרופ' חגי לוין, החוקר הראשי, פרופסור מן המניין לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הרפואי הדסה (מחקר חלקיקים נשימים): "המחקר שלנו מספק ראיות חדשות מישראל לפגיעה הקשה של זיהום אוויר חלקיקי בעובר המתפתח, גם ברמות חשיפה נמוכות יחסית. חובתנו להגן טוב יותר על העוברים והתינוקות ולהגביר את המאמצים להפחתת זיהום האוויר משרפות, מתחבורה ומתעשייה, באזור מפרץ חיפה ובכל הארץ".

ד"ר רחל גולן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (חשיפה לזיהום אוויר בילדות): "הממצאים מדגישים את החשיבות גם בניטור איכות אוויר תוך מבני וקביעת תקנות בהתאם. בנוסף, המחקר וממצאיו מציגים כלי מחקרי פשוט, צמידי הסיליקון. הצמידים מאפשרים מדידת חשיפה לזיהום אוויר גם בקרב ילדים קטנים, ובְעלות נמוכה יחסית".

---

מסמכים רלוונטיים: