אם הרגשתם גידול בכיסוי התקשורתי בארץ ובעולם בנושא של שינוי אקלים בתקופה האחרונה, לא טעיתם. נראה שהנושא הולך ותופס חלק מרכזי יותר בשיח הציבורי במקביל לתחושת הדחיפות העולה מתוך הדוחות המדעיים שמתפרסמים – אך האם זה גם משפיע על המנהיגים ומתבטא בצעדים מעשיים?
האו"ם החליט לנצל השנה את בואם של ראשי המדינות לעצרת השנתית של האו"ם בניו יורק והכריז על כינוס חירום בנושא אקלים, שהתקיים ביום ב' השבוע, במטרה לקבל תהודה ציבורית גדולה יותר ולהפעיל לחץ על ראשי המדינות שיתחייבו לנקוט בצעדים חריפים יותר לצמצום פליטות גזי חממה.
בואו נראה מה היה שם.
במהלך השנה האחרונה התפרסמו מספר דוחות מדעיים שמזהירים כי האנושות לא עושה מספיק בכדי להפחית את פליטות גזי החממה ואת הכחדת המינים הביולוגים וכי קצב ההתחממות גבוה ממה שצפו וההשלכות עלולות להיות לא צפויות, הרסניות וללא אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה.
מדי שנה האו"ם מקיים כנס בינלאומי בנושא שינוי האקלים ואשר מתקיים בכל פעם במקום אחר בעולם. כנס זה מכונה בשם COP – Conference Of Parties ומגיעים אליו בד"כ הדרגים המקצועיים הרלוונטיים בתחום איכות הסביבה של כל מדינה, לעתים מצטרף השר להגנ"ס או שר החוץ, אך ראשי מדינות מופיעים בו לעתים נדירות בלבד.
ה-COP הראשון התקיים בשנת 1995 בברלין שגרמניה. שנתיים לאחר מכן, כשהוא נערך בקיוטו, יפן, נחתם בו "פרוטוקול קיוטו" המפורסם – ההסכם הבינלאומי הראשון להפחתת פליטות גזי חממה. ב 2015 הכנס השנתי התקיים בפריז ונחתם בו "הסכם פריז".
אלא שהכנס שהתקיים השבוע בניו יורק אינו אחד מהכנסים השנתיים בנושא אקלים [COP], אלא כנס חד פעמי וחריג שהאו"ם החליט לקיים בעקבות הלחץ הציבורי והדוחות המדעיים, ולנצל את העובדה שראשי המדינות בעצמם מגיעים לעצרת הכללית של האו"ם מדי שנה בניו יורק – בכדי לזכות בתשומת לב גדולה יותר ולהביא להישגים.
לקראת הכנס באו"ם התארגנה 'שביתת אקלים' בינלאומית אליה הצטרפו חברות מסחריות רבות בעולם וגם נציגה ישראלית (פרטים בהמשך). הנערה השבדית, גרטה תונברג, שתפסה הרבה תשומת לב עם קמפיין עולמי שקורא למנהיגים לפעול בנושא שינוי האקלים למען הדורות הבאים, הגיעה בעצמה לניו יורק במסע 'מאופס פחמן' שנמשך שבועיים בספינה, במקום בטיסה מזהמת, ונשאה נאום בולט בכנס.
הנאום של גרטה תונברג בכנס האקלים בניו יורק
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש הזהיר את המנהיגים לפני הכנס לא להגיע עם נאומים מלוטשים, אלא להציג תכניות מעשיות להפחתת פליטות גזי החממה ואסטרטגיות לאפס פליטות פחמן עד שנת 2050.
באופן מעשי, מטרת הכנס הייתה לגרום למנהיגים להתחייב ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה מחמירים יותר מאלה שלקחו על עצמם המדינות בהסכם פריז לעשור הקרוב ולהתחייב לאפס פליטות פחמן עד שנת 2050.
עם לשפוט על פי ההצהרות, הכנס נחל הצלחה מסוימת. במהלך הכנס 77 מדינות התחייבו לצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד 2050 ו- 70 מדינות הודיעו כי יגדילו את תוכניות הפעולה הלאומיות שלהם להפחתת פליטות גזי חממה כבר בשנה הבאה.
בנוסף לכך, צרפת הודיעה כי לא תקיים הסכמי סחר עם מדינות המתנגדות להסכם פריז, ואילו רוסיה, האחראית לכ 5% מפליטות גזי החממה בעולם (#4 אחרי סין, ארה"ב והודו), הודיעה כי תאשרר את הסכם פריז והותירה את ארה"ב בין המדינות היחידות בעולם שלא לוקחות חלק בהסכם פריז בעקבות הנסיגה של טראמפ ממנו לפני כשנתיים.
הצהרות בולטות נוספות של מדינות במהלך הכנס:
כתבות רלוונטיות לנושא:
דווקא המדינות הפולטות הגדולות ביותר של גזי חממה - סין וארה"ב - אכזבו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהגיע במפתיע לכנס לא חזר בו מכוונתו לסגת מהסכם פריס. ממשל טראמפ החזיר שורה של תקנות סביבתיות שנועדו לבלום את פליטת גזי החממה מכלי רכב, ממפעלי פחם ובארות נפט וגז.
ואילו סין, המדינה הפולטת הגדולה בעולם שאחראית לכמעט 30% מהפליטות בכדור הארץ, לא הראתה נכונות להציב יעדים חדשים להפחתת השימוש בדלקים מאובנים מעבר למה שכבר לקחה על עצמה בפריז, כפי שרבים קיוו. וואנג יי, נציג מיוחד של הנשיא שי ג'ינפינג, ציין כי ארצו תקיים את ההבטחות שהעניקה במסגרת הסכם פריז 2015.
ההחלטה של סין לא להתחייב לפעולות אקלימיות נוספות משקפת את החששות מהאטה בצמיחה על רקע הסכסוכים עם ארצות הברית בנושא סחר, וגם את חוסר רצונה לנקוט בפעולות נוספות בהיעדר מהלכים דומים ממדינות עשירות יותר. זאת מאחר והאיחוד האירופי לא הצהיר על כוונתו להפחית את הפליטות במהירות רבה יותר, וארה"ב לא עומדת בהתחייבויותיה המקוריות במסגרת הסכם פריז.
בהודעת סיכום הכנס, האו"ם ציין לטובה את ההתגייסות של המגזר הפרטי. במהלך הכנס, 87 חברות מובלות בעולם התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה שלהם בהתאם ליעד שהמדענים קבעו שחיוני. 130 בנקים, כשליש מהמגזר הבנקאי בעולם התחייבו להתאים את הפעילות שלהם להסכם פריז.
במהלך השבוע הצטרפו חברות שונות ברחבי העולם לשביתת האקלים ביניהן גם חברת סודה סטרים הישראלית-בינלאומית שהשביתה את פעילות המסחר האלקטרוני וכן את המשרד הראשי העולמי שלה ביום שישי האחרון, ה-20 בספטמבר, למשך 24 שעות.
בנוסף, מנכ"ל החברה, אייל שוחט, קרא לכל עובדי החברה ברחבי העולם להצטרף לפעילויות מקומיות בנושא. לדבריו משבר האקלים הוא מצב חירום ואי אפשר להתעלם ממנו. "באחריותנו כמנהיגים לשמוע ולהרים את קולו של הדור הצעיר כיום ולפעול כעת. הטיפול בכוכב הלכת הוא ליבת החברה שלנו".
סודה סטרים היא מובילה עולמית בהכנת משקאות מוגזים בבית ומדגישה בשנים האחרונות את המסר הסביבתי שמתחבר באופן טבעי עם המותג שלה – בקבוקי הסודה סטרים שומרים על איכות הסביבה בכך שהם מחליפים אלפי בקבוקי פלסטיק לשימוש חד-פעמי - בבקבוק אחד לשימוש חוזר.
כעת החברה עושה צעד נוסף קדימה למען הסביבה כשהיא מצטרפת למאבק בשינוי האקלים ומעבירה מסר: "שביתת אקלים עולמית בסולידריות עם הדור הצעיר לעתיד טוב יותר."
לדברי החברה, העובדות על שינויי אקלים קיימות כבר עשרות שנים, אך מתעלמים מהן. החברה מזדהה עם המהלכים שמובילה בין השאר הנערה גרטה תונברג, משבדיה, שהחליטה לא רק לעורר מודעות לנושא, אלא גם להניע אנשים לפעולה.
---------
מסמכים רלוונטיים: