האיחוד האירופי פרסם לאחרונה דוח בנושא פולימרים של משפחת המזהמים PFAS (Per- and Polyfluoroalkyl Substances) המציג מידע עדכני על השפעות של חומרים אלה על הבריאות, על הסביבה ועל האקלים.
הדוח מתמקד בפולימרים, שהם שרשרת ארוכה של מולקולות המורכבת מיחידות קטנות (מונומרים) זהות שקשורות בקשר כימי חזק. בדרך כלל פולימרים נחשבים לפחות בעייתיים מאשר אבני הבניין (מונומרים) שמהן הם מורכבים, מכיוון שהפולמרים גדולים יותר ולכן פחות נספגים בגוף האדם. כתוצאה מכך יש פחות מחקר בנוגע להשפעה הבריאותית-סביבתית של פולימרים ופחות רגולציה על ייצור ושימוש בפולימרים.
אלא שיש חשש שהפולמרים של חומרי PFAS הם כן בעלי השפעה בריאותית-סביבתית, והם מהווים בין 25%-40% מכלל השימוש ב-PFAS באירופה, ולכן האיחוד ביקש לבדוק את ההשפעה שלהם.
ואכן, לפי הדו"ח, פולימרים של PFAS משחררים מולקולות PFAS שאינן פולימריות לאורך כל מחזור החיים שלהם, למים, לאוויר, לקרקע ודרכם לבני האדם, בעלי החיים והסביבה.
לפיכך, הדוח טוען כי גם פולימרים של PFAS גורמים לזיהום סביבתי ופגיעה בבריאות באופן בלתי הפיך, באופן דומה ל-PFAS שאינו פולימרי. למרות זאת, אין מספיק ידע אודות ההשפעות של פולימרי PFAS והדוח מציע להמשיך לחקור את הנושא ולגבש מדיניות שתגביל את השימוש בהם.
לפי הדוח, כמה מדינות אירופאיות הציעו לעדכן את רגולציית REACH האירופאית שמסדירה את העיסוק בכימיקלים, כך שתגביל גם את השימוש בפולימרים של PFAS, והנושא נמצא בבחינה.
קישור לדוח בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
הדוח בוחן את שלבי מחזור החיים השונים של פולמרים של PFAS, משלב הייצור של הפולימרים, לאחר מכן השימוש בפולימרים לייצור מוצרים שונים, ואז השימוש במוצרים שמכילים את הפולימרים, ולבסוף שלב המיחזור והפסולת וסוף החיים של המוצר, בהטמנה, או השבה (שריפה).
עבור כל שלב במחזור החיים של פולימרי PFAS, הדוח מציג מחקרים מדעיים שמצביעים על הסיכונים האפשריים לבריאות האדם והסביבה, מאותו שלב. למשל, עבור שלב ייצור פולמירים של PFAS הדוח מזכיר את הנושא של 'קדחת טפלון' שנגרמת מחשיפה ממושכת לאדי PFAS במפעלי ייצור.
אך הדוח גם מצביע על פערי מידע גדולים שיש בנוגע להשפעות של פולמירים של PFAS לכל אורך מחזור החיים שלהם, ועל האתגרים שיש כדי לטפל בנושא.
דוח של רשות המים שדיווחנו עליו לפני כמה חודשים מציג את תמונת המצב של מזהמי PFAS במקורות המים בישראל. הנתונים על מקורות המים חשובים משום שמי שתייה הם מקור החשיפה העיקרי של מזהמי PFAS לבני אדם, וגם ריכוז PFAS נמוך במים מסוכן לבריאות הציבור.
הדוח מציג נתונים על PFAS ב-3 סוגי מקורות מים:
הממצאים בדוח רשות המים מתייחסים רק למקורות מים מסוימים, ובכתבות קודמות דיווחנו על ממצאים של סקרי PFAS במקומות אחרים: שפכי תעשייה, קולחי ובוצות מט"שים, תשטיפי מטמנות ונחלים.
החל משנת 2020 משרד הבריאות מנחה את ספקי המים לנטר PFAS והוא פוסל קידוחי מי שתייה שבהם נמצא ריכוז שגבוה מערך הסף הקנדי. בשנת 2026 משרד הבריאות צפוי לאמץ את ערך הסף האירופאי, 0.1 מיקרוגרם לליטר.
חומרי PFAS הם קבוצת חומרים סינתטיים הכוללת יותר מ-10,000 חומרים שונים שאותם אפשר לחלק באופן כללי לצורות פולימריות וצורות לא פולימריות. אלה חומרים סינתטיים שידועים בעמידותם הגבוהה בפני חום, מים ושמן.
השימוש ב-PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון של תחומים, בהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, כלי מטבח בעלי ציפוי נון-סטיק, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות, מכשור רפואי ועוד. בתעשייה הם משמשים בין היתר במכונות, פילטרים, חומרי זיכה, אטמים וממברנות. בשנים האחרונות פולימרי PFAS משמשים כאמור גם יותר ויותר בטכנולוגיות ירוקות להפחתת פליטות פחמן.
אחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS הם קצפים לכיבוי אש, בין היתר משום שבשתיים מהתרכובות בקבוצה (PFOA PFOS) שהוכחו כרעילות גם בחשיפה לריכוזים מזעריים, נעשה שימוש נרחב בקצפי כיבוי. קצפי הכיבוי גורמים לזיהום קרקע, מי תהום, ומקורות מים לאחר אימונים ובדיקות של מערכות כיבוי.
בשני העשורים האחרונים, הנושא של PFAS מקבל יותר ויותר תשומת לב בגלל המודעות והראיות הגוברות להשפעות השליליות של חומרים אלה על בריאות האדם ועל הסביבה. החומרים האלה עלולים לגרום למחלות שונות, בהן סרטן ופגיעה במערכת החיסונית, בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.
---
מסמכים רלוונטיים: