השנה תתקיים ועידה ראשונה מסוגה שתעסוק במרחב הימי על היבטיו הסביבתיים, ביטחוניים וכלכליים. המרחב הימי מתאפיין בביזור סמכויות והיעדר תיאום מספק בין כלל הגופים הממשלתיים העוסקים בו, מצב זה עלול לסכן את ביטחון ובריאות הציבור, וזאת ביתר שאת על רקע משבר האקלים שכבר החל להראות את אותותיו.

דיברנו עם הילה ארנרייך, יוזמת ועידת המרחב הימי IL, על שלל האתגרים במרחב הימי ומה צריך לעשות כדי להתמודד איתם. הוועידה תתקיים ב-23 לנובמבר.

הילה, ספרי קצת על עצמך לטובת הקוראים שלא מכירים

שמי הילה ארנרייך, עסקתי במהלך ה-15 השנים האחרונות בתחומי סביבה, רגולציה ותשתיות. בתפקיד האחרון שימשתי כמנכ"לית החברת הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, וכיום אני עוסקת בקידום סטארטאפים במרחב הימי ובמיזם שעוסק בניהול חכם של פסולת אורבנית.

ניהול המרחב הימי | השימושים במרחב הימי הולכים וגדלים ואיתם האתגרים. מה לדעתך הבעיה המרכזית היום בניהול המרחב הימי?

הבעיה נמצאת בגוף השאלה: ניהול. אין גורם-על שמנהל את המרחב הימי או את משאב הים. הסמכויות במרחב הימי מבוזרות בין 6-7 משרדי ממשלה ורשויות שונות, חסרה ראייה כוללת ובעיקר קביעת סדרי עדיפויות. המצב הזה מסכן בראש ובראשונה את המערכות האקולוגיות וכפועל יוצא מכך את בריאות וביטחון הציבור.

בהקשר זה, אני לא מדברת בהכרח על היבטים ביטחוניים קלאסיים, עליהם אמון חיל הים, אלא על תקלות בתשתיות הגז או אסונות או אפילו אירוע הזפת שראינו לפני קצת יותר מחצי שנה. לא ברור היום מי הגורם הממשלתי שמטפל באירועים מסוג זה, למעט היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה?!

אמנם מדובר ביחידה עם אנשי מקצוע מצוינים, אך אין לה כיום את הציוד, היקף כ"א, והניסיון הניהולי/פיקודי הנדרש לטיפול באירוע סביבתי גדול ממדים.

בים התיכון משונעים מדיי שנה כ-360 מיליון טון של דלקים, קידוחי גז, ו-15% מנפח הסחר הימי העולמי עוברים בו.

התלות שלנו בים היא קיומית, כל התשתיות המרכזיות נמצאות בו (אנרגיה, תקשורת, סחר, פנאי ונופש). כמות השימושים גדלה והופכת את הזירה הזאת למורכבת יותר ומשמעותית יותר.

אמנם הים התיכון מהווה רק 0.7% מכלל הימים בעולם, אבל מדובר במערכת ימית סגורה ולכן היא רגישה שבעתיים לכל זיהום או שינוי המושפע משינוי האקלים.

לכן חשוב שיהיה גוף-על שינהל את המשאב הזה ויקבע את סדרי העדיפויות, וזאת ביתר שאת נוכח לחצי הפיתוח העצומים הקיימים במרחב הימי של ישראל.

האם הצפיפות בישראל תגרום להגדלת השימוש במרחב הימי?

כמובן. ישראל מכפילה את עצמה בערך כל 25 שנים, רמת החיים עולה ורוב אוכלוסיית המדינה מרוכזת בערי החוף. הנדל"ן בקרבה לחופים מאמיר לשחקים, יש לחץ מצד חלק מרשויות החוף להגדיל את הפיתוח במרחב החופי בתחומן, אם זה באמצעות הקמת מרינות או מתקנים אחרים שיגדילו עבורן את ההכנסות. לצד הגידול כאמור, יש עלייה בביקושים לגז, חשמל, מים מותפלים, תשתיות, תקשורת, דייג, תיירות, ספורט ימי וכו'.

כמו כן, זה רק עניין של זמן עד שיאשרו בנייה של אי מלאכותי, בין אם לתשתיות ואף מעבר לכך גם למגורים. רק בשביל לסבר את האוזן, עלות קרקע של דונם בת"א ליד הים יכולה להגיע ל- 100 מיליון ₪ ועלות הקמת דונם של אי מלאכותי, קרי, ייבוש ים בעומק של 2 ק"מ מהחוף נעה בין 1-2 מיליון דולר לדונם. כאשר אלו המספרים, ונוכח הצפיפות ההולכת וגדלה, אפשר להבין לאן המגמות הולכות. 

משבר האקלים | מלבד עליית מפלס הים, האם יש איומים נוספים במרחב הימי שמקורם במשבר האקלים ואמורים להדאיג אותנו?

בהחלט. לצד העלייה במפלס פני הים שתגרום להצפות חופים ואזורים נמוכים, תאיץ את הארוזיה בחופים ותביא לקריסת המצוק החופי, שינוי אקלים יגבירו את השכיחות של סערות קיצון, עלייה בטמפ'  של מי הים ועלייה ברמת החומציות שתפגע במגוון הביולוגי. כמובן שיש גם השלכות רוחב לכל איום כזה, כך לדוגמא, עלייה במפלס פני הים תגרום להצפה בעזה – לאן הם יתפנו?

תופעות מדבור וירידה בזמינות מקורות מים מתוקים ומזון יובילו לגלי הגירה של פליטים במזרח התיכון.

המזרח התיכון הוא אזור לא יציב מבחינה גיאופוליטית ולכן השינויים האלו ישפיעו על מאזן הכוחות, וכניסה של שחקנים חדשים. נתיבי הסחר ישתנו- כיום 99% מהסחר הישראלי משונע דרך הים, הסחר הימי הוא אחד מהענפים הרגישים ביותר להשפעות שינויי האקלים על המרחב הימי, ולכן התוצאה הישירה של פגיעה בענף זה תהיה מחסור בסחורות ועלייה ביוקר המחייה.

פיתוח כלכלי מול הגנה על הסביבה | המשרד להגנת הסביבה נעמד על הרגליים האחוריות שלו כדי למנוע את הגדלת תנועת מכליות הנפט במסוף קצא"א באילת מחשש לפגיעה בשונית האלמוגים. האם יש דרך לגשר בין פיתוח כלכלי במרחב הימי לבין שיקולי איכות הסביבה?

פיתוח כלכלי מבוסס על משאבי הסביבה ועל מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות, ולכן לא יוכל להתקיים בלעדיהן. סביב המתח הזה שקיים בין הגנה על הסביבה ופיתוח כלכלי נכנס לשיח המושג "פיתוח בר קיימא" שהוא למעשה שימוש מושכל במשאבי הטבע, וניצול משאב הטבע בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את אותו משאב שנוצל.

המושג הזה והתהליכים שצמחו סביבו "כלכלה מעגלית", "כלכלה כחולה" הם חשובים ומבורכים, התפיסה היא בהחלט נכונה, אך צריך לנהוג במידתיות, שכן, הרבה פעמים טייטלים כאלה נותנים אובר לגיטימציה להרחיב את יריעת השימושים מעבר לצרכים הנדרשים.

באשר לאירוע קצא"א או פרויקטים אחרים שגורמים סיכון למרחב הימי, יש לדעתי מקום לחזק את תחום הכלכלה הסביבתית באופן כזה שנוכל לכמת בקירוב את הנזקים הסביבתיים והשלכות הרוחב של אותם נזקים, לרבות נזקים פוטנציאלים, ואז המשוואה אמורה לתת מענה בחלק מהמקרים לקונפליקט.

מהניסיון המקצועי שלי בקידום תהליכים במרחב הימי נחשפתי להרבה מאוד פרויקטים שאושרו או לא אושרו מבלי ליתן את המשקל הנדרש להיבטים הסביבתיים בדיוק בשל אותם פערי מידע.  

את יכולה לפרט על ועידת המרחב הימי שתתקיים בקרוב?

ועידת המרחב הימי IL שתתקיים בפעם הראשונה ב-23 לנובמבר מטרתה להעלות לסדר היום הציבורי את האתגרים המשמעותיים העומדים בקרב מקבלי ההחלטות בנוגע לאופן ניהול המרחב הימי, הסדרה ואסדרה של הקונפליקטים בין השימושים השונים במרחב הימי, והקונפליקט שבין אותם שימושים למרחב האקולוגי.

המרחב הימי של ישראל מהווה מרכיב מרכזי בשגשוגה הכלכלי, בחוסן הסביבתי ובפיתוח החברתי והתרבותי שלה.

-------

הילה ארנרייך תנחה את וועידת המרחב הימי שתערך ב-23 לנובמבר במרכז פרס, תל אביב-יפו