לאחרונה התקיימה הוועידה הראשונה למשפט וסביבה ביוזמת 'אדם טבע ודין' והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. בכתבה הקודמת הצגנו את האתגרים של תחום המשפט הסביבתי כפי שהוצגו על ידי מנכ"ל המשרד להגנ"ס והיועצת המשפטית של המשרד. כמו כן הוצגה ביקורת של היועץ המשפטי לממשלה על פעילות החקיקה הסביבתית של המשרד להגנ"ס.

הכתבה הנוכחית, מציגה נושאים נוספים שעלו בוועידה כגון 'חקיקה סביבתית עקיפה', תימרוץ עסקים שיאמצו תקנים וולונטריים ואת דבריה של שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד.

חקיקה סביבתית עקיפה

עו"ד עידית רייטר, ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, דיברה בהרחבה על הבעייתיות של יישום 'חקיקה סביבתית עקיפה'. לדבריה, ביותר מדי מקרים משמעותיים בשנים האחרונות, כשהמשרד להגנ"ס לא מצליח להעביר חקיקה ראשית בכנסת, הוא מיישם אותה דה פקטו באמצעות מדיניות עצמאית שמכתיבה תנאים לרישיון העסק והיתר הרעלים שבצידם אחריות פלילית וזאת מבלי שהופעלה מערכת האיזונים והבלמים של החקיקה הראשית שלוקחת בחשבון מכלול שיקולים ולא רק את שיקולי איכות הסביבה.

לדבריה, זכות יסוד במדינה דמוקרטית הוא שנושאים כמו רישוי סביבתי משולב, קרקעות מזוהמות ומדיניות מרחקי הפרדה יעברו את התהליך של חקיקה ראשית. "זה מדאיג ולא תקין" אמרה עו"ד רייטר והסבירה שהמשמעות שחוק 'נתקע' בתהליך החקיקה הראשית משמעו שיש משרדים אחרים עם אינטרסים אחרים שחושבים שהחוק לא מאוזן ולא ייתכן שחוק כזה מוצא את דרכו לרישיונות וההיתרים של המפעלים עפ"י החלטה שרירותית של המשרד להגנ"ס.

מדיניות מרחקי הפרדה

עוד קודם לכן בוועידה, התייחסה גלית כהן, סמנכ"לית בכירה העומדת בראש אשכול תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, לנושא של מדיניות מרחקי הפרדה והסבירה כי התפקיד של המשרד אינו 'לסגור את התעשייה', להפך, המשרד סבור כי צריך לאפשר לתעשייה לשגשג. בהתאם, טענה כהן, המדיניות של מרחקי הפרדה באה להיטיב עם התעשייה. מדוע?

כאשר פעילות של מפעל גורמת להשפעה או סיכון סביבתי על רצפטורים סביבתיים מחוץ לגדר המפעל, אז מדיניות מרחקי ההפרדה מאפשרת 'לחיות' עם חלק מההשפעה של המפעל מחוץ לגדר והמפעל לא מחויב לכנס את ההשפעה שלו עד לקו הגדר. כך לדברי כהן.

הבעיה דווקא נוצרה לפני שמדיניות מרחקי ההפרדה הוטמעה בדרישות של ועדות התכנון, הסבירה כהן והוסיפה כי כך למשל, ועדה מקומית אישרה באחד המקרים להקים קניון במרחק קצר ממיכל חומרים מסוכנים של מפעל סמוך, למרות התנגדות של נציג המשרד להגנ"ס בוועדת התכנון. בעקבות ההחלטה, אותו מפעל שדבר לא השתנה בפעילות שלו טרם החלטת הועדה, נדרש להשקעות רבות.

עו"ד רייטר טענה מנגד, כי מדיניות מרחקי ההפרדה אינה לטובת המפעלים, וכי למרות טענתה של גלית כהן שהמדיניות הוטמעה בוועדת התכנון, כעת מקודמת תוכנית בנייה מאוד גדולה באזור נמל אשדוד והפעילות של מפעלים קיימים באזור התעשייה מאוימים על ידי ועדות תכנון חזקות מאוד שמתעלמות ממסמך מדיניות מרחקי ההפרדה, ממנו המפעלים לא יכולים להתעלם כי הוא מוטמע בהיתר הרעלים שלהם כשבצידו אחריות פלילית.

איילת שקד מסבירה מדוע יש מתח בינה למשרד להגנ"ס

במהלך הכנס, התקיים דו שיח בין עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', וח"כ איילת שקד, שרת המשפטים. כבר בתחילת דבריה שקד אמרה: "האידאולוגיה שלי היא מלחמה ברגולציה והמשרד להגנ"ס הוא, מן הסתם, בין משיתי הרגולציה הכבדים ביותר. לכן אנחנו במתח - בין הדאגה לסביבה וההשוואה למדינות ה-OECD  לבין הצורך להקל ברגולציה."

לשאלה של עו"ד ברכה האם לא ראוי לעגן את ההגנה על הזכויות הסביבתיות של חצי מיליון תושבים שגרים בסמיכות למפעלים מזהמים במפרץ חיפה, תחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, השיבה שקד כי לדעתה לא בית המשפט צריך להתערב, אלא אותם תושבים שצריכים להפעיל לחץ על הממשלה.

תימרוץ עסקים שיאמצו תקנים סביבתיים וולונטריים

פרופסור אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים מאוניברסיטת בר אילן, הציג מחקר לו היה שותף (יחד עם פרופ' ראובן כהן וניר שרייבר מהמחלקה למתמטיקה בבר-אילן) ולפיו תקנים סביבתיים וולונטריים כגון ISO 14001, GRI  וכו' קשורים האחד לשני ויוצרים מעין רשת של תקינה וולונטרית בינלאומית שצמחה ללא מעורבות ממשלתית והינה בעלת אפקטיביות גם ללא אכיפה פלילית.

המחקר מבוסס על מדגם מקורי של 30,000 חברות ו-50 תקנים שונים ובחן האם יש אינדיקציות לאפקטיביות של רשת התקינה הוולונטרית באמצעות בחינת הביצועים הסביבתיים של חברות ביחס לכמות ההסמכות לתקנים וולונטריים. המחקר מצא כי הביצועים הסביבתיים טובים יותר בחברות שמאמצות תקנים וולונטריים רבים יותר.

עסקים בישראל, כחלק ממערכת סחר עולמית, נדרשים לעמוד באותם תקנים וולונטריים כחלק מדרישות מובנות של קשרי מסחר מול גופים בחו"ל. פרופ' פרז הציע לבחון את המדיניות הממשלתית בישראל ביחסה לתקנים וולונטריים, בעקבות תוצאות המחקר. לדבריו יש מקום לבחון תימרוץ של אימוץ תקנים וולונטריים בעזרת מתן הקלות לתהליכי רישוי או הפחתת אגרות והיטלים ככל שארגון אימץ יותר תקנים שהאפקטיביות שלהם הוכחה.

לקריאת הכתבה הראשונה: המשנה ליועמ"ש: המשרד להגנ"ס צריך לעשות חשבון נפש

הדברים נאמרו במסגרת הוועידה למשפט וסביבה ביוזמת אדם טבע ודין והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן

כתבות רלוונטיות לנושא: 

1. המשנה ליועמ"ש: המשרד להגנ"ס צריך לעשות חשבון נפש, 20.03.2018
2. נהייה קשה לייצר בישראל מבלי להגיע לבית המשפט, 08.03.2018
3. פחות מ-3% מהתביעות הסביבתיות הסתיימו בזיכוי, 27.02.2018
4. בכירים הורשעו בגין עבירות סביבתיות לאחר ערעור של המשרד להגנ"ס, 19.02.2018
5. עיצום כספי או חקירה פלילית?, 04.12.2017
6. המשרד להגנ"ס שלשל לכיסו 9 מיליון ₪ מקנסות ב-2016, 25.06.2017
7. ראיון עם עורך הדין הסביבתי הבכיר שחצה את הקווים, 7.02.2016
8. משפט סביבתי | infospot