מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2018
מה תוצאות דירוג החברות לפי הביצועים והסיכונים הסביבתיים? מדוע המדד מתפרסם באיחור של שנה וחצי? מי החברות בראש הדירוג? האם המדד רלוונטי?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 09/7/2020

המשרד להגנת הסביבה מפרסם (באיחור רב) את מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2018, המתפרסם זו השנה השמינית ברציפות. המדד מספק מידע השוואתי על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה בבעלות ציבורית וממשלתית ובוחן את הסיכון הסביבתי של יותר מ-40 חברות, כ-100 מפעלים וכ-1,000 תחנות דלק.

מטרת המדד, כך לפי המשרד להגנ"ס, לתת מידע למשקיעים על רמת הסיכון הסביבתי של חברות ציבוריות כדי לאפשר להם קבלת אינדיקציה על רמת הסיכון של החברות במטרה למזער סיכונים פיננסיים.

מדי שנה אנחנו מציינים מספר סוגיות שפוגעות ברלוונטיות של המדד הסביבתי למשקיעים. חלק מהנושאים קיבלו מענה בפרסום הנוכחי, וחלק פחות. בין הסוגיות: המועד המאוחר של פרסום המדד, חלק ניכר מהניקוד קבוע ולא ניתן לשינוי (כמות שימוש בחומ"ס, מיקום רגיש סביבתי, כמות פליטות), ואילו החלק במדד שכן משתנה מדי שנה – אירועי הפרות ואכיפה סביבתית – בד"כ ידועים בזמן אמת. כמו כן, כמעט מדי שנה יש שינויים באופן חישוב הניקוד, וכך גם במדד הנוכחי, מה שמקשה על השוואה בין השנים.


כתבות רלוונטיות:

  1. מדד ההשפעה הסביבתי: כלי פיננסי למשקיע או כלי תקשורתי? 16.10.2018
  2. מדד ההשפעה הסביבתי מתפרסם. האם הוא אפקטיבי, 06.07.2017
  3. מבקר המדינה: נוהל אכיפה סביבתי יומרני, לא ישים, 29.05.2019
  4. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

גם השנה, רותם אמפרט ובתי הזיקוק בראש דירוג המזהמים

בראש מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2018 נמצא מפעל רותם אמפרט נגב מקבוצת כיל, שנה שנייה ברציפות, זאת בשל הפרות סביבתיות ופליטות לסביבה, בין השאר כתוצאה מאירוע דליפת חומצה לנחל אשלים לפני 3 שנים. בנוסף, בשנת 2018 התקיימה אכיפה על חריגות בפליטה לאוויר המפעל ואי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים.

את המקום השני בדירוג הסביבתי תופס הפעם פז בית זיקוק אשדוד, עם עלייה של 19% בניקוד השלילי. בשנת 2018 הוצא למפעל צו מנהלי בעקבות חריגות בפליטות לאוויר, והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומי אוויר וחריגות בפליטות לאוויר, זאת לצד הפרות נוספות.

במקום השלישי דורג מפעל בז"ן משום שהורשע בפלילים על זיהום נחל גדורה וקישון בשפכים, אירוע שהתקיים בשנת 2010. בנוסף בוצע שימוע למפעל על אירוע חומרים מסוכנים, והוצאו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, והפרות רבות נוספות.

תרשים: עשרת המפעלים המובילים את המדד הסביבתי השלילי

כאשר מאחדים את החברות המדורגות לפי בעלויות, עולה כי 5 החברות בעלות הניקוד הגבוה ביותר, המעיד על הפוטנציאל הסביבתי הגבוה ביותר, הן: פז חברת נפט, כי"ל, דור אלון אנרגיה, קבוצת דלק וחברת החשמל. אגב, הדירוג הזה זהה לשנה הקודמת (2017).

המפעלים המשתפרים

אפשר גם לראות נקודות אור במדד ההשפעה הסביבתית. למשל בדירוג של המפעלים בעלי השיפור הגדול ביותר בניקוד במדד. שלושת המשתפרים המובילים הם: נייר חדרה, תחנת הכח רוטנברג של חברת החשמל ומגנזיום ים המלח.

המשרד להגנ"ס מציין כי חברת החשמל השיגה שיפור במדד במספר רב של תחנות כוח, כתוצאה משילוב של הפחתת פליטות מזהמים בזכות המעבר לגז טבעי והקפדה על עמידה בדרישות סביבתיות, כאשר ברוב המתקנים לא נתגלו הפרות כלשהן במהלך 2018. 5 מתוך 10 המפעלים המשתפרים הם תחנות כוח של חברת החשמל.

איזה חלק מהניקוד לא ניתן לשינוי, בשל היקף פעילות המפעל

אופן חישוב הניקוד משקלל את מידת הציות לחוקי הגנת הסביבה של החברות (אכיפה וקנסות), פוטנציאל המסוכנות שלהן לסביבה (כמות פליטות, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל) ומידת ההטמעה של מערכות לניהול סביבתי, דיווח סביבתי וולונטרי והתייעלות בפרמטרים סביבתיים.


להגדלה לחץ כאן

כלומר, ייתכן שרמת הציות של המפעל טובה, ללא הפרות או צעדי אכיפה שננקטו, אך בשל היקף הפעילות שלו והמיקום שלו, הוא יקבל דירוג שלילי שאין לו יכולת השפעה עליו.

לכן, אחד הנתונים המעניינים שמתפרסמים הפעם בדירוג הסביבתי, הוא תרשים שמראה את עשרת המפעלים בעלי הדירוג השלילי הרב ביותר, עם חלוקה של מרכיבי המדד – איזה חלק מניקוד שייך לציות, איזה חלק משויך לרמת הפעילות שלו (פליטות לאוויר, שימוש בחומ"ס ומיקום רגיש סביבתי).

תרשים: עשרת המפעלים המובילים את המדד הסביבתי השלילי – חלוקה לפי רכיב

ניתן לראות, שלפחות לגבי עשרת המפעלים שמובילים את רשימת הדירוג השלילי, מרבית הניקוד מגיע מרמת הציות – כלומר הפרות וצעדי אכיפה שננקטו כנגד אותם מפעלים.

גידול בפעולות פיקוח ואכיפה – גידול בניקוד השלילי

במשך שנים נשמעת ביקורת של הארגונים הירוקים ואפילו מבקר המדינה, על כך שהפיקוח והאכיפה שהמשרד להגנת הסביבה מבצע, לא מספקים.  המשרד להגנ"ס מנצל את פרסום המדד הסביבתי בכדי לציין כי סך ההפרות שנוקדו במדד עלה ב 80% ביחס לשנה שעברה, כתוצאה מגידול בהיקף הפיקוח והאכיפה.

האם מדד ההשפעה הסביבתית רלוונטי?

המטרה המוצהרת של מדד ההשפעה הסביבתית הוא לתת מידע למשקיעים פיננסיים על רמת הסיכון הסביבתי של חברות ציבוריות על מנת שיוכלו לשקלל זאת בהחלטות ההשקעה שלהם.

בד"כ המדד מתפרסם בספטמבר או אוקטובר כ- 10 חודשים לאחר סיום השנה האזרחית וכחצי שנה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של אותן חברות. הפעם חל עיכוב נוסף של 9 חודשים וסה"כ של שנה וחצי מסיום שנת הכספים הרלוונטית (2018). מועד הפרסום מעלה סימני שאלה לגבי הרלוונטיות שלו למשקיעים.

במשרד להגנ"ס מסבירים שהעיכוב נגרם בין השאר כתוצאה מהעיכוב בכינון הממשלה לאחר 2 סבבי בחירות, שגרם לשיבושים בעבודה מול ספקים חיצוניים, שמסייעים בהכנת המדד הסביבתי.

נקודה נוספת שמטילה סימן שאלה על רלוונטיות המדד הסביבתי, היא שמרבית האירועים הסביבתיים החדשים המשמעותיים המשפיעים על שינוי הדירוג של החברות משנה לשנה, בד"כ ידוע למשקיעים בזמן אמת, כגון הדליפה בנחל אשלים או האכיפה בבז"ן או השימוש המופחת בפחם בחברת החשמל וכו'.

כמו כן, כמעט מדי שנה מתבצעים שינויים באופן חישוב הניקוד (מתודולוגיה) של המדד הסביבתי, דבר שמקשה על השוואה בין השנים. גם הפעם, נעשו שינויים במתודולוגיה שמשפיעים על הניקוד הסופי.

בשורה התחתונה, כנראה שעוד רחוק היום בו המניות בבורסה יזוזו בעקבות פרסום מדד ההשפעה הסביבתית.

התייחסויות

מ-ICL נמסר: "הדוח כולל נתונים מ-2016 ועד 2018 ועל כן אינם תקפים לימים אלו. כל מפעלי ICL נמצאים בשיפור משמעותי בעקבות השקעות עתק אותם ביצעה החברה בתיאום עם המשרד, זאת במטרה להביא לשיפור הביצועים הסביבתיים.

העלייה בדירוג מפעלי רותם נובעת בין השאר בשל מקרה נחל אשלים. מאז ועד היום ביצעה רותם פעולות שיקום וניטור בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות וכידוע הנחל נפתח לאחרונה למטיילים".

מבז"ן נמסר: "בזן צימצמה בהתמדה בעשור האחרון את ההשפעה הסביבתית שלה בעשרות אחוזים כתוצאה ממדיניות סביבתית אחראית שהיא מנהלת. למעשה, חלקה היחסי בהשפעה על הסביבה במפרץ חיפה הנו נמוך מאוד ועומד על 3%-11% בלבד, כך על פי הדוחות המעודכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה."

השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל: "עלינו לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות - האנרגיות המזהמות צריכות לחלוף מן העולם. ננקוט ביד קשה נגד המסכנים את בריאות הציבור והסביבה. לציבור מגיע לדעת מי הם המפעלים המזהמים, ופרסום מדד ההשפעה הסביבתית חושף בפניו את הסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה וחברות ציבוריות.

"ראינו בשנים האחרונות כיצד סיכונים סביבתיים הופכים לסיכונים כלכליים בפרשות כגון עברונה, דיזל-גייט ואשלים, והמדד נותן למשקיעים כלי לניהול סיכונים אלו. עלינו להבטיח שחסכונות הציבור לעתיד, בקרנות הפנסיה ובאפיקי החסכון הנוספים, לא יהיו רק בטוחים פיננסית, אלא גם לא יסכנו את בריאות הציבור והסביבה."

-------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מצגת מדד ההשפעה הסביבתי 2018, המשרד להגנ"ס 07.2020
  2. דוח מלא – מדד ההשפעה הסביבתי 2018, המשרד להגנ"ס, 07.2020
  3. מתודולוגיה – מדד ההשפעה הסביבתי, המשרד להגנ"ס, 02.2020
  4. טבלת הניקוד המלאה – מדד השפעה סביבתי 2018, המשרד להגנ"ס, 07.2020