התנצחות פומבית בין המשרד להגנ"ס לחברת קצא"א
מה יעלה בגורל ההסכם של קצא"א עם מד-רד מאיחוד האמירויות? קצא"א מבקשת מהמשרד להגנ"ס לשוב לדיון המקצועי שיאפשר ליישם את ההסכם. המשרד טוען כי הדיון תקוע בשל סקר הסיכונים החסר שהגישה קצא"א
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 30/9/2021

המחלוקת בין המשרד להגנ"ס לחברה הממשלתית קצא"א עולה שלב והופכת לפומבית מתמיד, על רקע ההסכם שהתגבש בין קצא"א לחברת מד-רד מאיחוד האמירויות לפיו תשתית הצנרת של קצא"א תשמש להעברת נפט מאיחוד האמירויות לאירופה.

בתוך כך, מסתבר כי בתחילת החודש התכנסה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ לדון בנושא, ולפי קצא"א נקבע בה כי יש לקדם את הדיאלוג וההערכות הנדרשת ליישום ההסכם.

אלא שהדיונים המקצועיים בין קצא"א למשרד להגנ"ס לא חודשו ולפני כשבועיים יו"ר קצא"א, ארז כלפון, שלח מכתב פומבי למשרד להגנ"ס ובו בקשה לשוב לדיונים ולאפשר את מימוש ההסכם עם מד-רד.

בתגובה, מנכ"לית המשרד להגנ"ס, גלית כהן, השיבה לחברה כי סקר הסיכונים שהוגש אינו שלם והמשך דיונים בעניינו תלוי רק בה ובהגשת החסר.

במכתבים של שני הצדדים הועלו טענות שנשללו על ידי הצד השני. כך למשל, המשרד טען שקצא"א חתמה על ההסכם בחשאי והציבה את ישראל בעמדה לא נוחה מבחינה מדינית. קצא"א מצידה השיבה כי גורמים במשרד הכירו את ההסכם המתגבש לפני שנחתם, והוא אף פורסם בתקשורת.

נזכיר כי במקביל הארגונים הירוקים מנהלים קמפיין נגד הסכם קצא"א רד-מד שיגדיל את תנועת מכליות הנפט באילת ויגדילו את הסיכון לשונית האלמוגים במקום. במסגרת זו הארגונים הגישו לפני כחצי שנה עתירה בבג"ץ כנגד ההסכם המדובר בין קצא"א לרד-מד מאיחוד האמירויות.

נוסח חלופת המכתבים בין קצא"א והמשרד להגנ"ס מופיע בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. המשרד להגנ"ס מעכב את היערכות קצא"א באילת, 27.7.2021
  2. קצא"א: הסיכוי לדליפת נפט חמורה נמוכה מאוד, 21.7.2021
  3. עתירה נגד קצא"א בגין ההסכם להובלת נפט, 05.5.2021
  4. גמליאל: "התוכנית של קצא"א נוגדת את שלנו, 03.5.2021
  5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

קצא"א דורשת מהמשרד להגנ"ס לחזור לדיונים

כזכור, חברת קצא"א חתמה על הסכם עם חברת מד-רד מאיחוד האמירויות לפיו צנרת קצא"א בישראל תשמש מסדרון להעברת נפט מאיחוד האמירויות לאירופה. לפי התוכנית, מכליות יגיעו למפרץ אילת ויפרקו נפט למסוף קצא"א, אשר יזרום משם בצינורות של חברת קצא"א לאשקלון במטרה לייצא אותו לאירופה ולמדינות אגן התיכון.

כחלק מהתנאים למימוש ההסכם, קצא"א נדרשה לבצע סקר סיכונים לפי דרישות שקיבלה מראש מהמשרד להגנ"ס. לאחרונה היא הגישה את הסקר, אך המשרד בתגובה טען שהסקר אינו שלם ולא בוצע על פי כלל הדרישות שנקבעו מראש. במקביל, השרה להגנ"ס, תמר זנדברג, הודיעה כי היא מעכבת את בחינת היערכות החברה להגדלת הפעילות במסוף אילת עד שיתקיים דיון בממשלה בדבר יישום ההסכם.

לאחרונה, עקב דחיית סקר הסיכונים על ידי המשרד, יו"ר קצא"א, ארז כלפון, שלח מכתב פומבי למנכ"לית המשרד, גלית כהן, בבקשה לשוב ולדון איתו בסקר הסיכונים ובהסכם, במטרה לקדם את הוצאתו לפועל.

במכתב ציין כלפון כי המשרד ביטל פגישות מקצועיות מול נציגי החברה באופן חד צדדי וכי הוא מבקש לתאם מחדש פגישה מקצועית דחופה עם נציגי המשרד, שכן החברה כבר הצטיידה להמשך פעילות המכליות באילת וכל עיכוב נוסף בתיאום הפגישות ובקידום השיח המקצועי בנושא סקר הסיכונים עלול לגרום לנזק כלכלי משמעותי לחברה ולמדינה – בהיותה של קצא"א חברה ממשלתית – וכן לפגיעה ביטחונית ולפגיעה בחוסנה האנרגטי של ישראל.

עוד צוין במכתב של קצא"א כי פורום מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהתקיים בתחילת ספטמבר קבע כי על המשרד להגנ"ס לשוב ולדון בסקר הסיכונים שהוגש.

המשרד להגנ"ס: החזרה לדיון תלויה בהשלמת סקר הסיכונים

בתגובה למכתב של קצא"א, מנכ"לית המשרד להגנ"ס השיבה במכתב משלה ובו הסבירה כי קצא"א עדיין לא הגישה סקר סיכונים מלא בהתאם להנחיות, ולכן כל עיכוב שנגרם בדיון הוא באחריותה בלבד ותלוי בהגשה החסרה.

בתגובה לטענת קצא"א כי עיכוב בדיונים עלול לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל השיב המשרד כי משרד האנרגיה הבהיר שהסכם מד-רד כשלעצמו אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולא צפוי להשפיע עליו.

בתגובה לטענת קצא"א כי הצטיידה בציוד יקר כחלק מהיערכותה להרחבת פעילותה, המשרד להגנ"ס השיב כי ההצטיידות הנוכחית הייתה אמורה להתרחש כבר לפני יותר מ-5 שנים והיא הייתה הכרחית כדי לעמוד בהיערכות הנוכחית של החברה, ללא קשר להגדלת פעילותה עקב ההסכם עם מד-רד.

עוד ציין המשרד כי הוא ימשיך לבחון את מכלול הנתונים אודות ההסכם, ולהתייעץ עם משרדי ממשלה נוספים כדי להבטיח את בטיחות אזרחי המדינה וייצוג האינטרס שלהם.

מכתב זה של המשרד הוביל לתגובה נוספת מצד קצא"א, גם היא פומבית, והיא מובאת בסוף כתבה זו, תחת 'התייחסויות'.

המשרד להגנ"ס פירט את הפערים שמצא בסקר הסיכונים של קצא"א

כאמור, לפני כחודשיים המשרד להגנ"ס דחה את סקר הסיכונים שהגישה לו חברת קצא"א כחלק מכוונתה להרחיב את פעילותה באילת.

בדיווח שלנו הצגנו את הפערים שהמשרד להגנ"ס מצא בסקר, שלדבריו גרמו לו לא לאשר אותו בינתיים.

אחד הפערים שצוינו הוא אי עריכת פגישות משותפות עם בעלי העניין. תכליתן של הפגישות הן לזהות את התרחישים העלולים לגרום לשפך שמן לסביבה הימית והחופית.

פער נוסף נוגע לעובדה שהיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לא אישרה את תרחישי הסיכון שמוצגים בסקר הסיכונים, ועם זאת הוצגה בסקר ישיבה ראשונית שהתקיימה בין המשרד לחברה כחלק מהליך האישור "באופן מטעה וחוסר דיוק חמור", לדברי המשרד. באותו סעיף המשרד ציין גם את השימוש של קצא"א בסקר הסיכונים שטרם אושר בתגובתה לבג"ץ בעתירה שהוגשה נגדה בעניין הרחבת הפעילות באילת.

כמו כן, נתוני ההסתברות לאירוע שנעשה בהם שימוש בסקר נקבעו תוך התעלמות מוחלטת מההנחיה שיש לוודא שהם מתאימים לסוגי הפעילות במסוף אילת, לתנאי הסביבה שם וליכולות הקיימות במפרץ אילת (למשל מגבלת הגוררות בנמל אילת, גיל ומצב המתקנים הימיים והחופיים).

הערה נוספת נגעה לצורך להשלים ניתוח של זרמים כך שייצגו במדויק את משטר הזרמים במפרץ אילת. לפי תגובת המשרד, לא ברור מה מקור הבחירה במהירות הזרם הממוצעת שהוצגה בסקר והתאמת המקור לזרמים במפרץ אילת.

המשרד להגנ"ס הוסיף בתגובתו לחברה על סקר הסיכונים כי לא הוגש מודל פיזור שמן בניגוד לדרישה ברורה בהנחיות. כמו כן, הסקר לא התייחס בצורה רצינית לתרחיש קיצון של הזרמה רצופה לסביבה הימית. המשרד ציין כי ההתמקדות בהסבר שלסיכונים ביטחוניים אין בנמצא כלים אנליטיים לחישוב ההסתברות, אינה יכולה להוות תחליף לבחינה של אירועים קיצוניים, הן בעקבות תאונה והן מסיבות ביטחוניות.

לבסוף, המשרד ציין כי סקר הסיכונים לא נעשה על פי התקן שנכתב ושעורכי הסקר הסתמכו על מסמכים ישנים ללא בדיקת מצב עדכני, ועל כן חלק מהנתונים שלהם אינם נכונים.

קצא"א: הסיכוי שתתרחש דליפה קשה הוא פעם ב-366,300 שנים

בהקשר לסקר הסיכונים, קצא"א טענה בעתירה שהוגשה כנגד ההסכם בבג"ץ כי לפי תוצאותיו הסיכוי שתתרחש דליפה קשה בים הוא פעם ב-366,300 שנים, ודליפה לא משמעותית – פעם ב-24 שנים.

למרות הסבירות הנמוכה, לדברי החברה היא ערוכה לאגור את הדלף כך שלא תיגרם פגיעה סביבתית לים. גם הסיכוי לדלף בצנרת המובילה דלק לאוניה הוא בהסתברות של פעם 1,111 שנה, אך במקרה זה הומלץ בסקר הסיכונים לעבות את ההגנה.

התייחסויות

חברת קצא"א: "הטענה לפיה קצא"א קידמה חתימת הסכם בחשאי היא טענה מופרכת וחסרת אחיזה במציאות שכן המשרד היה מיודע להסכם זמן רב לפני חתימתו ולא הביע כל התנגדות למימוש ההסכם. גורמי ממשל שונים, ובהם משרד האוצר, משרד החוץ והחשכ״ל היו מיודעים על ההסכם ובדירקטוריון החברה יושבים נציגי מדינה, כולל רשות החברות, שאישרו את החתימה על מזכר ההבנות, זמן רב לפני חתימת ההסכם. עצם קיום המגעים פורסם בכל אמצעי התקשורת ותמוה שנעלם מעיני המשרד להגנת הסביבה. יתרה מכך, גורמי מקצוע במשרד, ניהלו דיאלוג עם קצא"א והנחו על אבני דרך ותוכנית פעולה לקראת מימוש ההסכם.

במשך 30 שנה פועלת קצא"א בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומקיימת פגישות תכופות עם גורמי המקצוע ואף קיבלה מחמאות מצידו על התנהלותה. הדרישה לפנות רק בכתב היא דרישה שערורייתית ותמוהה שנראה שמקורה במעורבות ושיקולים פוליטיים ופופוליסטים.

כידוע, התכנסה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ ובה נקבע כי יש לקדם את הדיאלוג וההערכות הנדרשת, ובכך המשרד מפר את הסיכום ומתנהל בניגוד לעמדת המשרדים וגורמי המקצוע השונים בהם משרדי רוה"מ, אוצר, חוץ ומל"ל.

על רקע משבר האנרגיה העולמי, טוב יעשה המשרד אם יבין את חשיבותה של קצא"א לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולתפקודו הרציף. הגם שהנפט הוא "דלק מעבר" הוא ישרת לפחות בעשור הקרוב את אזרחי המדינה. המשרד בהתנהלותו עוד עלול להוביל למצב של משבר אנרגיה בישראל בדומה למתרחש באירופה. 

קצא"א תמשיך לפעול בדיאלוג מול המשרד להגנת הסביבה ולעמוד בכל ההנחיות והדרישות כפי שעשתה עד היום".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. המכתב של