מי התהום הם חלק מרכזי במאזן המים של ישראל, ולכן חשוב לצמצם ולמנוע את הזיהום שלהם, ולטפל במי תהום מזוהמים. שני דוחות של רשות המים שפורסמו בשנה האחרונה, עוסקים בנושא של מי התהום בישראל.
דוח אחד מציג את נתוני הפקת המים בישראל, ממנו עולה כי מי התהום תורמים יותר משליש מהמים המופקים בישראל מדי שנה, והפקתם זולה יותר ממתקני התפלה באופן משמעותי. בנוסף לכך, מערך הפקת מי התהום פחות חשוף לסיכונים של פגיעה ביטחונית, רעידת אדמה, או ארועי קיצון אחרים, בשל היותו מפוזר על פני יותר מ-1,500 קידוחים. הדוח גם מציג את נתוני קידוחי מי התהום שנסגרו עקב זיהום ב-50 השנים האחרונות, ומזכיר לנו כי דשן חקלאי הוא מקור הזיהום המוביל במי התהום ואחראי על 50% מקידוחי המים שנפלסו לשתייה.
דוח נוסף, סוקר את מקורות הזיהום של מי תהום (דשן חקלאי, השקייה בקולחין, נגר עירוני, דליפות ביוב, שימוש בבוצה כדשן חקלאי), את הטכנולוגיות לניטור ולשיקום מי תהום מזוהמים, האנליזה של מזהמים במי התהום, המודלים שמשמשים להערכת התפשטות מוקדי הזיהום, קבוצות מזהמים חדשות, ועוד. עבור כל אחד מהנושאים, הדוח מציג סקירה קצרה, ומגדיר את פערי הידע הקיימים כיום, אותם מומלץ לבחון כדי לצמצם ולמנוע את זיהום מי התהום.
קישורים לדוחות מופיעים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי דוח שנתי של רשות המים שמציג את נתוני הפקת המים בישראל (קישור בתחתית הכתבה), נכון לשנת 2022, קידוחי מי תהום