שוק הפסולת בישראל רותח. אין כמעט שבוע שאנחנו לא מדווחים על הקמה, שדרוג או תכנון של מתקן פסולת והחברות בתחום מתמזגות ונרכשות. חלק מזה נוצר בגלל הבשלה של פרויקטים שהחלו לפני שנים, כמו מפעל ה-RDF בחירייה והמכרז של מתקן המיון והטיפול בפסולת במתחם השפד"ן, שהם שניים מהפרויקטים הבולטים. אך חלק הארי, שצופה פני עתיד, הוא האסטרטגיה החדשה לענף הפסולת העירונית שהמשרד להגנ"ס מקדם, לו שוריין תקציב של כ-4 מיליארד ₪ מקרן הניקיון.

השוואת שיעור המיחזור וההטמנה מצב קיים מול יישום תוכנית חדשה

מקור: המשרד להגנ"ס

לצד הפסולת העירונית הביתית, גם האסדרה החדשה יחסית, של השנים האחרונות, בתחום הפסולת אריזות ופסולת אלקטרונית, והאסדרה הצפויה של פסולת בניין מושכים התעניינות הרבה, מאחר ומדובר בתחומים הנמצאים בצמיחה.

איש המקצוע הבכיר ביותר שאחראי על שוק הפסולת בישראל הוא סמנכ"ל השלטון המקומי במשרד להגנ"ס, גיא סמט, שמונה לתפקידו לפני כשנתיים, בהמשך לשורה של תפקידים שמילא במשרד להגנ"ס ב-17 השנים האחרונות.

למרות שבימים אלה הוא עסוק מתמיד, הצלחנו לתפוס אותו לשיחה קצרה ולקבל ממנו תשובות על כמה מהנושאים הבוערים המונחים על שולחנו.

בנובמבר 2015, הכריז אבי גבאי, השר להגנ"ס הקודם, על שינוי מדיניות פסולת עירונית מהפרדה במקור של פסולת אורגנית למתקני מיון אזוריים. עברו שנתיים וחצי. השר אלקין המשיך באותו קו, אך המשרד לא פרסם ולו מכרז אחד למתקני מיון. בשטח, הדבר היחידי שהשתנה זה רשויות שפרשו מהסדר ההפרדה במקור. עכשיו שוב מדברים על בחירות בשלטון המרכזי שעשויות להביא שר חדש שאולי יביא איתו שינוי מדיניות נוסף. איך אפשר להבטיח שהמדיניות החדשה אכן תיושם בעשור הקרוב?

אבי גבאי אכן תמך בשינוי מדיניות ההפרדה במקור, אך הוא לא הספיק לגבש את האסטרטגיה החדשה לפסולת עירונית, אותה פרסמנו לאחרונה. האסטרטגיה שלנו נשענת על עידוד ותמיכה בהקמת מתקני מיון כאמצעי מרכזי להפחתת ההטמנה, משום שמיון פסולת איכותי מאפשר להפריד כ-45% ממשקל הפסולת ולהעבירה לטיפול או מיחזור במקום הטמנה.

בתהליך מיון פסולת אפשר להפריד כ-15% ממשקלה המורכב מחומרים ברי מיחזור, כגון פלסטיק, נייר, קרטון, מתכת, עץ ועוד. בנוסף, ניתן להפריד גם כ-30% ממשקל הפסולת המהווה פסולת אורגנית ולהעבירה לטיפול, בין אם באמצעות שריפה להפקת אנרגיה, קומפוסטציה וכו'. כך שביחד מגיעים לכ-45%.

בשבועות הקרובים אנו מקווים לסיים את ההכנה של הקולות הקוראים לתמיכה בהקמת מתקני מיון כך שנוכל להציגם בכנס שיעסוק בנושא בראשות השר להגנ"ס, זאב אלקין הצפוי להתקיים בירושלים ב-25 באפריל.

אתה יכול לפרט על הקולות הקוראים למתקני מיון פסולת הצפויים להתפרסם?

בהקשר של מתקני המיון אנחנו מחלקים את התמיכה לשתיים. תמיכה אחת תינתן להקמה של  מתקני מיון פסולת חדשים, וקרן הניקיון אישרה לכך תקציב של 240 מיליון ₪. אנחנו עדיין בדיונים על שיטת התמיכה שתביא ליעילות מרבית, ובכל מקרה התמיכה תינתן רק למי שיהיה בידו היתר בנייה.

אלא שלא מספיק לתמוך בהקמת מתקני מיון, היות ויש חסם כלכלי משמעותי בעלות התפעול השוטף שלהם. לכן אנחנו נתמוך גם בתפעול השוטף של מתקני המיון וקרן הניקיון אישרה לכך תקציב של 150 מיליון ₪. התמיכה בשלב התפעול אמורה להגביר את הוודאות ליזמים עד להתייצבות השוק והשלמת מהלך רגולטורי שלא יתיר הטמנת פסולת שלא עברה מיון.

מה כלול במהלך הרגולטורי שלא יתיר הטמנת פסולת ללא מיון?

חלק כבר קיים היום, למשל, חוק האריזות שאוסר על הטמנת פסולת אריזות החל משנת 2020. כמו כן, בכל תב"ע של מטמנת פסולת שמגיעה לאישורנו לטובת פתיחת תא פסולת אנו דואגים להוסיף תנאי לפיו מותר להטמין בה רק פסולת שעברה מיון. גם זה כבר קיים במטמנת דודאים, טליה, עברון ואחרים, ואנחנו נרחיב את זה לכל המטמנות בארץ. כך שלא יהיה ניתן להטמין פסולת שלא עברה מיון.

אני מסתכל על מה שקרה בשוק האנרגיה הסולארית בישראל, שהמדינה החלה עם תמיכה גבוהה לכל קוט"ש ועם הזמן כשהשוק התייצב והסיכון ליזמים פחת, התמיכה הצטמצמה והשוק צמח. אני מקווה שכך ייקרה גם בענף הפסולת.

יפה. אך מה יקרה אם מחר בבוקר ימונה שר חדש שיחליט לשנות את המדיניות?

אספר לך סיפור בנושא. קצת לאחר שמוניתי לתפקידי הנוכחי כסמנכ"ל שלטון מקומי הייתה לי פגישת היכרות עם קבוצה של מפעילי מתקני פסולת, במהלכה הם ביקשו ממני לספק להם יציבות רגולטורית. אמרתי להם שאני לא יכול להבטיח משהו שאינו בתחום סמכותי. למחרת הפגישה, זה היה יום שישי בבוקר, אבי גבאי הודיע שהוא מתפטר וטרף את הקלפים. בדמוקרטיה, לשר הממונה יש זכות וסמכות לשנות מדיניות גם בניגוד לדעת הדרג המקצועי.

אגב, זה שונה מאירופה, שם האיחוד האירופי כופה על המדינות השונות לקיים את המדיניות של האיחוד ומדינה שלא מיישמת את המדיניות, מוזמנת לבית דין של האיחוד שיכול להטיל עליה סנקציות. אצלנו אין מנגנון כזה, וזאת אחת הסיבות לכך שאנחנו מפגרים אחרי אירופה ביישום של מדיניות הפסולת.

בכל זאת, אני כן יכול לומר שככל שאנחנו נקדם את התהליך ויהיו תוצאות, העתיד מובטח. המעשים יהיו אלה שיכריעו אם זה עבר את נקודת האל חזור או לא.

כחלק מהאסטרטגיה החדשה, המשרד יעודד ויתמוך כלכלית (דרך קרן הניקיון) בהקמת 4 מתקני טיפול ביולוגיים לפסולת אורגנית. אלא שהמשרד ניסה לקדם מתקנים אלה גם בעבר, ללא הצלחה יתרה, והיו טענות שזה היווה את אחד החסמים העיקריים להצלחת פרויקט ההפרדה במקור, היות והפסולת המופרדת המשיכה להישלח להטמנה, דבר שפגע במוטיבציה להפריד ודרש מענקי גישור. מה השתנה - האם הפעם יקומו מתקני הטיפול המדוברים?

הפרויקט של ההפרדה במקור של פסולת אורגנית (פחים חומים) לא נכשל בגלל היעדר מתקני קצה. למשל, עיריית רעננה שיצאה מההסדר של הפרדה במקור, בין השאר בטענה שאין מתקני קצה, הייתה מעבירה את מרבית הפסולת האורגנית שלה למתקן הטיפול בפסולת אורגנית של 'חץ אקולוגיה' בחירייה ואת הטמנת הפסולת שלה ביצעה בדרום הארץ, כך שהנימוק של המרחק לא היה ממש רלוונטי. כנ"ל יש אתר טיפול לפסולת אורגנית בדודאים שמשרת את מחוז דרום.

מקור: המשרד להגנ"ס

אז נכון שלא היה מתקן טיפול ליד כל עיר, אך כל מי שרצה יכל לפנות למתקן טיפול ולא הייתה להם בעיית קיבולת. להפך, הבעיה הייתה באיסוף הפסולת האורגנית המופרדת, כלומר כמות החומר בפח החום, ולא העדר המתקנים.

אני מקווה שבתוך כחודש נכריז על הזוכים במכרז של השפד"ן שאנחנו מקווים שיביא לשינוי בשוק. נלמד את התוצאות, נפיק לקחים ובהתאם נתמוך בהקמת מתקנים נוספים.

החסם העיקרי להקמת מתקני פסולת בישראל היא שאף אחד לא רוצה מתקן פסולת ליד הבית שלו. לא תחנת מעבר, לא מתקן מיון ולא מתקן טיפול. המשרד להגנ"ס מצהיר כי יקדם הקמה של מתקני שריפת פסולת להפקת אנרגיה. נאמר לנו שבעבר אתה בתפקידך כמנהל מחוז דרום התנגדת להקמת מתקני שריפת פסולת. מה שינה את דעתך? וכיצד אתה חושב להתגבר על בעיית ה-NIMBY?

בתפקידי הקודם כמנהל מחוז דרום, הציגו לי פרויקט של הקמת מתקן שריפה להפקת אנרגיה מפסולת שיקום בסמוך למסילת הרכבת בדרום הארץ במטרה להוביל את הפסולת של גוש דן לשריפה בדרום. אני התנגדתי ועודני מתנגד לתוכנית הזאת משום שאני חושב שמתקני שריפת הפסולת צריכים לקום בסמוך למוקדי ייצור הפסולת. כך גם נהוג במדינות אירופה ואין סיבה להוביל את הפסולת ברחבי המדינה.

לא התנגדתי לשימוש בטכנולוגיה של שריפת פסולת לאנרגיה, אלא למיקום ולמתווה. אגב, המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה את העמדה שלנו ואימצה את הגישה שאומרת שבכל מחוז יהיה מתקן השבה (שריפת פסולת לאנרגיה).

הנימבי הוא אכן חסם שאין לנו חיסון נגדו. אגב לא רק בישראל, אלא בכל מקום בעולם. אך לא צריך להתכופף בפניו אלא לפעול על פי מה שנכון ברמה הלאומית. בהתאם, במהלך מאוד חריג, המשרד להגנ"ס לוקח על עצמו את התכנון המפורט של המתקנים והעברתם בוועדות התכנון. פרסמנו לאחרונה מכרז לצוות תכנון שאני מקווה שיתחיל את עבודתו תוך 3-4 חודשים ונגיע עם התוכניות לוועדות התכנון ונעשה הכל בשביל לקדם את הקמת המתקנים.

אין ויכוח שבעשור האחרון, המשרד להגנ"ס לא הצליח לנצל את כספי קרן הניקיון ביעילות. בנוסף, משרד האוצר מקפיד להמשיך בניסיונותיו להלאים חלק מכספי הקרן. לאור זאת, גם בתוך המשרד להגנ"ס ובוודאי מחוצה לו, נשמעים קולות שקוראים לשנות את מודל ההפעלה של הקרן. מה דעתך?

אני בין אלה שחושבים שצריך לשנות את מודל ההפעלה של קרן הניקיון, לאור הקושי שלי כמנהל להניע את הקרן להגשמת המטרות שאני רוצה, וזאת בגלל המבנה הארגוני שלה. אנחנו בוחנים מספר חלופות אירגוניות ומקיימים על זה דיונים עם השר ומקווים שזה יבשיל לכדי שיטת ניהול אחרת. 

לקריאת החלק השני של הראיון עם סמט שעוסק בסוגיית התחרות בפסולת האריזות, השינויים הצפויים בחוק הפסולת האלקטרונית, החידוש בהצעת חוק פסולת בניין, הסמכויות של היחידות הסביבתיות ועוד. 

---------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. התקציב אושר. 4 מיליארד ₪ למתקני תשתית פסולת, 07.01.2018
2. בעשור הקרוב יוקמו מתקני השבה בסכום של 3 מיליארד ₪, 4.01.2018
3. מה מתכנן המשרד להגנ"ס לענף הפסולת העירונית? 23.05.2017
4. מדיניות מעודכנת לפסולת עירונית, 23.02.2017
5. המשרד להגנ"ס: קרן הניקיון לא תהיה מוטה להפרדה במקור, 05.12.2016
6. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת, 20.11.2016
7. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

--------

מסמכים רלוונטיים:

1. מדיניות לקידום מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. מצגת הקמת מתקני השבת אנרגיה, המשרד להגנ"ס [pdf]

--------

חברות לטיפול בפסולת עירונית