המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור עדכון של נספח 1 במדיניות ייצוא פסולת מסוכנת הנוכחית (בתוקף מ 2014). נספח 1 מציג את רשימת הפסולות שלא ניתן או שיש הגבלה טכנולוגית לטפל בהן בארץ, במתקן הטיפול התרמי (שריפה) שמפעילה אקוסול עבור החברה הממשלתית לשרותי איכות הסביבה, ולכן המשרד להגנ"ס יכול לאשר לייצא אותה.

לרשימה זו מבקש המשרד להוסיף כעת 4 סוגי פסולת נוספים:

1. פסולת אורגנית המכילה יותר מ-24% כלור
2. פסולת ציטוטוקסית
3. פסולת מתכות קלות או שוות ערך
4. פסולת מעבדה באריזות קטנות

רשימה זה מתווספת ל-7 סוגי פסולת קיימים: פסולת אורגנית המכילה מעל 100 ppm כספית, שמןPCB , פסולת דבקים, פסולת גליגן, פסולת אורגנית המכילה יותר מ-10% יוד, פסולת אורגנית המכילה יותר מ-20% ברום ופסולת אורגנית המכילה יותר מ-1% פלואור.

אפשר להגיש הערות ציבור לעדכון המבוקש עד לתאריך 15.10.2021.

כתבות רלוונטיות:

1. פיקוח המחירים ומדיניות הייצוא עודכנו, 11.4.2021
2. עדכון מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת, 09.1.2020
3. סטגנציה בענף הפסולת המסוכנת, 07.11.2019
4. מופלים לעומת המתחרים, 14.7.2020
5. מידע נוסף על פסולת מסוכנת | infospot

מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת

משנת 2014 יש בישראל מדיניות ביניים לייצוא פסולת מסוכנת. כחלק מהרפורמה בענף הפסולת המסוכנת אותה המשרד להגנ"ס מנסה ליישם בשנים האחרונות פורסם לפני כחצי שנה נוסח מעודכן של מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת. אלא שהמדיניות המעודכנת תיכנס לתוקף רק לאחר כניסתו לתוקף של צו הפיקוח על המחירים המעודכן שיפורסם ברשומות משרד המשפטים.

כאמור, בינתיים המשרד להגנ"ס מבקש לעדכן את המדיניות שבתוקף כיום, זו משנת 2014. מדיניות זו מתירה לייצא פסולת מסוכנת רק במספר מצומצם של מקרים, אחד בהם הוא רשימת החומרים המופיעה בנספח 1 בהם לא ניתן לטיפול במתקן התרמי של אקוסול, הפועל תחת החברה הממשלתית לשרותי איכות הסביבה בנאות חובב. זהו המתקן היחידי מסוגו בישראל. כאמור, המשרד מעוניין להרחיב את רשימת החומרים הנ"ל עד שהמדיניות החדשה תיכנס לתוקף.

החידוש במדיניות שפורסמה באפריל עוסק בדיוק באותו נושא - הסרת ההגבלה על ייצוא פסולת מסוכנת אורגנית. לפי המדיניות, להלן השיקולים שעל פיהם רשאי הממונה לתת היתר ייצוא לפסולת מסוכנת (למדינות מפותחות בלבד):

1.  כאשר לא ניתן לטפל בפסולת המסוכנת בארץ:

• אין מתקני טיפול בארץ או שמדובר בזרמי פסולת שהטיפול בהם אינו מתאפשר במתקנים הקיימים בארץ;
• אין יכולת טיפול במתקני טיפול בארץ בשל מגבלת כמות או מגבלת אחסון;
• אין אפשרות לטיפול במתקני הטיפול הקיימים בארץ בשל תקלה לתקופת זמן מוגבלת. במקרה זה יותר היצוא מתחילת התקלה ועד לסופה.
• במקרה בו ישנה עלייה פתאומית בכמות הפסולת הנדרשת בטיפול, והטיפול בה ואחסונה אינם מתאפשרים בארץ. במקרה זה יותר היצוא מפתיחת תקופת העלייה הפתאומית ועד לסיומה.

2.  כאשר בארץ קיים רק טיפול של סילוק או השבה פסולת מסוכנת, והיצוא מתבקש לצורך השבה או מיחזור.

3. כאשר קיים בארץ מתקן למיחזור פסולת מסוכנת המשרד יעדיף את הטיפול בו לעומת יצוא לטיפול בחו"ל. במקרים אלה, המשרד ישקול אישור יצוא בכפוף לשיקולים רחבים שמטרתם הבטחת טיפול סביבתי בפסולת מסוכנת ומחיר תחרותי לשוק.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. נספח 1= להערות הציבור, המשרד להגנ"ס, 09.2021
2. מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת - קיימת, המשרד להגנ"ס, 11.2014
3. מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת - מעודכנת, המשרד להגנ"ס, 04.2021

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: