לאחר כשלוש שנות דיונים, הוועדה שמינה שר הפנים, אריה דרעי, לבחינת סוגיית הקמת מועצה תעשייתית במתחם בז"ן וקרקעות הצפון במפרץ חיפה – הגישה את המלצתה שלא להקים מועצה תעשייתית ולהותיר את בז"ן בשטח השיפוט של עיריית חיפה. דרעי אימץ את ההמלצה.

הדברים האלה מגיעים כשברקע מתנהלת ועדת המנכ"לים הבינמשרדית לגיבוש אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה באזור, שאמורה הייתה להגיש את מסקנותיה בשבועות הקרובים.

הוועדה גם המליצה לשנות את חלוקת כספי הארנונה שמשלמת בז"ן בין הרשויות המקומיות הגובלות בה (חיפה, קריית אתא, מ.א זבולון ונשר), ולהוסיף 7 רשויות מקומיות חדשות שייהנו מכספים אלה למרות שהן לא גובלות במתחם בז"ן.המפסידה הגדולה – עיריית חיפה שתקבל כ- 6.8 מלש"ח פחות למרות שמתחם בז"ן יושב בשטחה והיא זו שמספקת לו שירותים ומפקחת עליו. המרוויחה הגדולה – מועצה מקומית רכסים (ישוב חרדי) שתקבל כ – 4.8 מלש"ח מדי שנה.

אלא שעוד לפני שדרעי הספיק לאשר את ההמלצה, חיפה ו-3 הרשויות המקומיות הנפגעות מההחלטה על שינוי חלוקת כספי הארנונה, עתרו בנושא לבג"ץ ולכן הנושא יובא בשנית לקבלת החלטת שר הפנים רק לאחר תום ההליך ההמשפטי ועם כינון ממשלה חדשה.

כתבות רלוונטיות:

1. רכסים: הבנו מדרעי שנקבל 5 מיליון ₪ מהארנונה של בז"ן, 23.07.2019
2. הבסיס העובדתי עליו נשענת התוכנית לפינוי מתחם בז"ן פגום, 12.01.2021
3. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע, 30.6.2020
4. בז"ן מסבירה למה יש להקים מועצה תעשייתית במפרץ חיפה, 26.06.2018
5. האם תקום מועצה תעשייתית במתחם בז"ן?, 8.05.2018
6. מידע נוסף על זיהום אוויר במפרץ חיפה | infospot

הוועדה הגיאוגרפית – מתחם בז"ן

נזכיר כי בספטמבר 2016 הוקמה הוועדה הגאוגרפית חיפה, בראשותו של מנכ"ל משרד הפנים לשעבר עמרם קלעג'י, שתחילה הוסמכה לבחון את חלוקת ההכנסות ממתחם בז"ן בין הרשויות המקומיות באזור, אך כעבור חצי שנה השר דרעי הרחיב את תפקידה של הוועדה וביקש ממנה לבחון גם את סוגיית הקמת מועצה מקומית תעשייתית במתחם בז"ן ותש"ן, כדוגמת המועצה התעשייתית בנאות חובב ובתפן.

בתוך כך נציין כי מועצה תעשייתית מורכבת מ- 9 חברים, 3 נציגי מפעלים, 3 נציגי רשויות מקומיות סמוכות, ו-3 נציגי משרדים ממשלתיים: משרד הבריאות, משרד הכלכלה ונציג משרד הפנים שאינו עובד מדינה ומשמש כיו"ר המועצה.

הקמת מועצה תעשייתית בבז"ן

במסגרת עבודת הוועדה נבחנו לעומק נימוקי כל אחד מהצדדים: התומכים בהקמת מועצה מקומית תעשייתית במתחם בז"ן וקרקעות הצפון והמתנגדים לכך.

מי שתמכה בהקמת המועצה התעשייתית הייתה קבוצת בז"ן, החברה הממשלתית תש"ן ומשרד האנרגיה. אך רשימת המתנגדים הייתה ארוכה: משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס, משרד הכלכלה, עיריית חיפה והרשויות המקומיות הסמוכות, וועדות התכנון האזוריות, ארגונים ירוקים, איגוד ערים מפרץ חיפה ועוד.

בנימוקיה לטובת הקמת המועצה התעשייתית, בז"ן טענה כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לא מטפלת בבקשות לקבלת היתרי בנייה של בז"ן ועקב כך שוררת אי ודאות גדולה שמקשה על התפקוד השוטף של המפעלים במתחם. לעניין זה השיבה עיריית חיפה כי בז"ן פועלת בלי מסגרת תכנונית ולכן מקבלת רישיונות עסק תקופתיים.

טענה מרכזית נוספת שהשמיעה בז"ן לטובת הקמת מועצה תעשייתית הייתה כי עיריית חיפה, וגם הרשויות החברות בחברה העירונית המשותפת, לא יכולות לספק את מכלול השירותים הציבוריים הנדרשים באופן מקצועי, ברמה שמועצה מקומית תעשייתית יכולה לספק מאחר שהיא מומחית לנושאים סביבתיים. כמו כן, עיריית חיפה לא מקדמת סדר יום החותר לשינוי סביבתי ולא משקיעה בכך משאבים.

לאחר שהוועדה בחנה את הטענות, היא הגיבה כי הוועדה המשותפת לתכנון ובנייה אכן לא טיפלה בבקשות להיתרי בנייה בתקופה מסוימת שלא עמד יו"ר בראשה, אך מאז שמונה יו"ר, הוועדה חזרה לתפקד ולתת מענה בנושא ההיתרים, כמובן תוך העדפת מתן מענה מהיר יותר בסוגיות סביבתיות ובטיחותיות.

כמו כן, לדברי הוועדה, עיריית חיפה מנוסה מספיק כדי לטפל בעסקים דוגמת בז"ן בתור היותה אחראית על 2,081 עסקים מתחומי התעשייה ועל עוד 148 עסקים מתחומי הדלק. זאת ועוד, אושרה תוכנית מתאר שמסדירה את מתחם בז"ן.

כל זה מהווה פתרון הולם לסוגייה הסטטוטורית, לתכנון, לבנייה ולרישוי העסקים שנמצאים במתחם בז"ן ומבחינה זו לא קיימת הצדקה לגריעת שטח בז"ן מתחומה של עיריית חיפה ולכינון מועצה מקומית תעשייתית, כך לדברי הוועדה.

לטענת בז"ן כי מועצה תעשייתית היא מומחית לסוגיות סביבתיות ויכולה לספק פתרון מקצועי יותר השיבה הוועדה כי איכות השירותים הניתנים הם תוצאה של מדיניות הרשות המקומית ולא תוצאה של האופן שבו היא מוגדרת: מועצה תעשייתית, רשות מקומית וכו'. למועצה תעשייתית יש אמנם סמכויות פיקוח על נושאי איכות סביבה אך זה לא אומר שהיא מומחית בתחומים האלה.

כמו כן, לא בטוח שסדר היום שהמפעלים מעוניינים לקדם אכן יקודם, יתוקצב וייצא לפועל במסגרת מועצה תעשייתית, שכן נציגיהם יהוו מיעוט בקרב חברי המועצה (3 בסה"כ). מהבחינה הזו המפעלים יכולים עקרונית להשמיע את קולם לא פחות במסגרת של עירייה.

לסיכום, הוועדה נתנה לדוגמה את נאות חובב. לדבריה, מאז שהמועצה התעשייתית קמה בנאות חובב בשנת 1989 ועד לשנת 2005 בערך, לא חל שיפור בנושאים סביבתיים ואחרים. השיפור החל עקב החלטת ממשלה להקים סמוך למתחמי המפעלים קריית הדרכה שחייבה שינוי מעמיק במדיניות.

במילים אחרות, הקמת מועצה תעשייתית לא מספיקה לבדה כדי לשפר את תחומי איכות הסביבה ולא מעידה על כך שהיא מומחית יותר לכך. מה ששיפר את מערך תפעול הפסולת, מאגרי השפכים ופליטות המזהמים מהמפעלים בנאות חובב היה נקיטת שינוי במדיניות.

בתוך כך, הוועדה המליצה שלא לאשר את בקשת בז"ן ולהותיר את בז"ן וקרקעות הצפון (בהיעדר מתחם תעשייתי פעיל באזור) בתחום שיפוטה של עיריית חיפה. כאמור שר הפנים אריה דרעי אימץ את החלטת הוועדה.

7 רשויות נוספות ייהנו מכספי הארנונה של בז"ן

לצד המלצה בסוגיית הקמת מועצה תעשייתית בבז"ן, הוועדה המליצה גם בסוגיית שינוי חלוקת הכנסות הארנונה מבז"ן, הנעים בין 94-110 מליון ₪, בין הרשויות המקומיות באזור.

כיום, הכנסות הארנונה מבז"ן מחולקות בין 4 רשויות שגובלות במתחם בז"ן: חיפה, נשר, קריית אתא ומועצה אזורית זבולון. לאחר שהוועדה דנה בבקשת 10 רשויות סמוכות לצרף אותן לחלוקת הכנסות הארנונה, היא החליטה כי 7 רשויות מתוכן זכאיות להתחלק בכספים: רכסים (4.8 מלש"ח), דאלית אל-כרמל (1.9 מלש"ח), כעביה-טבאש-חג'אג'רה (1.8 מלש"ח), בסמת טבעון (1.8 מלש"ח), עספיא (1.7 מלש"ח), שפרעם (1.2 מלש"ח) וקריית טבעון (0.1 מלש"ח).

כלומר, 4 הרשויות שגובלות במתחם בז"ן יאלצו לוותר על חלק מהכנסות הארנונה לטובת רשויות מקומיות מרוחקות יותר. במסגרת בקשתן של 7 הרשויות הנוספות להיכלל בחלוקת כספי הארנונה של בז"ן, הן טענו כי הן זכאיות לפיצוי בגין החשיפה למפגעים הסביבתיים של בז"ן, זאת לצד הטענה כי הן סובלות מחוסן כלכלי נמוך ולכן יש להוסיף אותן לרשויות המתחלקות בהכנסות.

הוועדה אישרה את בקשת הרשויות בעיקר בשל החוסן הכלכלי הנמוך. לדבריה, ההמלצה לא כוללת מנגנון פיצוי בגין מפגעים סביבתיים שכן הרשויות לא הציגו ממצא שעל בסיסו ניתן יהיה לשקלל את הפגיעה בהן. כמו כן, הרשויות לא אמונות על הטיפול במפגעים אלא משרדי הממשלה הרלוונטיים.

הוועדה קבעה כי הסכום ל-4 הרשויות שכיום מתחלקות בהכנסות הארנונה, חיפה, נשר, קריית אתא וזבולון, לא יירד מ-81% מסך התקבולים מבז"ן. בהתאם לכך ובהנחה שהסכום שיעמוד לחלוקה יהיה 94 מלש"ח לפי החיזוי לשנת 2021, הסכום הכולל שיופחת מ- 4 הרשויות הללו הוא 13.3 מיליון ₪ (14.2%).

עיריית חיפה: תקבל 35.4 מלש"ח (37.7%). היא תספוג את הצמצום הגדול ביותר בהכנסותיה, בסכום של כ-6.8 מיליון ₪. אחריה, עיריית נשר תקבל כ-11.2% מכלל ההכנסות מבז"ן, צמצום של כ-2.9 מיליון ₪ בהכנסות. המועצה האזורית זבולון תהיה זכאית לכ-12.5 מלש"ח וקריית אתא תהיה זכאית לכ-21.5 מלש"ח.

עוד ציינה הוועדה כי המועצה המקומית רכסים היא מקרה מיוחד, שכן היא גדלה דמוגרפית יותר מפי 2 מהממוצע הארצי וחסרת מקורות הכנסה עצמאיים. אי לכך, היא תקבל את הסכום הגבוה ביותר ביחס לרשויות המקומיות האחרות שמצטרפות לחלוקה – 5.1% מההכנסות. לגבי יתר הרשויות, הוועדה החליטה כי ההכנסות יחולקו בהתאם לגודל האוכלוסייה שלהן, בין היתר.

בעקבות עתירה לבג"צ שהגישו עיריית חיפה, עיריית קריית אתא, המועצה האזורית זבולון ועיריית נשר, טרם התקבלה החלטה על חלוקת הכנסות והנושא יובא בשנית לקבלת החלטה עם כינון ממשלה חדשה.

אגב, שנה וחצי לפני שהוועדה סיימה את עבודתה, פרסמנו ידיעה על כך שהמועצה המקומית רכסים טענה שדרעי הבטיח לה 5 מלש"ח מכספי הארנונה של בז"ן. במקרה או שלא, זה אכן הסכום שהוועדה המליצה לחלק לרכסים.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. דוח בחינת חלוקת הכנסות ארנונה ממתחם בז"ן, 11.2020, משרד הפנים
2. דוח בחינת הקמת מועצה מקומית תעשייתית במתחם בז"ן, 08.2020, משרד הפנים
3. אימוץ המלצת הוועדה שלא להקים מועצה תעשייתית במתחם בז"ן, 12.2021, משרד הפנים

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: