אתם אולי כבר שכחתם, אך מבקר המדינה לא שכח. פרשת סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה ובעקבותיה סגירת מפעל חיפה כימיקלים בעיר וחוסר הוודאות הזמנית שנוצרה באותה תקופה סביב אספקת אמוניה סדירה למשק, היו יכולים להימנע אילולא נכשל המכרז הממשלתי להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום שפורסם (באיחור רב) בשנת 2016 ואליו לא ניגשו מציעים.

האבסורד הוא שכיום 2 חברות שונות מקדמות הקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום, ללא אותו מענק מדינה שהובטח במכרז בגובה 700 מיליון ₪. מפעל אחד של קבוצת חיפה (חיפה כימיקלים) ומפעל שני לייצור אמוניה של 'קויס טכנולוגיות'.

מבקר המדינה מותח ביקורת על התנהלות המדינה בנוגע לקבלת ההחלטות ולהליכים שקדמו להכנת המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם בנגב שאמור היה לשמש חלופה למיכל האמוניה במפרץ חיפה החל משנת 2017.

כישלון המכרז, שהיה בין הסיבות לקשיים באספקת האמוניה הסדירה סביב סגירת מיכל האמוניה, נבע מחוסר הכנה מוקדמת שהצריך הכנסת שינויים מהותיים במתווה וגרם לבזבוז זמן רב ושל משאבים ציבוריים וכספיים, כך לפי מבקר המדינה.

נזכיר כי בסופו של דבר, מיכל האמוניה נסגר בסוף שנת 2017, החל יבוא של אמוניה באיזוטנקים (מכליות) לנמל אשדוד עבור פעילות חיפה כימיקלים בדרום ועבור שאר המשק. מפעל חיפה כימיקלים במפרץ חיפה שהתבסס בפעילותו על מיכל האמוניה – נסגר, וכאמור 2 חברות שונות מקדמות כיום הקמת מפעל אמוניה בדרום.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מפעל לייצור אמוניה יוקם במישור רותם, 26.06.2019
2. "המפעל ישגשג גם בלי שחיפה כימיקלים תרכוש אמוניה", 30.07.2017
3. חיפה כימיקלים: המפעל לא ישוב לפעול במתכונת סדירה, 5.06.2018
4. המכרז להקמת מפעל אמוניה נכשל. לא היו מציעים, 14.11.2016
5. מידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

החלטת ממשלה להקמת מפעל לייצור אמוניה נכשל

באוקטובר 2013 החליטה הממשלה לקדם במהירות, באמצעות מכרז להחכרת קרקע, הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב. הפרויקט נועד ליצור, החל משנת 2017, חלופה למיכל האמוניה במפרץ חיפה, שהחלטה על סגירתו התקבלה בשנת 2010, נוכח האיום הביטחוני הנשקף למדינה מהמיקום של המיכל בתוך מרכז אוכלוסין והסיכון הסביבתי מיבוא אמוניה במפרץ חיפה.

בשנת 2016, כשלוש שנים לאחר החלטת הממשלה ודחייה משמעותית בלוח הזמנים פורסם המכרז אך לא הוגשה אף הצעה והפרויקט להקמת המפעל כשל. זאת למרות שינויים משמעותיים שנערכו בתנאי המכרז, במטרה למשוך מציעים והתחייבות של המדינה להשתתפות כספית בפרויקט שלא נכללה בהחלטתה הראשונית והשקעת מאמצים ומשאבים רבים נוספים.

לא נערכו לתרחיש של כישלון המכרז למרות האזהרות

לדברי המבקר, עבודת המטה וההכנה שביצעו הגורמים הממשלתיים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, לפני החלטת הממשלה מאוקטובר 2013, לרבות בדיקת החלופות, לקו בחסר ולכן פגעה ביכולתם לקבל החלטות מיטביות וליישמן. השינויים המהותיים שנעשו במתווה שנקבע לביצוע הפרויקט, בעלותו ובלוח הזמנים לביצועו לא הובאו מבעוד מועד לידיעת הממשלה ולאישורה. מובילי הפרויקט לא גיבשו דרכי פעולה אפשריות ותוכניות ליישומן במקרה שהמכרז ייכשל ותופסק פעילותו של המיכל ועשו זאת רק בסמוך למועד הסופי של קבלת ההצעות כאשר כבר היה חשש שהמכרז יכשל.

למרות שהגורמים הממשלתיים ובראשם המשרד להגנ"ס, היו מודעים כבר בשלב מוקדם לבעיות ולספקות בנוגע לכדאיותו ולהצלחת המכרז הם לא הביאו מידע זה מייד לממשלה, אלא ניסו להתגבר על קשיים משמעותיים ללא תוכנית פעולה מסודרת שאושרה מראש, ולא מנעו את כישלון המכרז.

בנוסף, למרות שהממשלה קבעה בהחלטתה מאוקטובר 2013 כי יימסרו לה דיווחים חצי-שנתיים על התקדמות הפרויקט, הדבר לא נעשה עד נובמבר 2016 מועד כישלון המכרז. גם הממשלה לא פעלה לקבלת הדיווחים ולאפשרות של כישלון המכרז ולנקוט בפעולות כדי לקדם פתרונות לבעיות הביטחוניות, הסביבתיות והכלכליות הנובעות מכך.

הממשלה העמידה בראש צוות ההיגוי לפרויקט את מנכ"ל המשרד להגנ"ס ובכך הטילה את הובלת ביצוע פרויקט של הקמת מפעל האמוניה על המשרד להגנ"ס, משום שהסיבה המרכזית להקמתו היא סביבתית ולא כלכלית. בבחירת משרד להובלת פרויקט ממשלתי ראוי שיישקלו גם היבטים כמו כוח האדם המקצועי הזמין במשרד, ליבת העיסוק שלו, ניסיונו הקודם ומיומנותו בניהול וביצוע של פרויקטים דומים, ומורכבות הפרויקט.

נזיפה על חוסר שיתוף פעולה עם תהליך הביקורת

מבקר המדינה גם העביר ביקורת על חוסר שיתוף הפעולה של המשרד להגנת הסביבה עם הביקורת.

לפי הדוח, במהלך הביקורת הנוכחית נתקל מבקר המדינה בקשיים בתאום חלק מהפגישות. כמו כן חומרים, מסמכים והסברים שהתבקשו התקבלו לעיתים באיחור רב מאוד, ורק לאחר פניות חוזרות ונשנות.

המשרד להגנ"ס השיב כי היה בעומס עבודה קיצוני ומתמשך. הוא הוסיף כי דוח הביקורת של משרד מבקר המדינה הוכן תוך כדי ניהול מצב משבר מתמשך במשק, שחייב מענה מידי לקשת רחבה של בעיות וקשיים.

המבקר סיכם כי על המשרד להגנת הסביבה להבהיר בהקדם לכל עובדי המשרד את חובתם בעניין על פי חוק מבקר המדינה.

-----

מסמכים רלוונטיים: