שוק הפסולת בארץ ובעולם נמצא בצמיחה עם המעבר מהטמנה למיחזור. הצמיחה הזאת מייצרת הזדמנויות. אחת החברות שניצלה את ההזדמנות וצמחה יחד עם שוק הפסולת בישראל היא חברת 'נגב אקולוגיה' שהחלה כחברה קטנה לטיפול בצמיגים והיום מעסיקה 160 עובדים ומציעה מגוון מפתיע של שירותים בתחום הפסולת.

הדבר לא נעלם מעיני המשקיעים. כפי שדיווחנו לפני כשנה, קיבוץ חצרים נכנס כשותף בחברה. לאחרונה גם מונה מנכ"ל חדש ב'נגב אקולוגיה', ערן שמרלק. ניצלנו את ההזדמנות לתפוס אותו לשיחה אודות האסטרטגיה של החברה, והאתגרים וההזדמנויות של שוק הפסולת.

ערן שמרלק, לטובת הקוראים שלא מכירים אותך, תוכל להציג את עצמך?

ערן, בן 34, גר בבאר שבע, אב ל-2. אני רו"ח במקצועי בעל תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון בכלכלה וחשבונאות, ותואר שני MBA. עבדתי במשרד 'סומך חייקין', והתמחתי בתחום המיסוי ובתחומים עסקיים. ב-2013 מוניתי לחשב ב'נגב אקולוגיה'. עסקתי בפיתוח עסקי, לאחר מכן קודמתי לתפקיד מנהל הכספים ולאחרונה מוניתי לתפקיד המנכ"ל.

לא כיוונתי מראש להגיע לענף הפסולת. אפילו אפשר לומר שהתגלגלתי במקרה ל'נגב אקולוגיה', אבל מרגע שהגעתי, צללתי אל תוך עולם הפסולת. תוך כדי העבודה ומתוך סקרנות טבעית נשאבתי ללימוד ההיבטים השונים של תחום הפסולת ולא רק לפיננסים וגיליתי תחום מעניין ומאתגר שנמצא בצמיחה בארץ ובעולם והוא בעל פוטנציאל רב.

ספר לנו על החברה, מה האסטרטגיה של 'נגב אקולוגיה'?

נגב אקולוגיה התחילה ב-2007 כחברה למיחזור צמיגים, בעקבות החוק לסילוק ומיחזור צמיגים שנכנס לתוקף באותה שנה במטרה לטפל במפגע פסולת הצמיגים בישראל. אותה אסטרטגיה איתה התחילה החברה, נותרה גם היום: הקמת מתקני מיון, טיפול ומיחזור של פסולות שונות, על בסיס זיהוי של זרם פסולת בעל פוטנציאל כלכלי למיחזור וצפי לרגולציה תומכת.

החברה שלנו חותרת להיות כמי שתשנה את מאזן הפסולת במדינת ישראל. רוב הפסולת של מדינת ישראל היום מוטמנת (כ-80%, מהגבוהים במדינות ה-OECD). בנגב אקולוגיה המצב  בדיוק הפוך, רוב הפסולת שאנו מטפלים בה ממוחזרת. באמצעות טכנולוגיות ייחודיות אנו ממחזרים יותר ויותר פסולת. במשך 10 שנות פעילותה של החברה הקמנו 7 מתקני טיפול בפסולת, כאשר כל מתקן מטפל בזרם פסולת מסוים בטכנולוגיה המיוחדת לו.

במקביל למתקני הטיפול בפסולת, נגב אקולוגיה מתמחה גם בהקמה ותפעול של מערכי איסוף פסולת, בין אם מדובר באיסוף פסולת מבתי תושבים ברשויות מקומיות ואזוריות או איסוף פסולת מבתי עסק ומפעלים.

כיום אנו יודעים לתת פתרון מלא ליצרן הפסולת, החל מאפיון זרם הפסולת והצבת כלי אצירה תואמים, איסוף הפסולת על ידי צי המשאיות שלנו והעברת הפסולת למיון, טיפול או מיחזור. ההיכרות והשליטה בכל שלבי השרשרת מאפשרת לנו להציע ללקוחות שירות איכותי, סביבתי ובמחיר תחרותי. בניגוד לקבלני איסוף פסולת 'רגילים' המטרה שלנו אינה רק איסוף הפסולת והעברתה להטמנה, אלא להפוך כל זרם פסולת למוצר חדש בעל ערך כלכלי.

המפעל או הרשות לא צריכים להתקשר עם מספר קבלני משנה לאיסוף זרמי הפסולת השונים – אלא עם ספק אחד, מסודר, שנותן להם מענה שלם לכל סוגי הפסולת הלא מסוכנת.

החברה שלכם עוסקת במגוון סוגי פסולת ואתרים שונים. תוכל לעשות לנו סדר?

תחילת השרשרת היא צי רכב המונה יותר מ-40 רכבים לטובת איסוף והובלת פסולת ממפעלים ורשויות מקומיות ואזוריות בכל רחבי הארץ.

במגזר החקלאי יש לנו 2 מתקנים:

• אתר רימון: מתקן קומפוסטציה הקולט פסולת פרש בע"ח, מעביר אותם תהליך קומפוסטציה מבוקר ומייצר דשן חקלאי איכותי.
• מפעל נגב מיחזור: מיון ומיחזור של פסולת חקלאית יבשה. הפלסטיק של צנרת ההשקיה, הביגבגים והניילונים המשמשים לחממות, נשטפת, נגרסת ונמכרת כחומר גלם, ובמקביל מייצרים ממנה צנרת המשמשת להובלת כבלי חשמל.

במגזר התעשייה יש לנו מפעל מיחזור של נייר, קרטון ופלסטיק באופקים.

מתקנים ופעילויות נוספות:

• זכיינים של אתר דודאים: אנחנו מתפעלים את אתר ההטמנה דודאים ואת מתקני המיון והמיחזור לפסולות בניין וגזם. בנוסף, אנו מפעילים באתר מתקן קומפוסטציה סגור (היחידי מסוגו בישראל) הקולט את שאריות המזון והופך אותן לדשן חקלאי איכותי.
• חרוב: מתקן לטיפול בשפכים אורגניים, מינרלים וסניטרים כאשר כל זרם מופרד ומטופל תוך ראייה עתידית להשתמש בשמן המופק בתעשיית האנרגיה.
• בעלים של חברת ד.נ.א, בשיתוף עיריית דימונה, שהוקמה לצורך הקמת מתקנים לטיפול בפסולת באשכול הנגב המזרחי.
• זכיינים של השפד"ן לטיפול ושיווק בבוצת השפד"ן: השפד"ן החל להפעיל השנה מתקני עיכול אנארובי לטיפול בבוצה, כך שלאחר התהליך נוצרת בוצה מעוכלת, שעונה להגדרות בוצה סוג א', בה ניתן להשתמש כדשן בחקלאות. מדובר בהצלחה ואנו מובילים ומפזרים כל יום כ-500 טון לחקלאים. מדובר בדשן איכותי, עשיר בחנקן וזרחן שמתאים לגידולי הפלחה, הכרמים, הירק שלא ליצוא וגידולים נוספים. 

מתקנים נוספים נמצאים בפיתוח והחברה שלנו מתפתחת בקצב מהיר. כיום יש בחברה 160 עובדים. חשוב לציין, כי אמנם המתקנים שלנו פרושים בדרום אך אנו אוספים ומפנים פסולת מכל רחבי הארץ.

תחום הפסולת הוא בעל דימוי מאוד 'מלוכלך' – אתרים פיראטיים, עבריינות, הונאות, השלכת פסולת בשטחים ציבוריים. האם יש אמת מאחורי הדימוי הזה?

אני לא מכיר את ההיסטוריה אך נראה לי שהדימוי הוא נחלת העבר ובטח שלא קשור לפעילות של חברה כמו 'נגב אקולוגיה'. אצלנו בחברה, כל המתקנים מאושרים ע"י כל הרשויות לרבות המשרד להגנ"ס, אנחנו עובדים בצורה מאוד מסודרת, עם דירקטוריון רחב, הנהלה חזקה, תהליכים מוסדרים ונהלי עבודה. לא מדובר בחברה קטנה או משפחתית, אלא בחברה גדולה ומסודרת הנמצאת בצמיחה.

בישראל תחום הפסולת הופך לתחום השקעה סקסי, ורואים חברות מבוססות וקרנות מחו"ל שנכנסות להשקעה בתחום – הן לא היו נכנסות לתחום לא יציב עם סממנים עברייניים.

עד כמה משמעותי בעיניך תפקיד הרגולציה בענף הפסולת?

הרגולטור חייב לבצע אכיפה יעילה בתחום של השלכה פיראטית של פסולת, שמאוד נפוצה בתחומים של פסולת בניין ושל שפכים. מעבר למפגעים הסביבתיים החמורים שנוצרים על חשבון הציבור וההתחמקות מתשלומי מיסים והיטלים כחוק, השלכה פיראטית של פסולת פוגעת באופן ישיר וחזק ביזמים העוסקים בתחום, המשקיעים כספים רבים בהקמה והפעלה של מתקנים לגיטימיים. אנחנו נשקיע הון תועפות באתרים מוסדרים שמתאימים למאה ה–21, אבל לעולם לא נוכל להתחרות בהשלכות פיראטיות.

הכלל שצריך להנחות את הרגולטור הוא: כלכלה חופשית, מדיניות יציבה עם אכיפת ברזל. אחרת לא יהיה שוק פסולת מפותח ויציב.

מה תאמר לרגולטור שיגיד: אין לי מספיק משאבים לתפוס כל קבלן שמשליך פסולת בניין בשטח פתוח או מזרים שפכים תעשייתיים לפתח ביוב מזדמן?

כלי נהדר להגברת האכיפה על עברייני פסולת הוא אכיפה כלכלית, בדיוק כפי שנעשה בחוק האריזות וחוק הצמיגים, משמע, הטלת פיקוח על יצרני הפסולת ע"י גורם בלתי תלוי כמו רואה חשבון חיצוני והטלת קנסות במידת הצורך, אפקטיבי יותר מניסיונות אכיפה על ידי מספר מועט של פקחים מוגבל שאינו עומד בעומס.

מה שקורה היום, זה שבענפים בהם אין הטלת אחריות מסוג זה, את אף אחד זה לא מעניין לאן הלכה הפסולת או השפכים שפונו.

עם איזה אתגרים נוספים מתמודדת 'נגב אקולוגיה'?

מלבד ההשלכה הפיראטית, יש לנו קשיים עם רגולציה ובירוקרטיה הקשורה להקמת מתקני פסולת חדשים. הרגולטור צריך לשאול את עצמו: מדוע לא קמים מתקני קצה בישראל? מצד אחד המשרד להגנ"ס מאוד מעוניין שיזמים פרטיים יקימו מתקני מיון, טיפול ומיחזור פסולת – ואנחנו באמת מקבלים עזרה ואוזן קשבת מכל הדרגים במשרד להגנ"ס. אך כשמגיעים לשלב האישורים מול הרשויות המקומיות, רשות מקרקעי ישראל, וועדות התכנון ונותני האישורים השונים – אנחנו נתקלים בבירוקרטיה מסורבלת, חסמים ועיכובים של שנים.

לוקח לנו בממוצע 4 שנים להקים מתקן פסולת בישראל, כאשר לקולגות שלנו בחו"ל זה לוקח בין שנה לשנתיים. לזמן הזה יש משמעות כספית שמגדילה את ההשקעה במתקן ואת החזר ההשקעה שנדרש וזאת אחת הסיבות העיקריות בגינה אנו שומעים כל פעם מחדש על מחסור במתקני טיפול בפסולת בישראל.

אין בישראל גוף ממשלתי שמלווה הקמת מתקן או מפעל חדש מול שלל הרגולטורים. היזם צריך לתאם ולרוץ בין כולם. אני בטוח שזה משפיע לא רק על ענף הפסולת, אלא על כל מי שרוצה להקים תעשייה בישראל.

חשוב לזכור שהמתקנים של 'נגב אקולוגיה' מייצרים מקומות עבודה, בדרך כלל בפריפריה ופותרים מפגעים סביבתיים לטובת כלל הציבור.

לא מזמן קיבוץ חצרים רכש נתח משמעותי ב'נגב אקולוגיה', האם זה הביא לשינוי בהתנהלות החברה?

בהחלט. הכניסה של חצרים ל'נגב אקולוגיה' מספקת לנו עורף ועומק ניהולי. זו לא השקעה פאסיבית. היו"ר מטעם חצרים, אלי בן סימון, נמצא כאן כמעט כל יום ויש לחצרים 2 נציגים פעילים בדירקטוריון החברה שמתכנס כמעט כל חודש. הידע והניסיון הרב שלהם בתעשייה נותן לנו דחיפה אדירה. לצד שני הבעלים הנוספים (היזם מוטי דנן, וקיבוץ משמר הנגב)- נוצר מרקם ייחודי התורם לפיתוח החברה וביסוסה.

האם יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

ראשית אני מזמין את קהל הקוראים להיכנס לאתר שלנו ולהכיר אותנו. האידאולוגיה של החברה היא קודם כל סביבתית ואח"כ עסקית. כיום כל החברות במשק דוגלות בפיתוח בר קיימא ושמירה על הסביבה, וזה בדיוק מה שאנו מציעים ללקוחות שלנו-  אנו מוצאים להם את סל הפתרונות הסביבתי והמיטבי עבורם – שבסוף הוא גם הכלכלי ביותר.

אני מזמין את כל נציגי החברות במשק להתארח במתקנים שלנו ולהזמין אותנו לבקר אצלכם במפעל במטרה לאפיין את זרם הפסולת שלכם ולמצוא את סל הפתרונות הסביבתי והמיטבי עבורכם – אני מבטיח שאתם תופתעו לגלות אילו פתרונות סביבתיים ניתן למצוא אצלנו וכמה כסף אתם יכולים לחסוך מטיפול נכון בפסולת.

--------------

קישורים רלוונטיים:

1. ישראלים משקיעים 220 מיליון ₪ בענף הפסולת האירופאי, 01.10.2017
2. פורסם תזכיר חוק פסולת בניין, 08.08.2017
3. "על מיחזור צריך לשלם", 01.12.2016
4. קיבוץ חצרים רוכש את נגב אקולוגיה, 07.07.2016
5. ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת | גיא סמט, 20.11.2016
6. ראיון עם מנכ"ל תאגיד המיחזור מ.א.י | אמנון שחרור, 14.09.2017
7. מידע נוסף על ענף הפסולת | infospot

------------

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: