המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר את הנוסח הסופי של העדכון לנוהל הגדרת מפגע ריח. מטרת הנוהל היא לקבוע קריטריונים שונים שבעזרתם גורמי המקצוע יוכלו להחליט אם קיים מפגע ריח.
בנוסח החדש נוספה הקלה מסוימת למפגעי ריח שמקורם בגידול בעלי חיים ביישובים חקלאיים. כמו כן, נוספה התייחסות לאזורים רגישים כגון בתי ספר, גני ילדים ובתי מלון. מעתה ספי הריח בהם יהיו דומים לאלה הנהוגים באזור מגורים. עוד הוחלט להגדיר ממוני ריח מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה בכל מחוז, ולדייק את טפסי הדיווח על מפגעי ריח.
במאי האחרון פורסמה טיוטת העדכון הנוכחית להערות הציבור. בנוסח הסופי יש שינוי קל בלבד לעומתה. הנוהל, שקיים מאז 2010, עבר עדכונים אחדים במשך השנים.
כתבות רלוונטיות:
אחד השינויים הבודדים בין הטיוטה שפורסמה לפני חצי שנה לבין הנוסח הסופי שפורסם כעת עוסק בסמכויות של ממונה ריח. 'ממונה ריח' הוא בעל תפקיד שהוכשר לשם כך, ולפי ההגדרה גם אמור להיות עובד של המשרד להגנת הסביבה באחד המחוזות או במטה, וחוות דעתו יכולה לקבוע אם קיים מפגע ריח.
בטיוטה שפורסמה בחודש מאי האחרון נכתב כי במקרים מורכבים, ממונה הריח מטעם המשרד יוכל לקבוע אם קיים מפגע ריח רק לאחר התייעצות עם ממונה ריח במטה המשרד להגנת הסביבה. אולם בנוסח הסופי שפורסם כעת הוסרה הדרישה להתייעץ עם ממונה ריח במטה. כלומר, בכל המקרים ממונה ריח באחד המחוזות יוכל לקבוע אם קיים מפגע ריח באופן עצמאי.
הנוהל מפרט את המאפיינים שבהם יתחשב ממונה הריח, ומציין כי חוות דעתו תתבסס על קיום של אחד או יותר מהתנאים להכרה במפגע ריח. תנאים אלה דומים ברובם לנוהל משנת 2010, אם כי בנוהל הישן לא צוין מי בעל התפקיד עם הסמכות לכך, ובנוהל החדש הוסיפו את ההגדרה של 'ממונה ריח'.
להלן תמצית התנאים שעליהם יש להתבסס בקביעה כי קיים מפגע ריח (תנאי אחד לפחות חייב להתקיים):
שינוי נוסף שמופיע בנוסח הסופי בהשוואה לטיוטה הוא הבהרה לגבי חישוב ריכוז ריח שעתי ממוצע לפי מודל לחישוב השפעת מקור ריח על הסביבה (סעיף 4.5).
אחד השינויים שהוצגו בטיוטה לפני חצי שנה ומופיע גם בנוסח הסופי כעת הוא ההתייחסות להגדרת מפגעי ריח ביישוב כפרי או חקלאי שמגדלים בו בעלי חיים באופן מסחרי.
המשרד להגנת הסביבה מסביר כי בשל גידול האוכלוסייה ביישובים חקלאיים/כפריים (הרחבות) ובשל העובדה שמרבית האוכלוסייה החדשה מגיעה מיישובים שאין בהם גידול חקלאי ולכן היא לא רגילה לריחות הנלווים, חלה עלייה בתלונות הריח שמקורן בגידולי בעלי חיים מסחריים. אלא שמדובר בישובים שחלק משמעותי מכלכלתם נסמכת על גידול בעלי החיים ותוכננו לשם כך.
על הרקע הזה ביקשו עובדי היחידות הסביבתיות ועובדי המחוזות של המשרד לעדכן את הנוהל לאחר שבדקו את המצב במדינות אחרות בעולם. בעדכון הסופי נכתב כי 'צוות מריחים' יקבע שקיים מפגע ריח רק כאשר יש חריגה מעוצמת ריח 1, כל עוד מדובר במקרים שבהם מקור הריח הוא גידול בעל חיים ביישוב חקלאי. בשאר הארץ חריגה מעוצמת ריח 0 מספיקה להכרה במפגע ריח באזור מגורים על ידי צוות מריחים.
אמנם מדובר בהקלה למגדלי בעלי החיים אך היא לא משמעותית. עוצמת הריח מדורגת על סקאלה - מדרגה 0 עד דרגה 6: דרגה 0 – אין ריח, דרגה 1 – ריח חלש מאוד, דרגה 2 – ריח חלש, דרגה 3 – בינוני, וכן הלאה.
עדכון נוסף שהופיע כבר בטיוטה ונותר על כנו בנוסח הסופי הוא התייחסות לאזורים רגישים שאינם מגורים, למשל אזורים שבהם שוהה אוכלוסייה למשך זמן ממושך (כגון בתי מלון) או אזורים שבהם שוהה אוכלוסייה רגישה (כגון בתי אבות וגני ילדים). עד היום לא הייתה התייחסות נפרדת לאזורים אלה. כעת נקבעו עבורם ספי ריח השווים לאלה של אזורי מגורים.
עדכונים נוספים שנותרו על כנם בנוסח הסופי כוללים בין היתר פירוט והדגשה של מאפייני הריח בסעיפים 1 ו-4, הבחנה והפרדה בין טופס דיווח על מפגע ריח של מתלונן ושל בעל תפקיד, עדכונים נוספים בטופס הדיווח ועוד.
---
מסמכים רלוונטיים:
מעבדות לבדיקות איכות סביבה:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ESC | חנה אברבוך | 072 -397469 | esc@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |