האתגרים וההזדמנויות של התעשייה
ועידת ישראל לסביבה 2020 עסקה באתגרים של מפעלי תעשייה, פתרונות טכנולוגיים, הגז הטבעי, ההשפעה הסביבתית של פרויקט חישמול הרכבת, שינוי אקלים ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 11/2/2020

בכירי ענף איכות הסביבה והאנרגיה נפגשו בוועידת ישראל לסביבה 2020 שהתקיימה בשבוע שעבר. לצד חברי הכנסת ניצן הורביץ ומיקי חיימוביץ', עלו לבמה ראשי רשויות מקומיות, נציגי משרדי ממשלה, ארגונים ירוקים, חברות טכנולוגיה, חברות ממשלתיות ורבים נוספים.

תסקירי השפעה על הבריאות

עורך הדין שי גימלשטיין ממשרד ש. הורביץ ושות' העלה את סוגיית תסקירי ההשפעה על הבריאות.

בהליכים תכנוניים רבים נדרש לבצע תסקיר השפעה על הסביבה שבוחן את ההשפעה של התוכנית החדשה על איכות האוויר, הקרקע, הפסולת, הטבע, הנוף וכו'. באופן דומה, יש תסקיר השפעה על הבריאות שבוחן את ההשפעה של התוכנית החדשה על בריאות הציבור באזורים הסמוכים, אלא שהוא אינו נדרש בהליכים התכנוניים בישראל, עד כה.

עו"ד גימלשטיין הסביר כי בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק במטרה לחייב תסקיר השפעה על הבריאות בהליכים תכנוניים מסוימים, אך הם לא צלחו בשל היעדר תמיכה ממשלתית.

אלא שבשנתיים האחרונות משרד הבריאות החל לדרוש ביצוע תסקירי השפעה על הבריאות כחלק מתוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה תמא 14/ב. הדרישה של משרד הבריאות אמנם לא התקבלה, אך יש עתירה בבג"ץ בעניין זה.

להערכתו של עו"ד גימלשטיין, סקרי ההשפעה על הבריאות ישולבו בתמ"א 14/ב, גם אם במתכונת מצומצמת. לדבריו מדובר בשינוי משמעותי עבור גופי התעשייה הרלוונטיים היות ותסקירי השפעה על הבריאות הם מורכבים, עלולים לעורר מחלוקות ולעכב עוד יותר את הליכי התכנון הממושכים בישראל.

עו"ד גימלשטיין העלה מספר נושאים נוספים שבהם יש לדבריו הכבדה על התעשייה, לעתים לא מידתית, בניגוד לאינטרס הציבורי של תעשייה חזקה שתורמת לחוסן ולתוצר הכלכלי של המדינה. אך ציין מספר דגשים שיכולים לסייע, בהם הקפדה על יישום תוכניות מתאר בכדי למנוע מבעוד מועד את החיכוכים, תמיכה ממשלתית בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשניות ועוד.

גז טבעי משלים את האנרגיות המתחדשות

אנדראס מולר, נציג חברת סימנס, דיבר בכנס על טורבינות לייצור חשמל מגז טבעי, שלדבריו מהוות פתרון משלים לצד אנרגיות מתחדשות, להפחתת פליטת גזי חממה.

מולר הסביר כי האנרגיות המתחדשות לא יכולות לספק 100% מצריכת החשמל בשל התלות במזג האוויר והיכולת הטכנולוגיות המוגבלת של אגירת חשמל. לכן יש צורך להשתמש בדלק פוסילי על מנת להשלים את האנרגיה המתחדשת. ומבין הדלקים הפוסיליים, הגז הטבעי הוא בעל פליטת גזי חממה הכי נמוכה, באופן משמעותי, ומחירו לא גבוה, במיוחד בישראל שמצאה מאגרי גז טבעי בים.

כך שהגז הטבעי מהווה את הפתרון האידאלי לאספקת חשמל באופן יציב ואמין, לצד האנרגיות המתחדשות.

פתרונות טכנולוגיים

חברת Airprotech מאיטליה מספקת פתרונות טכנולוגיים לאיכות הסביבה עם דגש על הפחתת פליטות. היא פעילה בישראל משנת 2011 ועובדת עם מגוון תעשיות. אנדארה גאטי, נציג החברה, הציג בכנס את מתקני ה RTO - Regenerative Thermal Oxidizer השונים, שהחברה מציעה ואשר מותקנים כבר היום במפעלים שונים בישראל.

חברת קונטאל אוטומציה ובקרה מקבוצת קונטאל טכנולוגיות הציגה בתערוכה מגוון אנלייזרים לניטור רציף בארובות  תוצרת ABB גרמניה ואנלייזרים לחלקיקים של היצרנית הגרמניה DURAG. שתי היצרניות תואמות לדרישת העבודה בתקן QAL 1 של המשרד להגנת הסביבה בנוהל ניטור רציף.

החברה הציגה מוצרים נוספים בתחום האנלייזרים, בקרה תהליכית וגלאי גזים, והיא מספקת שרות ללקוחותיה בעזרת צוות טכנאים מנוסה, הפזור בשלושה מוקדי שרות: צפון, דרום ומרכז.

כיצד חשמול רכבת ישראל תורם לאיכות הסביבה?

אבי זלמן, ראש מנהלת החישמול של רכבת ישראל, הציג את התועלות הסביבתיות הנובעות מפוריקט החישמול. בשנים הקרובות 1,080 ק"מ של מסילות רכבת יהפכו לחשמליות, כאשר הקו הראשון הוא ירושלים – תל אביב. הפרויקט כולל פרישה של תשתית חשמלית לאורך המסילות, הקמה של 14 תחנות השנעה חשמלית, הטמעה של מערכת שליטה ובקרה ורכישת קטרים וקרונות חדשים.

אחד היתרונות הסביבתיים הבולטים של פרויקט החישמול הוא צמצום של הפליטות לאוויר בתחנות הרכבת ובמהלך הנסיעה, שכן הרכבות מונעות כיום בדיזל.

לצד הפחתת פליטות מזהמים, הרכבת החשמלית שקטה יותר מאשר הרכבת כיום, ולכן תצמצם את הרעש שהיא מייצרת. בנוסף, המעבר לחשמל והפסקת השימוש בדיזל תפחית את הפוטנציאל לזיהום קרקע, בעיקר בתחנות התדלוק הייעודיות לרכבת.

הרכבת החשמלית גם מציגה שיפור בנתוני ההאצה וההאטה, עובדה המאפשרת לצמצם את השהות  של הרכבת בתחנה ולהביא להתייעלות בהסעת הנוסעים בזמן קצר יותר. דבר שיגרום בעקיפין להורדת יותר רכבים פרטיים מהכביש.

קלריטר: מיחזור חדשני של פסולת פלסטיק

חברת קלריטר הציגה בוועידה את הטכנולוגיה שלה למיחזור חדשני [UpCycling] של פסולת פלסטיק. החברה מעבירה את פסולת הפלסטיק תהליך כימי שכולל פיצוח, ניקוי וזיקוק שבסופו מיוצר חומר גלם חדש (לא גרגרי פלסטיק) - נוזל שקוף נטול ריח שיכול לשמש לתעשיית השמנים והממסים במגוון רחב של שימושים.

לחברה מפעל מסחרי ראשון בדרום אפריקה והיא נמצאת לקראת התרחבות כאשר בכוונתה להקים מספר מפעלים באירופה. ישראל היא אחד היעדים להקמת מפעל של החברה ויש לה צוות מקומי שבוחן את הנושא.

שינוי אקלים: אם תבוא דרישה מהציבור, הממשלה תפעל

פרופסור אופירה איילון ממוסד שמואל נאמן והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באונ' חיפה פתחה את המושב שעסק בהיערכות ישראל למשבר האקלים, והזכירה כי בשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה שמאמצת את התוכנית הלאומית להיערכות ישראל לשינוי אקלים ואף הוקמה מינהלת בינמשרדית לנושא. אלא שנכון להיום מעט מאוד יושם בפועל.

היא הציעה לקחת דוגמא מהארגונים והרשויות המקומיות שלוקחים על עצמם מחויבויות וולונטריות להפחתת פליטות גזי חממה וקראה לגופים פיננסיים שלא להשקיע בחברות שמזיקות לשינוי האקלים, כגון תעשיית הנפט והגז.

לדברי פרופ' איילון, השיטפונות האחרונים שגרמו לנזקים בנפש ורכוש בנהריה ובערים אחרות בישראל, הן רק דוגמא לכך שישראל רגישה לשינוי אקלים ועליה להיערך לכך.

מאיה קרבטרי, מנהלת תחום סביבה וקיימות בפורום ה 15 (15 הערים העצמאיות בישראל שלא מקבלות מענקי איזון או פיתוח ממשלתיים) אמרה כי בפורום ה 15 לא מחכים לממשלה וקיבלו החלטה להתמקד בהפחתת פליטות גזי חממה ממבנים. בהתאם הם אימצו את התקן לבנייה ירוקה, כתקן מחייב לבנייה חדשה בערים אלה. 

הראל שליסל, רכז אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, הזכיר שבשנים האחרונות ישראל עושה צעדים משמעותיים לצמצום פליטות גזי חממה, בין השאר על ידי הפסקת השימוש בפחם והחלפתו בגז טבעי ואנרגיה סולארית.

לדבריו, הפוליטיקאים מאוד קשובים לציבור, ואם תבוא דרישה ברורה מהציבור, הממשלה תפעל בהתאם. הוא הוסיף כי יש להיזהר ולא לפעול באופן פופליסטי, אלא ליישם את העקרונות הסביבתיים בצורה אחראית ושקולה.

פרופ' איילון חתמה את הדיון בקריאה לאמץ חוק אקלים שיכלול הצהרה והכרה שאנחנו במשבר. לדבריה, ב 27 מדינות יש חוק אקלים עם הצהרה, תקציב ויעד וגם ישראל זקוקה לכך.