המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור מדריך לניהול סיכונים במפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, העתיד להפוך לרגולציה מחייבת. המדריך נועד ליישם מתודולוגיה לצמצם את הסיכוי לאירוע חומרים מסוכנים משמעותי ולהפחית את השפעתו אם יתרחש.
בכוונת המשרד ליישם השנה פיילוט של מדריך ניהול הסיכונים החדש במספר מפעלים במפרץ חיפה, ובשנת 2020 להרחיב את יישום המדריך לשאר המפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים בכמויות העולות על הסף העליון שנקבע בנספח א' במסמך המדיניות.
כבר בשנת 2005 פרסם המשרד להגנ"ס מדריך לניהול סיכונים מחומרים מסוכנים, שהתבסס על הדרישות של מדינת קליפורניה בארה"ב. באותה שנה, המשרד להגנ"ס החל ליישם באופן הדרגתי את המדריך על מפעלים בישראל. אלא שהיישום נעצר עוד בשלבים הראשונים, לאחר מספר הגשות של מפעלים.
בינתיים, בעשור האחרון, המשרד להגנ"ס מתבסס על הרגולציה האירופית בענייני איכות סביבה. בהתאם, המשרד למד את תחום ניהול הסיכונים של אירועי חומרים מסוכנים כפי שהוא מיושם בדירקטיבה האירופית 'סווסו' ובהתאם מפרסם כעת מדיניות חדשה המבוססת על עקרונות הדירקטיבה האירופית.
בעוד שמדיניות המשרד למרחקי הפרדה עוסקת בצמצום הסיכונים מתרחישים סבירים בלבד, המדיניות החדשה לניהול סיכונים מחומרים מסוכנים עוסקת בניתוח מעמיק של נקודות הסיכון במתקן ובמגוון תרחישים לרבות תרחישים חמורים שההסתברות להתרחשותם נמוכה. זאת במטרה לצמצם עוד יותר את הסיכוי לתרחישים אלו וצמצום הנזקים במידה ואירוע חומ"ס בכל זאת יתרחש.
כתבות רלוונטיות לנושא:
על פי טיוטת המדריך החדש, בעל היתר הרעלים העוסק בחומרים מסוכנים בכמויות העולות על הסף העליון בטבלה שבנספח א' במדריך, יהיה חייב ביישום המדריך לניהול סיכונים.
אלא שניתוח הסיכונים הנדרש מאותם מפעלים, מתבצע עבור כל תהליך תעשייתי בו נעשה שימוש בחומ"ס העולה על 2% מערך הסף התחתון בטבלה שבנספח א' במדריך, וכן עבור תהליכים הממוקמים בסמוך שבמקרה של תקרית עלולים לגרום לאירוע חומ"ס משמעותי בו. המדריך מציין כי המדיניות תחול גם על מסופי פריקה וטעינה של מפעלים אשר נמצאים בנמלים.
בנוסף לכך, המדריך מציין כי אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה יבחן את הרחבת יישום המדיניות או חלקים ממנה גם על מפעלים המחזיקים חומ"ס בכמות העולה על הסף התחתון שבנספח א'.
ככלל, כמות חומ"ס נמוכה מ-2% מהסף התחתון, לא תובא בחשבון, אלא אם היא עלולה לגרום לאירוע חומ"ס משמעותית. כמו כן, המדריך לא מתייחס למצב חירום מלחמתי.
מפעל עליו חלה המדיניות, יצטרך להכין תכנית לתפעול, אחסון ושינוע בשגרה של חומרים מסוכנים בשטח העסק, ויבצע ניתוח סיכונים לתהליכים במפעל באמצעות שיטות HAZOP או באמצעות שיטה מקבילה בהתאם לאישור המשרד להגנ"ס.
בהתאם לתוצאות ניתוח הסיכונים, יוגדרו אזורים ייעודיים לאחסון חומרים מסוכנים, מתקנים בהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים ואופן שינוע החומרים המסוכנים במפעל, כך שתצומצם ככל האפשר ההשפעה על אוכלוסייה מחוץ לגבולות המפעל. בתכנית יוצגו אמצעי הגנה, קיימים או מתוכננים, שיביאו להפחתת הסיכון. אמצעי ההגנה יהיו פסיביים בעדיפות ראשונה ובנוסף לכך גם אמצעים אקטיביים.
התכנית תתייחס לשגרה וכן לתקלות שונות כגון תקלות בציוד, תקלות במבנים או תקלות במתקנים המאחסנים חומרים מסוכנים; ותקלות אדמיניסטרטיביות העלולות להתרחש כגון: צורך באחסון כמות גדולה מהרגיל כתוצאה מסיבה לא צפויה, בעיות אפשריות בגורמים משיקים לעסק כגון רכבת.
התכנית תציג אילוצים לוגיסטיים של תפעול העסק העלולים להפריע לאחסון, שימוש ושינוע חומרים מסוכנים במפעל, וכיצד בעל העסק מבטיח אחסון ושימוש בטיחותי תחת האילוצים הלוגיסטיים הללו. אילוצים לוגיסטיים שאינם מאפשרים שימוש ואחסון חומרים מסוכנים באופן בטיחותי יוצגו כפערים הדורשים השלמה.
כחלק מהשינוי וכלקח מהקשיים ביישום המדיניות הישנה, הוחלט כי את התכנית לניהול סיכונים שהמפעלים יגישו לבדיקת המשרד להגנ"ס, יכינו גופים מוסמכים על ידי הרשות להסמכת מעבדות להכנת תכנית לניהול סיכונים.
בתקופת המעבר עד לבניית ההסמכה והיערכות המעבדות להסמכתן, תאושר כתיבת התוכנית על ידי גופים אשר יאושרו באופן פרטני על ידי המשרד להגנ"ס.
----------
מסמכים רלוונטיים: