לאחרונה הטילה רשות המים עיצומים כספיים בגובה הנע בין 200 ל-300 אלף ₪ על מספר חברות שהפיקו מי תהום שלא כחוק.

במקרה אחד חברה הפיקה מי תהום ממאגר מי תהום הנמצא בשטח מחצבה, בשני מקרים אחרים חברות שאבו מי תהום מהאקוויפר וסילקו אותם לביוב בלי רישיון. עוד מקרה של שאיבה לא חוקית של מי תהום התגלתה לפני כשנה באתר להחלפת תשתיות ביוב באזור קיבוץ נווה ים.

למי תהום חשיבות אסטרטגית והם קריטיים למאזן המים של ישראל ונכון לשנת 2022 מקורם של יותר משליש מהמים המופקים בישראל מדי שנה במי תהום. כמו כן הפקתם של מי תהום זולה בהרבה מהתפלת מי ים ולצד זה חשופה פחות לסכנות כמו פגיעה ביטחונית, רעידת אדמה, או אירועי קיצון אחרים, כיוון שמערך ההפקה מפוזר על פני יותר מ-1,500 קידוחים.

שאיבה לא חוקית ולא מבוקרת של מי תהום עלולה לסכן את מערך מי התהום מכמה סיבות, ובין השאר חושפת את מי התהום לזיהום היכול להיגרם מתקלות, תשתיות לקויות, חדירת מי קולחים וקרבה למקורות זיהום.

ברשות המים אומרים כי: "על פי החוק, המים בישראל הינם משאב השייך לציבור. כגוף המוסמך בחוק לנהל את משאבי המים, רשות המים פועלת כל העת להסדרת משק המים, לרבות בתחום הפקת מי תהום, רישוי ופעולות נלוות. בתוך כך, הרשות רואה בפעולות הפיקוח והאכיפה נדבך מרכזי במימוש אחריותה להבטחת שימוש חוקי ומוסדר, מתוך מחויבות לשימורו של משאב יקר זה עבור כלל תושבי המדינה והדורות הבאים".

כתבות רלוונטיות:

1. כיצד לצמצם את רדיוס המגן של קידוחי מי שתייה, 25.2.2026
2. נמצאו מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, 5.2.2026
3. דו"ח: חדירת שפכים חריגה ב-3.5% מקידוחי מי התהום, 20.3.2025
4. פערים ואתגרים בזיהום מי תהום בישראל, 12.9.2024
5. למידע נוסף על זיהום מי תהום | infospot

4 מקרים של שאיבות לא חוקיות של מי תהום

כאמור, לאחרונה הוטלו עיצומים בגובה מאות אלפי שקלים על חברות שעסקו בשאיבה לא חוקית של מי תהום.

עיצום כספי בגובה 313,600 ₪ הוטל בתחילת שנת 2025 על חברה שהפיקה מי תהום ממאגר מים הנמצא בשטח מחצבה כדי להרטיב דרכים ומתקנים במחצבה.

עיצום כספי בגובה 235,200 ₪ הוטל בחודש אפריל השנה על חברה שהפיקה מי תהום מהאקוויפר וסילקה אותם לביוב בלי רישיון הפקה והספקה בלי בקרה ופיקוח על כמות המים המופקת, על איכות המים ועל ייעוד המים. התברר שגם כשהחברה קיבלה רישיון היא המשיכה להפיק מי תהום בניגוד לתנאיו.

עוד עיצום כספי, בגובה 193,200 ₪, הוטל על חברה שהפיקה מי תהום מהאקוויפר וסילקה אותם לביוב בלי רישיון מתאים. ברשות המים מציינים כי מדובר במקרה חמור במיוחד כיוון שנציגי החברה טענו שוב ושוב כי הפקת מי התהום באתר הסתיימה, בעוד בפועל השאיבה בשטח נמשכה.

נוסף על אלה זיהתה רשות המים בקיץ 2025 שאיבה לא חוקית של מי תהום באתר להחלפת תשתיות ביוב ופיתוח בנווה ים. מפקח רשות המים הבחין בתעלת סילוק מים לכיוון הים, כשמתברר שמי התהום נשאבים ומסולקים בלי היתר ובלי אסדרה חוקית. נערכו דיגומים והערכות הפקה כדי לגבות דמי מים ולהמשיך את הליך האכיפה, הכולל הוראה להפסיק מיד את השאיבה ופנייה להסדרת רישיונות מתאימים.

מדוע שואבים מי תהום באתרי בנייה?

מה הסיבה ששואבים מי תהום באתרי בנייה, ולעיתים באופן לא חוקי? לפי סקר הפקת מים לשנים 2023–2024 של רשות המים, סילוק מי תהום מתקיים בעיקר באתרי בנייה שרום החפירה בהם נמצא מתחת למפלס מי התהום, ולכן יש צורך בהשפלה מקומית של מפלס מי התהום וסילוקם אל מחוץ לתחומי אתר הבנייה.

סילוק מי תהום מאתרי בנייה נמשך בדרך כלל תקופת זמן מוגבלת. כדי לצמצם את הנזק שגורמת שאיבת המים באתרי בנייה, קבעה מועצת רשות המים תמריצים כלכליים המשקפים את העלות העודפת הנגרמת מסילוק המים. תמריצים אלה מעודדים יזמים להחזיר את המים לשכבת הקרקע שממנה הם נשאבו.

ברשות המים מסבירים כי לתמריץ יש 2 היבטים. מצד אחד, יזמים שמחדירים את מי התהום שנשאבו לאתר מתאים ואינם פוגעים במקורות המים אינם מחויבים בדמי מים. ואולם מצד שני, יזמים שמסלקים את המים מהאקוויפר לאתר אחר מחויבים בתעריף המרבי.

מנתוני רשות המים עולה שמדיניות זו עובדת, והרוב המוחלט (יותר מ-70%) של המים המסולקים באתרי בנייה אכן מוחזרים לאקוויפר.

עוד עולה מנתוני רשות המים שמאז 2017 נרשמה עלייה מתמדת במספר היזמים המבקשים לקבל אישור לשאיבת מי תהום עבור השפלת מפסלים. למרות זאת, כמות המים הנשאבת לא גדלה בהתאמה ורוב הקבלנים מחדירים את המים שנשאבו בחזרה לאקוויפר. ברשות המים זוקפים נתונים מעודדים אלה לזכות התמריץ הכלכלי ועבודת מפקחי רשות המים.

ברשות המים מסבירים כי לפי סעיף 23 בחוק המים, הפקת מי תהום אפשרית רק בכפוף לקבלת רישיון הפקה ממנהל רשות המים ובהתאם לתנאים הקבועים בו. בהתאם לכך, יש לפנות אל רשות המים בבקשה מתאימה, הבקשה נבחנת מכמה היבטים (כגון היבטים הידרולוגיים, הנדסיים, תפעוליים איכות מים ועוד) וככל שניתן להיענות לה ובהיעדר מקורות הספקה חלופיים שאינם מי תהום, היא מאושרת בתנאים שנקבעים ברישיון. יצוין, כי ככל שמדובר בהפקת מים למטרת חקלאות נדרש לקבל גם המלצה מתאימה של משרד החקלאות.

החשיבות של מי התהום

לפי דוח של רשות המים המציג את נתוני הפקת המים בישראל לשנת 2022, מי התהום תורמים יותר משליש (34%) מהמים המופקים בישראל מדי שנה, והפקתם זולה בהרבה מהפקת מים במתקני התפלה.

יתרה מזו, כיוון שמערך הפקת מי התהום מפוזר על פני יותר מ-1,500 קידוחים, הוא חשוף פחות לסכנות כמו פגיעה ביטחונית, רעידת אדמה או אירועי קיצון אחרים שעלולים לפגוע במתקני ההתפלה.

בגלל חשיבותם של מי התהום, רשות המים משקיעה משאבים רבים בניטור מזהמים. דווקא בעידן שבו השימוש במים מותפלים הולך וגובר, מקורות המים הטבעיים, ובהם אקוויפר החוף, מאפשרים הפקה זולה של מי שתייה איכותיים וזולים בשגרה, ומאגר אסטרטגי לחירום. חשוב לזכור שכל ליטר של מי תהום מזוהמים מצריך השקעת משאבים גדולה יותר בהתפלת מים.

הסכנה: זיהום מי תהום

שאיבה לא מבוקרת שנעשית בניגוד לחוק, עלולה לסכן את מי התהום בגלל מגוון של סיבות, בהן זיהום מי התהום בגלל שאיבה לא מבוקרת, חדירת שפכים או מי קולחים, קרבה למקורות זיהום, ועוד.

לפי דוח של רשות המים, ב-37% מקידוחי מי תהום שנבדקו נמצאה עדות לחדירת שפכים או קולחים, ככל הנראה בשל דליפה ישירה בגלל תקלות או תשתיות לקויות. ב-3.5% מהקידוחים ריכוז זיהום השפכים עבר את ערך הסף שנקבע למי שתייה.

חשוב לציין ששפכים הם רק מקור זיהום אחד מבין כמה מקורות זיהום אפשריים. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2021, דווקא השימוש בדשנים וחומרי הדברה בחקלאות אחראי לכ-60% מסגירת קידוחי הפקת מי התהום ב-20 שנים האחרונות. התעשייה אחראית לכרבע מהקידוחים שנסגרו, המלחה שנגרמת משאיבת יתר של מי תהום אחראית לכ-10% מהקידוחים שנסגרו, ולבסוף זיהום מיקרוביאלי משפכים גרם לסגירה של 2% בלבד מהקידוחים ב-20 השנים האחרונות.

---

מסמכים רלוונטיים: