בכנס מעלה שהתקיים בשבוע שעבר, שורה של דוברים התייחסו לנושא של פסולת פלסטיק ומה ניתן לעשות כדי להפחיתה.

את המושב פתחה נועה שפיצר מזרחי, מנהלת אגף אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנ"ס, שנזפה בתאגידים ובחברות הגדולות שלא מנהלות את השימוש בפלסטיק בצורה אחראית. לדבריה הדיונים על אחריות תאגידית ומיחזור אינם מספיקים וצריך ליישם יותר בשטח.

שפיצר הפתיעה את המשתתפים כששלפה אריזת פלסטיק של מוצר אחד של כל אחת מהחברות הגדולות, הסבירה בקצרה מדוע הוא בעייתי וסיכמה כי אחרי כל הדיבורים על אחריות תאגידית והפחתת השימוש בפלסטיק, הציבור מגיע לחנות ואלה המוצרים שהוא רואה.

התאגידים מתחייבים להיות חלק מהפתרון

נציגי חברת יונילוור הסכימו עם שפיצר שהחברות הן חלק מהבעיה ושהן צריכות לעשות עוד המון, והסבירו כי הם מכירים בכך, פועלים ומתחייבים להיות חלק מהפתרון. לדבריהם, היעדים למיחזור פסולת שהציבה החברה לשנת 2025, הם חלק מכך:

• עד שנת 2025, כל אריזות הפלסטיק של מוצרי החברה יהיו ניתנות לשימוש חוזר או מיחזור
• עד שנת 2025, 25% מאריזות הפלסטיק של מוצרי החברה ייוצרו מפלסטיק ממוחזר
• עד שנת 2025 השימוש בפלסטיק בתולי יצומצם ב-50%, מתוכו כשליש באמצעות הגדלת השימוש במיכלים רב פעמיים הניתנים למילוי חוזר, והיתר במציאת פתרונות לחומרים חלופיים לפלסטיק

הפתרון: שימוש חוזר

גם נציגי חברת נסטלה-אסם, הסכימו עם שפיצר שיש להם עוד הרבה מה לעשות וסיפרו כי הם שוקלים לקדם שימוש חוזר באריזות, בעקבות ניסיונות מוצלחים שנעשים באירופה בתחום זה.

לדוגמא, לאפשר מילוי חוזר של צנצנת קפה טסטרס צ'ויס בחנות, עם גרגרי קפה טרי. בצורה כזו, ניתן יהיה גם להוזיל את עלות המוצרים כך שיש כאן רווח כפול. דוגמא נוספת לשימוש חוזר שכבר נעשה כיום באירופה – מילוי חוזר של מיכל מזון יבש לבעלי חיים בחנות, לפי משקל.

כאמור בנסטלה-אסם בוחנים כיצד להביא את הרעיון של שימוש חוזר לישראל ובמקביל ציינו כי הם עושים מאמצים להפחית את כמות חומרי האריזה וביניהם הפלסטיק, במקור, כאשר בין היעדים של החברה - שכל האריזות יהיו מחומרים ברי מיחזור עד שנת 2025.

בנוסף, החברה הציבה יעד שאפתני של אפס הטמנה של פסולת באתרים של החברה, והפסקת השימוש בכלים חד פעמיים עד סוף שנת 2020. נציגי החברה הדגישו כי מדובר על יותר מ – 4,000 עובדים בכתשעה אתרים שונים בארץ - אתגר משמעותי בטווח זמן קצר.

תהליך גמילה מפלסטיק ברשויות מקומיות וארגונים

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, סיפרה על ההצלחה של פרויקט עיר ללא פלסטיק שהעמותה השיקה לראשונה עם עיריית הרצליה במטרה לגמול את העיר משימוש בפלסטיק. לדבריה, הפרויקט נחל הצלחה וכיום ארגונים רבים מהארץ ומהעולם, מהמגזר הפרטי וכמובן רשויות מקומיות, פונים אליהם במטרה לעבור תהליך דומה.

מדובר בתהליך שבו כל מוסדות הרשות המקומית מפסיקים באופן הדרגתי להשתמש בפלסטיק חד פעמי: מוסדות החינוך, מוסדות העירייה, בתי אבות, בתי כנסת, חופי ים, בתי עסק ועוד. כל זאת נעשה בהקמה של צוות מוביל מתוך הארגון וליווי של העובדים ושאר בעלי העניין הרלוונטיים.

בעקבות ההצלחה והפניות הרבות לקבלת ליווי בתהליך 'גמילה מפלסטיק', החליטה העמותה להקים חברה-בת שתיתן שירות לחברות ורשויות מקומיות לגמילה מפלסטיק.

למרות ההצלחה בעבודה עם ארגונים ורשויות מקומיות, יעקבס הדגיש כי חשוב שהמשרד להגנ"ס יעביר חוק לאיסור שימוש בפלסטיק חד פעמי כמו באירופה.

עד שתהיה ממשלה, מתמקדים ברשויות המקומיות

עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת באדם טבע ודין, הצטרף לדבריה של יעקבס בדבר חשיבות חוק לאיסור שימוש בפלסטיק חד פעמי בישראל, שיכול להביא לשינוי בקנה מידה גדול וציין כי הם מקדמים הגשת הצעת חוק זו לכשתקום הממשלה הבאה.

בינתיים, הם פועלים מול הרשויות המקומיות. לדבריו יש 22 רשויות מקומיות עם חוף ים, כאשר ל- 8 מהן קיים חוק עזר האוסר להכניס סוגי פסולת מסוימים לחופים (בד"כ זכוכית). יחד עם עמותת אקואושן הם עושים פיילוט עם העיר אילת להוספת איסור להכנסת פלסטיק לחופים, לצד האיסור על זכוכית שכבר קיים בחוק העזר העירוני.

לנערות התיכון יש רעיונות יצירתיים לשימוש חליפי

תהל ועדן, תלמידות כיתה י' בתיכון בנתיבות שהובילו פרויקט להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים הסבירו כי חשוב להעלות את מהודעות הציבורית לנושא, ולכן הציעו לרשום על האריזה את משך הזמן שייקח לה להתכלות. בנוסף הן הציעו להעלות את מחיר הפלסטיק והכלים החד פעמיים, משום שבמחיר הנוכחי, הוא מהווה פתרון כלכלי אטרקטיבי.

בנוסף הן הציעו למצוא שימוש חלופי לאריזות שלא ניתן לעשות בהן שימוש חוזר, ולהנגיש לצרכנים את הוראות ההכנה לשימוש החלופי, למשל, כיצד הופכים בקבוק לעציץ, או קרטון שהופך למתקן ייבוש כביסה וכו'.

היגיון סביבתי-כלכלי ולא עודף רגולציה

בתגובה לקריאה של נציגי העמותות לחוקק 'חוק למניעת השימוש בפלסטיק חד פעמי', אמרה נועה שפיצר מזרחי מהמשרד להגנ"ס, כי טרם ראתה את הצעת 'חוק הפלסטיק' המדובר, אך הדגישה כי חשוב למצוא היגיון כלכלי ולא לייצר עודף רגולציה. לדבריה ראייה צרה על סוג החומר (פלסטיק) לא מספיקה, אלא יש למצוא מנגנון סביבתי-כלכלי שיאפשר את החקיקה.

בנוסף ציינה שפיצר, כי חקיקה אינה הצעד הראשון בו יש לנקוט, מה גם שהיא לוקחת זמן רב וכי יש עוד המון מה לעשות באופן וולונטרי, לפני שתיכנס הרגולציה, כמו הצעדים שפורטו לעיל, ועוד הרבה.

בנוסף, היא קראה לתעשייה להגביר את הפעולות הוולונטריות לצמצום ומניעה של שימוש בפלסטיק והזכירה כי חברות יכולות להרוויח ממיתוג סביבתי כל עוד הדברים נעשים, לפני כניסת רגולציה מחייבת.

הדברים נאמרו במסגרת במושב 'הפחתת פסולת פלסטיק והתנהגות צרכנית' בכנס מעלה

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: