כמדי שנה רשות המים מפרסמת את הדוח השנתי לאיתור ושיקום מי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי, אלא שהשנה הדוח מתייחס לצמד השנים 2016-2017, כאשר בשנה שעברה פרסמה הרשות דוח לשנת 2016 בלבד, לכן חלק מהדברים חוזרים על עצמם. ניסינו להתמקד בהבדלים.
מהדוח עולה, כי 66 מתוך 74 האתרים (כ-90%) הנמצאים במעקב של רשות המים עקב חשד למי תהום מזוהמים ממקור תעשייתי - נמצאו מזוהמים, בחלקם נמצא זיהום חמור. בדיוק כמו בדוח הקודם שפורסם לפני שנה לסיכום שנת 2016. עוד עולה, כי בשנים 2017-2016 נפתחה חקירה חדשה ב-15 אתרים מרכזיים חדשים ונקדחו 132 קידוחי ניטור למי תהום שמטרתם איתור ותיחום של זיהום ממקור תעשייתי – פי 2 לעומת 2016.
בשנת 2004 החל האגף לאיכות מים ברשות המים בהקמה ובתפעול של מערך בקרה וניטור למניעת זיהום מקורות מים מהמזהמים שמקורם בתעשייה. מאז שנת 2000 נפסלו כתוצאה מזיהום תעשייתי לשימוש 28 קידוחים שסיפקו מי שתייה, מרביתם כתוצאה מזיהום בממסים אורגניים מוכלרים. 18 קידוחים נוספים נסגרו כתוצאה מזיהום בפרכלורט שמקורו בתעשיות ביטחוניות. זיהום תעשייתי הינו הגורם השני לפסילת קידוחים לאספקת מי שתייה לאחר חריגה בריכוז החנקה שמקורה בחקלאות.
ענפי תעשייה, דוגמת תעשיות ביטחוניות, מתכת, כימיות, טקסטיל ותעשיות זעירות, היוו במשך שנים מקור לזיהומים סביבתיים נרחבים, ביניהם גם זיהום של מי התהום. רק בשנים האחרונות חל שיפור במצב עם עליית המודעות לנושא ובעקבות כך חקיקתם של חוקים ותקנות המסדירים את הדרישות מהתעשייה, יחד עם ההתקדמות בפיתוח של פתרונות וטכנולוגיות לטיפול בשפכים ובפסולות מסוכנות. בנוסף למפעלים הפעילים היום, קיימים מאות אתרים בהם הייתה בעבר פעילות תעשייתית שגרמה לזיהום קרקע ומי תהום. שינוי היעוד של אתרים אלו למסחר, משרדים או מגורים כרוך בשיקומם עד לרמה שבה הסיכון לאדם ולסביבה עומד בערכים שנקבעו על ידי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה.
כתבות רלוונטיות לנושא:
כמעט בכל אזורי התעשייה הנמצאים במעקב רשות המים נמצאו ממסים אורגניים מוכלרים במי התהום, כאשר המזהמים העיקריים שנמצאו הם טריכלורואתילן [TCE - Trichloroethylene] וטטרהכלורואתילן [PCE - Tetrachloroethylene] בריכוזים מרביים של עד 3 סדרי גודל מעל תקן מי שתייה. טריכלורואתילן [Trichloroethylene] נמצא בכ-77% מקידוחי הניטור בהם ריכוזו גבוה מ-60% מהריכוז המרבי המותר בתקן למי שתיה (20 מקג"ל). החומר משמש בעיקר כחומר ניקוי במפעלים לטיפולי פני שטח וציפוי מתכות וכממס בתעשיות שונות.
השתרעות תמרת הזיהום בממסים מוכלרים במי התהום יכולה להגיע עד מספר מאות מטרים ממוקד הזיהום. לעומת זאת, זיהום מי תהום בפרכלורט שמקורו בעיקר במפעלי תעש, או ב- 1,4 דיאוקסן שמקורו כמייצב של ממסים מוכלרים או לכשעצמו כממס בתעשייה (הפרמצבטית בעיקר) יכולים להתפשט למרחק של מספר קילומטרים ממוקדי הזיהום בשל מסיסותם הגבוהה וקצב הפירוק הנמוך שלהם במי התהום.
מתכות אותרו בכל אזורי התעשייה, כיוון שהן נמצאות גם באופן טבעי במי התהום (ריכוז רקע) וריכוז המתכות לא עלה מעבר ל-30% מהריכוז המרבי המותר בתקן מי שתייה עבור כל מתכת.
אזורי התעשייה שנמצאו נקיים יחסית הם: אשקלון דרומי, אשדוד דרום, חדרה, אור עקיבא, ורכטמן רחובות.
זיהום חמור במיוחד נמצא באתרים הבאים: אזורי תעשייה ראשון לציון מזרח, חולון ואשקלון צפוני. באתרים אלו נמצאו במי התהום ממסים מוכלרים בריכוזים גבוהים מהמותר בתקן למי שתייה. כרום בריכוז הגבוה בסדר גודל מהריכוז המרבי המותק בתקן אותר במוקדי הזיהום במפעל עשות אשקלון ובאזור התעשייה בחולון (ליד מפעלי ציפוי מתכות). בשנת 2017 תחל סקירה של אזורי תעשייה בצפון הארץ לצורך איתור אזורי תעשייה בעלי פוטנציאל זיהום גבוה והקמת מערכי ניטור נוספים בשטחם. עבודה זו תושלם בשנת .2018
נכון ל 2016 פעולות לשיקום מי תהום המכילים מזהמים שמקורם בתעשייה בוצעו עד כה ב-10 אתרים. באתרים תעש ערבי נחל, בית מנורה, ומפעל הארגז פעולות השיקום הפחיתו את ריכוזי המזהמים אל מתחת לערכי מטרה של רשות המים. באתרים נוספים פעולות השיקום צפויות להימשך גם בשנים הבאות.
להלן תמצית הפעולות להפחתת ריכוז מזהמים שמקורם בתעשייה:
לפניכם פירוט לגבי ממצאים חדשים שנמצאו בחלק מהאתרים בשנים 2016-2017 (פירוט מלא בדו"ח המצורף בהמשך):
---------
מסמכים רלוונטיים: