ריכוז האצות יורד, מדד העכירות משתפר, ומתקני ההתפלה חוזרים לעבוד בתפוקה גבוהה יותר. כך עולה מנתונים מעודכנים של רשות המים. עדיין לא ברור אם מדובר במגמה שתמשך עד חזרה לשגרה רגילה, או שמדובר בשינוי זמני.

לאורך כל התקופה, מתקן ההתפלה הצפוני ביותר, בחדרה, עבד בתפוקה מלאה, משום שריכוז האצות החריג שמקורו בנהר הנילוס במצרים, לא הגיע לאזור זה. בימים האחרונים הצטרף אליו מתקן ההתפלה שורק א' שעובד כבר כמה ימים בתפוקה של כמעט 100%, ומתקני ההתפלה שורק ב' ופלמחים שעלו ל-75%. מתקני ההתפלה הדרומיים, באשדוד ואשקלון, עדיין פועלים בתפוקה חלקית של 50%, כפי שהיה בשבועות האחרונים.

בתחילת שבוע שעבר, התקיים דיון בכנסת בו נציגי משרד האנרגיה ורשות המים ציינו כי הם מקווים שירידת הטמפ' וערבול של מי הים התיכון הצפויים להתרחש באופן טבעי בשבועות הקרובים, תביא לירידת ריכוז האצות שמגבילות את פעילות מתקני ההתפלה. אך במקביל, הם נערכים גם למצב שריכוז האצות החריג ימשיך עד סוף השנה האזרחית.

כתבות רלוונטיות:

1. מה גרם לפריחה חריגה של האצות?, 08.09.2026
2. פחות אזהרות רחצה מזיהום אך יותר ימי סגירת חופים, 24.08.2026
3. מצב הים התיכון עגום: הים מתחמם, המפלס עולה והדגים מזוהמים, 29.4.2026
4. קנסות של מאות אלפי ₪ בגלל שאיבה לא חוקית של מי תהום, 4.5.2026
5. למידע נוסף על זיהום ים | infospot

ארוע נדיר, פעם ראשונה מאז תחילת המדידות לפני 30 שנה

בדיון בכנסת, נציגי רשות המים הסבירו כי השבתת מתקני ההתפלה נוצרה כתוצאה מריכוז חריג של מיקרו אצות שמקורן בנהר הנילוס במצרים. לדבריהם, מדובר בפעם הראשונה מאז שהחלו למדוד את עכירות מי הים התיכון לפני כ-30 שנה, שנמדדה עכירות כזו חריגה ולפרק מן כה ממושך.

בד"כ מדד העכירות לא עולה מעל 3.5-4 SDI Silt Density Index. כאשר הערך המרבי המותר לפעילות מתקני ההתפלה הוא 5. לפי נציגי רשות המים, ריכוז האצות הוביל לעכירות ברמות חריגות של מעל 10, ולכן מתקני ההתפלה פועלים באופן חלקי.

לפי נציגי רשות המים, כתם העכירות החריג משתרע עד מרחק של כ-7 ק"מ מקו החוף, ועד עומק של כ-20 מטר, מקו אשקלון ועד אזור השרון, כאשר צפונה משם העכירות יורדת, ולכן מתקן ההתפלה בחדרה הוא היחידי שממשיך לפעול בהספק מלא.

תחילה, עם התגלות ערכי העכירות הגבוהים בחודש אוגוסט, פעילות מתקני ההתפלה הושבתה לחלוטין. אך לאחר מכן החלו להפעיל אותן בצורה מדורגת, בהתאם לנתוני העכירות המשתנים, ותוך כדי שטיפה מוגברת של הממברנות כדי למנוע את סתימתן, דבר שמאפשר למרבית מתקני ההתפלה לפעול בתפוקה יומית ממוצעת של כ 50%-60% מבד"כ.

כמה זה יעלה לנו? החלפת ממברנות

נכון לעכשיו, הפתרון הזמני שאותו מיישמים הרשויות בישראל הוא הפעלה מדורגת של מתקני ההתפלה, כאמור בתפוקה יומית ממוצעת של 50%-60% בהשוואה למצב רגיל. במקביל, מתבצעת שאיבה מוגברת מהכנרת וממי התהום, דבר שמוריד את המפלס ומגביר את הסיכוי לפגיעה ארוכת טווח באיכות המים של מקורות אלה.

במקביל, הממשלה הורתה למפעילי מתקני ההתפלה לבצע רכש מוגבר של הממברנות המשמשות את מתקני ההתפלה, למקרה שיהיה צורך להחליף אותן בתדירות מוגברת, בעקבות העכירות החריגה. והשאלה היא כמה זה יעלה לנו?

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר באחת מוועדות הכנסת, הסבירו נציגי רשות המים, כי נכון לעכשיו, לא רואים נזק משמעותי לממברנות, שאורך החיים הממוצע שלהן הוא ככל הנראה 7 שנים. ההשערה היא שהשטיפה המוגברת של הממברנות שמתבצעת כעת כדי למנוע את סתימתן, והעבודה שלהן עם מי ים בעכירות חריגה, כנראה תקצר את אורך החיים שלהן, ותגרום להחלפה תדירה יותר, אך כאמור, נכון לעכשיו, בגלל פרק הזמן הקצר, עדיין לא רואים נזק לממברנות, ולכן לא ניתן להעריך את העלות העודפת.

קריאת השכמה להיערכות: שינוי אקלים, ארוע ביטחוני, דליפת נפט

בשל חשיבת אספקת המים למשק, מספר חברי כנסת ובעלי עניין שונים, הדגישו במהלך הדיון, כי הארוע הנוכחי הוא קריאת השכמה למשק המים, וכי יש לוודא שיש תוכניות פעולה ואמצעים להתמודדות עם ארועים דומים, ואף חמורים יותר, בעתיד. הן ברמת תשתיות עודפות, והן ברמת אמצעים להתמודדות עם ארועי חירום.

הדוברים השונים ציינו כי תופעת שינוי האקלים המתגברת עלולה לגרום לכך שתופעת הריכוז הגבוה של האצות, או תופעות טבעיות אחרות, יביאו להשבתה דומה או אף ממושכת וחמורה יותר, ולכך יש להערך. כמובן שיש לקחת בחשבון גם ארועים ביטחוניים.

דוברים נוספים ציינו כי ארוע של דליפת נפט, עלולה לגרום להשבתה ממושכת יותר של מתקני ההתפלה, ושלאור התוכניות להגברת פעילות קצא"א באשקלון, יש לקחת זאת בחשבון ולהערך לכך, תחת ההנחה שהשאלה היא לא אם זה ייקרה, אלא מתי?

אחד האמצעים להבטחת אספקת המים גם במצב של השבתה של מתקני ההתפלה, היא שמירה על איכות וכמות המים במאגרי המים הטבעיים, ובראשם הכנרת, ומי התהום. אלא שבשבועות האחרונים, מתבצעת שאיבה מוגברת ממקורות אלה, אשר מסכנת את איכות המים בהן לטווח ארוך, ומגבירה את הסיכון להמלחתם ככל שמפל המים בהם יורד. זאת לאחר שנה שחונה, ניצול מתמשך של המים במקורות אלה, וזיהום של חלק מבארות מי התהום – דבר שמגביר את השאיבה מהבארות הנקיות.

לכן, גם בדיון בכנסת, דוברים שונים הדגישו את החשיבות של שיקום מי התהום המזוהמים, הקפדה על מניעת זיהום חוזר, ושמירה על מפלס מים גבוה לצורך התמודדות עם ארועי החירום הבאים.

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: