בזמן שמדינות העולם, כולל משלחת מישראל בראשותו של שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, נפגשות במדריד במסגרת COP25, במטרה להפחית את פליטות גזי החממה, לצמצם את ההתחממות הגלובלית ולעודד שיתוף פעולה עולמי, הגישה ח"כ סתיו שפיר, יו"ר התנועה הירוקה, את הצעת החוק "הכרזת מצב חירום אקלימי".

במקביל, השרות המטאורולוגי פרסם דו"ח על מצב שינוי האקלים בישראל שחוזה המשך התחממות, התייבשות ואירועי קיצון.

חוק מצב חירום אקלימי – אפס פליטות בשנת 2050

נוסח טיוטת 'חוק מצב חירום אקלימי' מלמד כי החוק נועד לצמצם באופן דרמטי את פליטת גזי החממה, ולהיאבק במשבר האקלים. מטרות חוק:

1. קביעת יעדי צמצום דרמטיים של פליטת גזי החממה, למניעת שינויי האקלים, להגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור.
2. שמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
3. התמודדות עם השלכות משבר האקלים הצפויות בישראל.

הנושאים הנ"ל כבר מטופלים היום על ידי הממשלה במסגרת החלטות ממשלה, אך החוק המוצע מציב יעדים מחמירים יותר מהקיימים. בנוסף, בעוד קשה לאכוף את ביצועה של החלטת ממשלה על הממשלה עצמה, לחוק יש מעמד משפטי חזק יותר.

דוגמא ליעדים המחמירים שהצעת החוק מציעה - הפחתה של 50% מפליטות גזי החממה עד שנת 2030, ו– 100% הפחתה של פליטות גזי חממה עד שנת 2050. בעוד היעדים הנוכחיים של ישראל כלל לא מדברים על הפחתה אבסולוטית בפליטות גזי החממה, אלא הפחתה פר נפש.

קישור לנוסח הצעת החוק מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
2. עיכוב ביישום תיקון קיגלי להפחתת השימוש בגזים מזיקים, 06.10.2019
3. כינוס חירום של מנהיגי העולם בנושא אקלים בניו יורק, 26.09.2019
4. הצלחנו להפחית את פליטת גזי החממה בזכות המעבר לגז, 14.08.2019
5. שינוי אקלים גם בישראל: תוספת 2 מעלות עד שנת 2050, 22.07.2019
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

השירות המטאורולוגי צופה התחממות של 2 מעלות

לפי דוח השירות המטאורולוגי שפורסם לאחרונה, הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עלתה בכ-1.4 מעלות צלסיוס מאז 1950 ועד 2017, וצפויה לעלות בעוד כמעלה אחת עד שנת 2050; כלומר צפויה עלייה של יותר מ-2 מעלות צלזיוס תוך 100 שנים. כמו כן צפויה עלייה במספר הימים והלילות החמים בשנה, וירידה במספר הימים והלילות הקרים - מגמה קיימת שצפויה להימשך.

כמות המשקעים תפחת בכ-15-25% עד סוף המאה, תוך עלייה במספר הימים היבשים בשנה. כל אלה יביאו להתייבשות של מקורות המים (בדגש על צפון מזרח ישראל, אגן ההיקוות של הכנרת).

בנוסף, צפויה עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום וצפויים אירועי שיא של משקעים. צפוי להתרחש שינוי בפיזור המשקעים בפריסה הגיאוגרפית, שינויים בתדירות, משך ועוצמה של אירועי משקעים (כמות גשם רבה יורדת בזמן קצר יותר) כל אלה יביאו לעלייה הדרגתית של פני הים התיכון.

ההשפעות של שינויי האקלים על ישראל

נזכיר כי בהמשך להחלטת ממשלה מס' 4079 הוקמה מינהלת להיערכות לשינוי אקלים שבה שותפים נציגי 35 גופים. המינהלת מופקדת על יצירת אסטרטגיה לאומית להיערכות בכלל משרדי הממשלה בישראל.

מטרת החלטת הממשלה היא להבטיח מוכנות גבוהה של ישראל להשפעות של אקלים משתנה, לפעול יישום תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי ויעודדו ניצול של הזדמנויות ותועלות אפשריות הקשורות לשינויי אקלים.

להלן ההשפעות הצפויות של שינויי האקלים בתחומים שונים, על פי המשרד להגנת הסביבה:

על הטבע: התייבשות נחלים ובתי גידול לחים; פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי, שינוי דפוסי נדידת מינים; התגברות שריפות יער וחורש; חדירה והתפרצות של מינים פולשים.

על הבריאות: עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי ביותר גם בהתפרצות מחלות, כמו אלה המועברות על-ידי עקיצות חרקים (כמו קדחת מערב הנילוס). עוד עלולים להתרחש: עלייה בזיהום אוויר ובמחלות נשימתיות בשל ריבוי האבק; עלייה בלחץ נפשי ובהשפעות פיזיולוגיות הנובעות מעומס החום. בנוסף, מזג אוויר קיצוני צפוי להגדיל תחלואה ועומס על בתי החולים.

על הכלכלה: לשינוי האקלים יש השפעה שלילית על התפוקה הריאלית במדינות, על מגזרים כלכליים שונים ועל תפוקת העבודה והמעסיקים. על פי ההערכות, משבר האקלים יכווץ את הכלכלה העולמית עד סוף המאה וגם את כלכלת ישראל.

על החברה: עלולה להתרחש פגיעה מוגברת בשכבות החלשות, ובייחוד בקרב נשים, ילדים, חולים ואוכלוסייה מבוגרת.

על התשתיות: עלייה באירועי שיא של משקעים מעלה את הסיכון להצפות, נזק לתשתיות ולרכוש; צפי לפגיעה במתקנים, תחבורה, תקשורת, מערכות מים וניהול פסולת. עליית מפלס הים צפויה לגרום לפגיעה בתשתיות לאורך החופים (למשל תחנות כוח, מתקני התפלה, נמלים).

על הביטחון האישי והלאומי: עלייה בתדירות השריפות, צפי לפגיעה בביטחון האנרגטי, באספקת מזון ובמי שתיה ראויים. אי יציבות גיאו-פוליטית: השפעת שינויי אקלים על מדינות שכנות עלולה להוביל לאיום אסטרטגי - מתח בגבולות, גלי הגירה ממדינות מתפתחות (בעיקר מיבשת אפריקה). לחץ בינלאומי.

על החקלאות: השפעה על יבולים חקלאיים (כמות, איכות, סוגי הגידולים החקלאיים), השפעה על משקי החי, התפשטות וריבוי מזיקים, סחף קרקעות. התחזית לעלייה באירועי הקיצון תגדיל את עלויות הביטוח החקלאי לנזקי טבע ולאסונות טבע.

השפעות על משק המים ומשק האנרגיה: ירידה במילוי חוזר של מקורות מים טבעיים, זיהום מקורות מים; עליה במליחות מי תהום וירידה באיכותם. ירידה בפוטנציאל הפקת מים; צפויה הפחתה משמעותית בכמות המים באגן ההיקוות של הכנרת ושינויים במליחות מי הכינרת; עליה בביקוש למים; עלייה בצריכת אנרגיה, עלייה בתדירות הפסקות החשמל.

מסמכים רלוונטיים: