רשות המים פרסמה דוח על איכות מי הקולחין המיועדים להשקיה חקלאית בשנים 2006-2016. הדוח מדגיש, כי השימוש במים מותפלים הביא לשיפור באיכות מי הקולחין, הקטין את תופעת המלחת הקרקעות ומי התהום ובניגוד לחששות אינו גורם לעלייה בריכוזי הבורון ולכן גם אינו מגביל את השימוש במים להשקיה חקלאית.
בדוח מסבירים, כי מאחר והשקיה חקלאית במי קולחין מהווה פוטנציאל לזיהום קרקע ומים, פגיעה באיכות הגידולים ולמפגעים סביבתיים ותברואתיים, מטרת הדוח הייתה לעקוב אחר איכות המים במקורות הקולחין המיועדים להשקיה חקלאית תוך הערכת מגמת השינוי בפרמטרים עיקריים של איכות מים לאורך השנים.
מהנתונים שנאספו עולה, כי חלה ירידה משמעותית בריכוזי הכלוריד (מ-32% שעמדו בערך הסף להשקיה בלתי מוגבלת בשנת 2006 ל-80% בשנת 2016), ירידה מתונה בריכוזי הבורון (מ-82% הנמוכים מ-0.4 מג"ל בשנת 2008 ל-94% בשנת 2016), ירידה משמעותית בריכוזי צריכת חמצן ביולוגית (צח"ב / BOD) המעידים על איכות הטיפול במט"ש, ירידה משמעותית בריכוזי הנתרן, ובערכי ה-SAR, פרמטר המעיד על פגיעה אפשרית בקרקע.
ישראל הינה שיאנית העולם בטיפול ומיחזור מי קולחין ומטפלת ומשיבה כ-86% מהשפכים. תהליך הטיפול בשפכים בטכנולוגיות מתקדמות מרחיק את רוב המזהמים האורגניים, אך אינו מרחיק מלחים שמקורם במוצרי מזון וניקוי. מלחים אלו מהווים את פוטנציאל הזיהום העיקרי למים ולקרקע.
מהדוח עולה, כי מתקני ההתפלה איפשרו בין היתר להוריד באופן משמעותי את ריכוז המלחים במי השתייה, דבר המשתקף גם בריכוז המליחות במי הקולחין.
לאורך השנים קלטו המט"שים, למעט השפד"ן, מי קולחין באיכות ראשונית ושניונית. בעשור האחרון, עם הקמתם של מט"שים שלישוניים החלו המאגרים לקלוט מי קולחין באיכות טובה יותר.
נכון לשנת 2016 מיוצרים בישראל כ-540 מלמ"ק שפכים, מתוכם כ-505 מלמ"ק שפכים מטופלים במתקנים מכניים ואגני ייצוב. מתוך כמות זו, כ-445 מלמ"ק קולחים (כ-88%) מושבים להשקיה במפעלי ההשבה, ובראשם השפד"ן. בישראל כ-600 מתקני טיפול שפכים הכוללים מתקנים לטיפול ראשוני ועד לטיפול שלישוני, דוגמת השפד"ן. בנוסף, ישנם כ-330 מאגרים (כולל השפד"ן) המשמשים לאגירה וויסות מי הקולחין, בנפח של כ-205 מלמ"ק.
--------
כתבות רלוונטיות לנושא:
-----------
מסמכים רלוונטיים:
דוח איכות מאגרי קולחים בישראל, רשות המים [pdf]
------------
חברות לטיפול בשפכים תעשייתיים: