5 מתוך 6 מתקני ההתפלה הפועלים בחוף הים התיכון בישראל שמספקים כ-75% מהמים לערים וחלק לא מבוטל מהמים המשמש את חקלאי הדרום, מושבתים לסירוגין במהלך השבוע האחרון בגלל הצטברות אצות מזעריות במי הים, שמשתייכות לזן מוכר בים התיכון, אלא שכעת הן נמצאות בריכוז גדול וחריג.

לפי המומחים, זיהום שזרם לחופי ישראל מדלתת הנילוס ומרצועת עזה, בשילוב של טמפרטורת מים גבוהה בסוף הקיץ, ואולי גם מזהמים שזרמו לים בעקבות אירוע הגשם החריג שהיה בסוף אוגוסט, הם כנראה הגורם להאצת צמיחת האצות.

האצות גרמו למי הים להיות עכורים מאוד וחיישני האזהרה בפתחי היניקה של מתקני ההתפלה מאשקלון ועד שורק התריעו, ופעילות המתקנים מופסקת ומופעלת בהתאם לעכירות.

בעקבות כך הנתחנה בשבוע שעבר רשות המים לצמצם את אספקת המים השפירים לחקלאות בדרום ובמקביל נרשמו גם שיבושים חלקיים באספקת המים למשקי הבית, בעיקר בדרום. כמה רשויות מקומיות עצרו את השקיית הגינות הציבוריות והוציאו הודעות אזהרה לתושבים לחסוך במים ולהצטייד במים לחירום.

אף שהבעיה נמשכת ולא נמצא פתרון, בימים האחרונים משרד האנרגיה הודיע כי המערכות התייצבו ואספקת המים לחקלאים ולמגזר הפרטי הייתה כסדרה בזכות שילוב של הזרמת המים מהמתקנים הפעילים, מהכנרת וממאות קידוחים ברחבי הארץ, לצד המאגרים הארציים שגובו ומולאו במהלך סוף השבוע על ידי חברת 'מקורות'.

במשרד האנרגיה מוסיפים כי כדי להבטיח את המשך האספקה הסדירה של המים, הוחלט לרכוש מלאי ייעודי של ממברנות עבור מתקני ההתפלה. עם זאת, הציבור מתבקש לנהוג בצורה יעילה ואחראית בשימוש במים.

ארגוני הסביבה, ובראשם עמותת צלול וארגון אדם טבע ודין (אט"ד), מזהירים כי השבתת מתקני ההתפלה בעקבות הצטברות האצות שנגרמה כנראה מזיהום מי הים, ממחישה עד כמה התלות המוחלטת כמעט בהתפלה והפקרת מי התהום מסכנות את משק המים בישראל.

כתבות רלוונטיות:

1. קנסות של מאות אלפי ₪ בגלל שאיבה לא חוקית של מי תהום, 4.5.2026
2. כיצד לצמצם את רדיוס המגן של קידוחי מי שתייה, 25.2.2026
3. נמצאו מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, 5.2.2026
4. דו"ח: חדירת שפכים חריגה ב-3.5% מקידוחי מי התהום, 20.3.2025
5. פערים ואתגרים בזיהום מי תהום בישראל, 12.9.2024
6. למידע נוסף על זיהום מי תהום | infospot

השבתת מתקני ההתפלה: בגלל הצטברות אצות

כאמור, כמעט כל מתקני ההתפלה בישראל (5 מתוך 6), שממוקמים במרחב שבין שורק לאשקלון מושבתים לסירוגין במהלך השבוע החולף בגלל עכירות חמורה של מי הים שנגרמה מהצטברות אצות מזעריות שעלולות לסתום את הממברנות שמשמשות להתפלת מי הים.

עדיין לא ברור באופן מוחלט מה הגורם להתרבות האצות האלה, אך ייתכן שמדובר בשילוב של כמה גורמים:

1. אירוע הגשם בשבוע האחרון של חודש אוגוסט שהזרים דרך מערכות הניקוז את כל שאריות הפסולת, השמן והמזהמים שהצטברו על פני הקרקע
2. הזרמת הביוב מעזה לים
3. טמפרטורת מי הים הגבוהה בסוף הקיץ
4. זרמי הים שהניעו את האצות ואולי גם זיהום מהדלתא של הנילוס לכיוון חופי ישראל בריכוזים גבוהים מהרגיל.

בשיחה עם המכון הממשלתי לחקר ימים ואגמים, נאמר לנו שהאצה המדוברת היא זן שמוכר בים התיכון, אך כעת היא נמצאת בריכוז יותר גבוה מבדרך כלל. שם האצה סינכוקוקוס (Synechococcus) והיא בגודל קטן מעשירית המילימטר.

צוותי המכון עובדים בימים האחרונים על זיהוי גנומי של האצה והבנת הפיזיולוגיה שלה כדי להבין באיזה סביבה היא פורח. במקביל הם בודקים מגוון של מקורות מידע ונתונים (צילומי לויין, מדידות וניטור מי ים, ועוד) כדי לזהות את הגורמים לתופעה.

מה שברור הוא שהגודל המזערי של האצה מאפשר לה לעבור את המסננים הפיזיים במתקני ההתפלה שמססננים את מי הים לפני שהם מגיעים למערכת הממברנות, ובגלל הריכוז הגבוה והחריג של האצות, הם מאיימים לסתום ולהשבית את הממברנות שמבצעות את ההתפלה.

פיזור חומרים בים למניעת התרבות האצות

במקביל למאמצים להבטיח את אספקת המים בעזרת הזרמת המים מהמתקנים הפעילים, מהכנרת וממאות קידוחים ברחבי הארץ, הוחלט לקראת סוף השבוע לפזר בים חומרים כימיים כדי לנסות לעצור את צמיחת האצות, באישור הוועדה הבין-משרדית בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

משרד האנרגיה ורשות המים הדגישו כי החומרים אינם מסכנים מתרחצים וכי תוצאות הניטור הסביבתי באזור שהודבר יתקבלו בהמשך. עם זאת, וכמקדם ביטחון בלבד, הוציא משרד הבריאות איסור דיג נקודתי באזור הטיפול.

צלול: לשקם את מערכת הביוב בעזה

ארגוני הסביבה, ובראשם עמותת צלול וארגון אדם טבע ודין (אט"ד), מזהירים כי ההסתמכות הגוברת של ישראל על מתקני ההתפלה הופכת את משק המים הישראלי לפגיע במיוחד ומחייבת היערכות רחבה יותר למקרי חירום.

לדברי עמותת צלול, השבתת 5 מתוך 6 מתקני ההתפלה בגלל הצטברות אצות ממחישה עד כמה אספקת המים בישראל, המבוססת ברובה על התפלה, רגישה לזיהומים ולאיומים סביבתיים. בעמותה מעריכים כי אחד הגורמים העיקריים למשבר הוא היעדר טיפול בביוב ברצועת עזה, המוזרם לים בלי כל טיפול מקדים כמה קילומטרים דרומית בלבד למתקני ההתפלה.

עמותת צלול קוראת לממשלה ולמפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) לפעול בדחיפות לשיקום מערכות הביוב בעזה ולאפשר לביוביות מעזה שמפנות ביוב מבורות הספיגה הגולשים ומתעלות ביוב פתוחות להיקלט במתקן טיפול בצד של הרצועה שבשליטת ישראל, שכן לזיהום הים יש השלכות ישירות על ביטחון המים, הסביבה ובריאות הציבור. נוסף על כך, העמותה מדגישה כי ישראל חייבת להיערך גם לאיומים נוספים על ההתפלה, בהם גלישות ביוב ונפט, מתקפות סייבר ופגיעות טילים.

אדם טבע ודין: לטפל בשיקום מאגר מי התהום

גם ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) מזהיר מפני תלות כמעט מוחלטת במתקני ההתפלה ומהזנחת מי התהום, המשמשים מאגר חירום טבעי חיוני. לטענת הארגון, בארות מי שתייה רבות נסגרות בגלל זיהום ופעולות השיקום שלהן אינן מספקות, בעוד תוכנית האב לשיקום האקוויפרים טרם אושרה.

הארגון קורא לממשלה לאשר ולתקצב את תוכנית האב לשיקום מי התהום והבארות, ואף להגדיל את מספר הבארות המיועדות לשיקום ולקבוע לוחות זמנים מחייבים לשיקומן, לקבוע חקיקה ויישום מיידי של החוק למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (חוק התלמ"ת) ולקדם איגום והחדרת מי נגר עילי מבוססי תרחישי ייחוס ריאליים. באט"ד דורשים מהממשלה לגוון את מקורות האספקה ולהבטיח את רזרבות החירום של אזרחי ישראל.

מבקר המדינה ב-2024: לערוך סקרים בנושא רעלני אצות

לפני כשנתיים גם מבקר המדינה עסק במתקני ההתפלה בדוח שפרסם בנושא אסדרה של מתקני התפלת מי ים ופיקוח עליהם. בדוח הובאו נתונים על מתקני ההתפלה בישראל, בהם:

• משנת 2007 עד סוף 2023 התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים שבגללם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. הפסקות הייצור היו לפרק זמן של כמה שעות ועד ל-5 ימים. הסיבות להפסקת הייצור במתקנים היו תוצאות בדיקות שבהן נמצאו זיהום מיקרוביאלי, דלק ושמנים ועכירות.
• כ-57% מהאירועים שגרמו להפסקות הייצור בשל איכות מי הגלם, ולפי הנחיות משרד הבריאות, היו אירועי זיהום מיקרוביאלי. כ-29% מכלל האירועים נבעו מזיהום מדלק ומשמנים, כ-14% היו אירועי עכירות במים בעת סערה או רעידת אדמה.

בדוח המליץ מבקר המדינה למשרד הבריאות לערוך סקרים בנושא רעלני אצות ורעלנים אחרים שמינים פולשים מפרישים לעיתים למים, להכין תוכנית להתמודדות עם התופעה ולפקח על יישומה.

חשיבות מי התהום

מי התהום הם חלק חשוב ממערך המים של ישראל, שיכולים לשמש מאגר מים זמין וזול למצבי חירום, דוגמת המצב הנוכחי. לכן חשוב למנוע ולצמצם את הזיהום שלהם ולטפל במי תהום מזוהמים.

לפי דוח של רשות המים שעליו דיווחנו לפני כשנתיים, המציג את נתוני הפקת המים בישראל לשנת 2022, מי התהום תורמים כשליש (34%) מהמים המופקים בישראל מדי שנה, והפקתם זולה בהרבה מהפקת מים במתקני התפלה.

יתרה מזו, כיוון שמערך הפקת מי התהום מפוזר על פני יותר מ-1,500 קידוחים, הוא חשוף פחות לסכנות כמו פגיעה ביטחונית, רעידת אדמה או אירועי קיצון אחרים שעלולים לפגוע במתקני ההתפלה.

בגלל חשיבותם של מי התהום, רשות המים משקיעה משאבים רבים בניטור מזהמים, אך כמות הבארות שנסגרות בשל זיהום מי תהום הולכת וגדלה.

הסכנה: זיהום מי תהום

ואולם, שאיבה לא מבוקרת שנעשית שלא כחוק, עלולה לסכן את מי התהום בגלל מגוון של סיבות, בהן זיהום מי התהום בגלל שאיבה לא מבוקרת, חדירת שפכים או מי קולחים, קרבה למקורות זיהום, ועוד.

לפי דוח של רשות המים שפורסם לפני כשנה וחצי, ב-37% מקידוחי מי תהום שנבדקו נמצאה עדות לחדירת שפכים או קולחים, הנובעת ככל הנראה מדליפה ישירה שמקורה בתקלות או תשתיות לקויות. ב-3.5% מהקידוחים ריכוז זיהום השפכים עבר את ערך הסף שנקבע למי שתייה.

חשוב לציין ששפכים הם רק מקור זיהום אחד מבין כמה מקורות זיהום אפשריים. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2021, דווקא השימוש בדשנים וחומרי הדברה בחקלאות אחראי לכ-60% מסגירת קידוחי הפקת מי התהום ב-20 שנים האחרונות. התעשייה אחראית לכרבע מהקידוחים שנסגרו, המלחה שנגרמת משאיבת יתר של מי תהום אחראית לכ-10% מהקידוחים שנסגרו, ולבסוף זיהום מיקרוביאלי משפכים גרם לסגירה של 2% בלבד מהקידוחים ב-20 השנים האחרונות.

התייחסויות

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "למרות תופעת הטבע החריגה, משק המים מוכיח את חוסנו. הודות לעבודה מאומצת חידשנו את אספקת המים לחקלאות, ואספקת המים למשקי הבית ממשיכה כסדרה. אני מודה לעובדי רשות המים, מקורות, ומשרד האנרגיה על העבודה המסורה לטובת אזרחי ישראל".

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: