נוהל חדש יאפשר למפעלים להגיש למשרד להגנ"ס בקשה ליישום של תוכניות חלופיות להפחתת פליטות אשר מתמקדות בהתייעלות והפחתה במקור, במקום פתרון קצה.

כיום מרבית המפעלים משתמשים במתקני 'קצה צינור' על מנת לצמצם את הפליטות ולעמוד בערכי הסף לפליטה שמגדיר המשרד להגנ"ס. למשל, מתקן לסינון מזהמים המותקן על ארובה או מתקן לטיפול בשפכים תעשייתיים לפני שהם מוזרמים לביוב העירוני.

במקרים מעטים, מפעלים משתמשים באמצעי התייעלות והפחתה במקור (למשל באמצעות שינוי תהליך הייצור או חומרי הגלם) על מנת להפחית את הפליטות, משום שמדובר בתהליכים מורכבים המלווים בחוסר וודאות. אלא שדווקא התייעלות והפחתה במקור יכולים להיות עדיפים מבחינה סביבתית וכלכלית ולכן המשרד להגנ"ס מעוניין לעודד אותם.

לראייה, ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל הסתכמו בשנת 2017 בכ-3.7 מיליארד ₪ ו-86% הושקעו בפתרון קצה.

כתבות רלוונטיות:

1. הוצאות התעשייה על איכות הסביבה גדלו ב-50% בעשור, 13.01.2020
2. נוהל חדש לקידום טכנולוגיות סביבה חדשניות, 15.02.2018
3. גדל הסבסוד לתהליכי התייעלות במשאבים במפעלים, 09.09.2020
4. מענקים עד 75% לפיילוטים של טכנולוגיות קלינטק, 23.07.2020

היתרונות והחסרונות בשיטות הפחתה במקור

שימוש בהפחתה במקור, בין היתר על ידי שינוי בתהליך או בחומרי הגלם כך שייפלטו פחות מזהמים, יכול להיות עדיף הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית. עם זאת, הוא דורש מהמפעלים ומהמשרד להגנ"ס משאבים גדולים יותר של זמן (למשל תקופת הרצה ממושכת יותר), ידע ותקציב לצורך חיפוש ותכנון של פתרונות יצירתיים ומותאמים אישית, זאת לעומת המשאבים שדורשים מהם שימוש בטכנולוגיות 'קצה צינור' המוכרות כיום.

מעבר לכך, יישום אמצעי התייעלות והפחתה במקור מלווה בחוסר ודאות לגבי ההשפעה הסביבתית הסופית ולגבי ההשפעה על טיב מוצרי המפעל. ריכוזי הפליטות יכולים להיות לא יציבים ובנקודת זמן מסוימת להיות גבוהים יותר, ומאחר שמטבעם אמצעי הפחתה במקור יכולים להשפיע על כלל פעילות המפעל ולא רק על מתקן או אזור מסוימים בו, במקרה של כישלון ביישום צפויה השפעה סביבתית משמעותית יותר למפעל.

הנוהל החדש: עידוד הפחתת פליטות על ידי הפחתה במקור

באמצעות הנוהל החדש, מפעל יוכל