ארגון התקינה הבין-לאומיISO  פרסם החודש את  - ISO 24528תקן חדש לביצוע סקר למדידת פחת מים ברשתות של מי שתייה. התקן מציע מדריך לפעולות שארגונים המספקים שירותי מי שתייה יכולים לבצע כדי לקבוע את פחת המים ברשת מי השתייה, וכן עקרונות כלליים לניהול של פחת המים במערכות מי השתייה.

פחת מים (water loss) הוא הערך הנמדד של נפח המים שאובד מרשת מי השתייה מסיבות כמו דליפת מים, פיצוצים בצנרת, גניבת מים ומדידת מים לא מדויקת.

את הכנת התקן יזמה ישראל בהובלת מכון התקנים הישראלי וצוות מומחים ישראלי, יחס עם צוות מומחים בינלאומי ממדינות נוספות.

כתבות רלוונטיות:

1. הרגולטור בוחן מגבלות ותקינה לחומרי PFAS , 06.4.2021
2. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-PFAS שנספג ומצטבר בגופנו?, 12.11.2018
3. המזהם שנאסר לשימוש באירופה וארה"ב, אך בישראל? 15.11.2016
4. מדוע המים המותפלים טובים לחקלאות? 11.3.2018
5. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

פחת המים בישראל נמוך בכ-20% מהממוצע העולמי

רשות המים מפרסמת מדי שנה דוח מפורט שכולל חישוב של פחת המים בישראל על בסיס ההפרש בין סך האספקה לסך הצריכה. הדוחות השנתיים מראים שפחת המים בישראל נמצא בירידה מתמדת ובממוצע ארצי הוא נאמד בפחות מ-10%, בניגוד לממוצע העולמי הנאמד בכ-30%.

לפי דוח של האו"ם, פחת המים במדינות המפותחות נאמד בכ-15%, ובמדינות מתפתחות בכ-35%. עם זאת, במדינות מתפתחות רבות פחת המים עשוי גם להגיע לשיעורים גבוהים הרבה יותר – עד כ-75%.

פיקוח על צריכת המים

למרות שפחת המים בישראל נמוך מאוד ביחס לעולם, מי השתייה בישראל הם משאב בחסר, שהפקתו באמצעות התפלה דורשת משאבים סביבתיים, כספיים, הנדסיים וארגוניים משמעותיים ביותר. גם מחיר המים בישראל גבוה בהתאם יחסית לשאר העולם, ולכן נדרש צמצום פחת המים.

כך נצמצם את בזבוז המים

התקן הבין-לאומי החדש מבוסס על שיטות ומדדים לביצוע סקר פחת מים שפותחו בעולם. חלק מהשיטות עדיין לא מיושמות בישראל, ביניהן שיטות חישוב מאזן המים, ניתוח מרכיבי פחת המים הפיזי, מעקב דלף שוטף ועוד.

יישום התקן לסקר פחת המים יאפשר לבצע ניתוח איכותי וכלכלי של פחת המים ולהגדיר יעדים רלוונטיים למצב הייחודי בישראל.

התקן הנוכחי גם מפרט על טכנולוגיות רלוונטיות שיכולות לסייע לרשויות בארץ ובעולם לבצע סקר איכותי של פחת מים ולצמצם את היקפו – וכך לצמצם את בזבוז המים. רבות מהן פותחו על ידי חברות ישראליות.

פיתוח התקן נעשה על ידי ועדה בינלאומית

התקן פותח במסגרת ועדה בין-לאומית שכללה מדינות נוספות כמו גרמניה, יפן, אנגליה, ארצות הברית ופורטוגל, אך ישראל היא שיזמה והובילה את הכנת התקן, בראשות מכון התקנים הישראלי וועדת מראה ישראלית שכללה את נציגי רשות המים ותאגידי המים בישראל וכן חברות העוסקות בתחום של פחת מים.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. תקן ISO