המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך עקרונות והמלצות להגנה מפני ארוע חומרים מסוכנים שיכול להיווצר מתקיפת סייבר על מערכות הבקרה המנהלות את תהליכי החיטוי והטיפול הכימי בבריכות שחייה.

מערכות הבקרה המדוברות שולטות במינון ובהזרמה של חומרי החיטוי שהינם חומרים מסוכנים כמו היפוכלוריט וחומצת מלח שמגע ישיר בינהם גורם להיווצרות גז כלור רעיל. לכן, תקיפת סייבר על מערכות אלה עלולה להוביל לאירוע חומרים מסוכנים שיכול לפגוע בסביבה ובבריאות הציבור. לפי המסמך, באמצעות שכבות הגנה טכנולוגיות, נהלים ארגוניים ומנגנוני בטיחות אפשר לצמצם מאוד את הסיכון לתקיפות סייבר ולמנוע פגיעה במשתמשי הבריכה.

המסמך מפרט לצד הסיכונים גם את שלבי התגובה במקרה של חשד לתקיפת סייבר על בריכה. כמו כן הוא כולל המלצות ומתודולוגיות להגנה על מערכות בריכות שחייה מפני תקיפות סייבר וסקירה של הנעשה בתחום בעולם.

מטרת ההנחיות לצמצם ככל האפשר סיכוני תקיפה, לשפר את החוסן התפעולי ולמנוע פגיעה בבריאות הציבור והסביבה. עם זאת, המשרד להגנ"ס מדגיש שההנחיות המופיעות במסמך אינן מוגדרות חובה רגולטורית, אלא המלצות לא מחייבות בלבד.

קישור למסמך ההמלצות המלא מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסם הנוסח הסופי של העדכון לתנאי היתר רעלים לבריכות שחייה, 4.2.2026
2. עדכון: תנאי היתר רעלים לבריכות שחייה, 20.11.2025
3. עדכון של תנאי היתר רעלים לבריכות שחייה, 24.5.2022
4. מדריך הסייבר עודכן והדרישות יורחבו ל- 1,000 מפעלים, 22.2.2022
5. עוד מידע על חומרים מסוכנים | infospot

סבירות נמוכה לאירוע חומ"ס בגלל תקיפת סייבר

החדשות הטובות הן שלפי המסמך, מסיורים שנציגי המשרד להגנ"ס ערכו בכמה בריכות עולה שהסיכון להתרחשות אירוע חומ"ס בגלל ערבוב של 2 חומרים מסוכנים (היפוכלוריט וחומצת מלח) שגורמים להיווצרות גז כלור רעיל - הוא נמוך יחסית. זאת בזכות העובדה שמרבית בריכות השחייה בישראל נוקטות כמה אמצעי זהירות:

• הזרמת היפוכלוריט וחומצת מלח נעשית בפקודת בקר ובאמצעות משאבות מינון המזרימות חומרים כדי לשמור על ערכי היעד (רמת הגבה pH וריכוז כלור חופשי).
• כדי למנוע תגובה כימית היוצרת גז כלור, נקודת הזרקת הכלור למים נמצאת לפחות 40 ס"מ לפני נקודת הזרקת החומצה.
• בקו מים מסוננים מותקן מפסק זרימה שתפקידו למנוע הזרמת כימיקלים אם אין זרימה אקטיבית של מים בצינור. לצד זה יש עוד מנגנוני הגנה שמונעים הזרמת כימיקלים לחתך צינור בלי זרימה אקטיבית של מים.
• אם מיכלי הכימיקלים נמצאים מעל מפלס הבריכה וכדי למנוע זרימה גרביטציונית, יש להשתמש במיכלי כימיקלים יומיים שממוקמים בחדר המכונות מתחת למפלס הבריכה וממולאים ידנית כדי להגביל את כמות החומר המסוכן. כמו כן, חדרי מכונות הנמצאים מעל מפלס הבריכה מחויבים להתקין במשאבות המינון אנטי-סיפון וכן פורק אוויר כדי למנוע וואקום במערכת.
• במהלך הסיורים בבריכות התגלה כי התקשורת בין הבקר לרשת האינטרנט היא במצב צפייה בלבד בלי אפשרות לעשות שינויים, אך ייתכן שזה לא המצב בכל הבריכות.
• לפני פתיחת הבריכה ובכל 3 שעות, חייב מפעיל הבריכה לבדוק ידנית את המדדים הפיזיקו-כימיים (ריכוז כלור חופשי, רמת הגבה והעכירות) בבריכה באמצעות ערכת שדה דיגיטלית (העומדת בת"י 6223). הבדיקות נועדו לוודא שהמדדים הפיזיקו-כימיים בבריכה תקינים ולא מסכנים את בריאות הציבור.

במסמך מסבירים כי פעולות ההגנה האלה שנועדו למנוע אירוע חומ"ס, הם עוד שכבת הגנה שמגינה בפני תקיפות סייבר, אך הן אינן מחליפות מגנוני הגנה ייעודיים שיפורטו בהמשך.

רכיבי הבריכה החשופים לתקיפת סייבר

המסמך מפרט את מערכות הטיפול הכימי המותקנות בבריכות שחייה העלולות להיות חשופות לתקיפות סייבר. מערכות אלה מבוססות לעיתים על מערכות בקרה תעשייתיות וכוללות:

• בקרים מתוכנתים  (PLC)
• מערכות  SCADA / HMI
• חיישנים לניטור רמות היפוכלוריט וערכי pH
• משאבות מינון
• מערכות שליטה מרחוק
• חיבור לרשת הארגונית או לאינטרנט

3 תרחישי תקיפה עיקריים

המסמך מזהה 3 תרחישי תקיפות סייבר עיקריים על בריכות שחחיה:

• תרחיש ריאקציה: שינוי תזמון הזרמת חומרי החיטוי לבריכה, שבמקור אמורים להיכנס בנפרד וללא מגע בינהם.
• תרחיש שינוי ריכוז חומר כימי: שינוי הריכוז לערכים מסוכנים. שינוי מינון ההיפוכלוריט או חומצת המלח באמצעות השתלטות על הבקר או החיישנים ושינוי מינון החומר לערכים גבוהים עד לרמה מסוכנת.
• תרחיש השבתת מערכת החיטוי: עצירת משאבות המינון שתגרום להפסקת החיטוי והטיפול למי הבריכה, דבר שעלול לגרום לזיהומים ומחלות למי שבא במגע עם מי הבריכה.

כיצד אפשר לתקוף את מערכות הבריכה?

נוסף על תרחישי התקיפות, המסמך מפרט גם את האופנים שבהם תקיפת הסייבר יכולה להתרחש:

• תחזוקה וגישה מרחוק בלתי מורשית: חדירה דרך חיבור אינטרנטי שאינו מוגן.
• חדירה דרך גורם פנימי בעל גישה פיזית ולוגית למערכות הבקרה: במהלך התחזוקה – חיבור מחשב חיצוני המכיל קוד זדוני לצורך תחזוקה. במהלך פעילות – חיבור התקני USB המכילים קוד זדוני לצרכים תפעוליים.
• תקיפה של שרשרת האספקה: החדרת קוד זדוני דרך עדכון תוכנה של ציוד הבקרה או רכיבים שמותקנים או מוחלפים במערכת כמו בקרים, חיישנים עמדות HMI ועוד.

איך לנהוג כשעולה חשד לתקיפת סייבר?

אלה 5 שלבי התגובה שלפיהם יש לנהוג אם עולה חשד לאירוע סייבר בבריכת שחייה:

• ניתוק מערכת הבקרה מהרשת.
• מעבר להפעלה ידנית של מערכת המינון.
• בדיקה ידנית של רמות החומרים המסוכנים בבריכה.
• דיווח למוקד סביבה של המשרד להגנ"ס בטלפון 6911*
• חקירה טכנית של האירוע והסקת מסקנות.

ההמלצות: הפרדה בין רשתות, ניטור ובקרה, הדרכת עובדים ועוד

לפי המסמך, הגנת סייבר מבוססת על עקרון הגנה בשכבות, כלומר כל שכבה במערכת אמורה לתת מענה לתקיפת סייבר כאילו היא השכבה היחידה במערכת.

אלה עיקר ההמלצות של המשרד להגנ"ס בנושא הגנה על מערכות הבריכות בפני תקיפות סייבר:

• הפרדה בין הרשת הארגונית (IT) לרשת הבקרה / הרשת התפעולית (OT) באמצעות פתרון לוגי (חומת אש), רכיב פיזי (דיודה חד-כיוונית) או הפרדה פיזית (כבלים נפרדים).
• גישה מבוקרת למערכת הבקרה ורק באמצעות משתמשים מזוהים, אימות דו-שלבי והרשאות מינימליות לביצוע הפעולות הנדרשות בלבד. כמו כן מומלץ מאוד שלא להשתמש בסיסמאות ברירת מחדל.
• ביטול חיבורים לא נחוצים כמו חיבורי אינטרנט ישירים לבקרים, שירותי חיבור מרחוק פתוחים אל מערכות הבקרה או מודמים סלולריים המחוברים למערכת הבקרה בלי הגנה.
• ניטור ובקרה: מומלץ להפעיל מערכת ניטור שמזהה גישה לא מורשית, שינוי פרמטרים במערכת ופעילות חריגה בבקרים.
• מומלץ לוודא את עדכוני האבטחה של מערכות ההפעלה, של גרסאות Firmware בבקרים ולטפל בפגיעויות מוכרות.
• הגנה פיזית: יש לוודא כי ארונות הבקרה נעולים, שהגישה הפיזית לבקרים תהיה מוגבלת למורשים בלבד ושחיבורי USB או יציאות אחרות לחיבור על הבקרים יהיו מוגבלים.
• הגנות בטיחות נגד תקיפות סייבר: מומלץ שמערכת הבקרה תכלול מנגנוני בטיחות עצמאיים שאינם תלויים במערכת הבקרה, בהם מנגנון המגדיר רמות מקסימליות להזרמת היפוכלוריט או חומצת מלח, מנגנון ניתוק אוטומטי שעוצר את המשאבות במקרה של חריגה בערכים ומערכת התרעה השולחת התרעה למפעילים אם מזוהה חריגה בערכי היפוכלוריט או חומצת מלח, ערכי pH או שינוי בפרמטרים קריטיים.
• קביעת נוהלי עבודה למפעילים: בקרת שינויים – מומלץ לתעד ולאשר כל שינוי בפרמטרי המערכת, ניהול סיסמאות – מומלץ להחליף סיסמאות בכל 3 חודשים.
• הדרכת עובדים בנושאים כמו מודעות לסייבר, זיהוי פעילות חשודה, תגובה לאירוע סייבר.
• ביקורת ובדיקות תקופתיות שמומלץ לעשות אחת לשנה:
  • בדיקות חדירה למערכת
  • סקר סיכונים הבודק את תקינותם של כל מנגנוני הבקרה
  • בדיקות תקינות למנגנוני הבטיחות

---

מסמכים רלוונטיים: