מיגון מפעלי חומס מרעידות אדמה

בשלב הראשון, המשרד להגנת הסביבה עתיד להחיל את הדרישות שלו, דרך היתר רעלים, על קבוצה של מפעלים החייבים ביישום מדיניות מרחקי הפרדה + מחזיקים בחומ"ס מסוג וכמות מעל כמות הסף של דירקטיבת סווסו. להערכת המשרד, החיתוך הנ"ל מניב כ- 35 מפעלים היות ומדיניות מרחקי הפרדה טרם הוחלה על כל המפעלים הרלוונטיים.  חלק מ- 13 מפעלים שלקחו בעבר חלק בפיילוט לעניין רעידות אדמה כלולים ברשימת ה- 35.

להלן פירוט 2 הקריטריונים להחלת דרישות מיגון:

1. סווסו: מפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים מסוג ובכמות גדולה מהכמות המופיע בעמודה 2 בנספח לדירקטיבת סווסו [ANNEX I – Part 2 - Named dangerous substances].
2. מרחקי הפרדה: מפעלים בחומרים מסוכנים מסוג ובכמות גדולה מהמצוין בנספח ב' למדיניות מרחקי הפרדה למקורות נייחים.

בהתאם למסקנות ולטיפול ב- 35 המפעלים הראשונים, תורחב הדרישה לכל המפעלים העומדים באותם קריטריונים (סווסו + מרחקי הפרדה). להערכת המשרד להגנת הסביבה יש כ- 200 מפעלים כאלה, הגידול במספר המפעלים נעוץ בכמות המפעלים עליהם תוחל מדיניות מרחקי ההפרדה בכל נקודת זמן.

בעתיד הרחוק יותר, הדרישה תורחב לכל המפעלים העומדים רק בתנאי הסף של סווסו (החזקת חומ"ס מסוג וכמות מעל ערך הסף), ללא קשר למדיניות מרחקי הפרדה.

לאחר שמפעל מקבל דרישה בהיתר הרעלים למיגון מתקני חומ"ס, אלה שלבי העבודה:

המפעל יבצע סיווג עצמי על פי "מדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט תקריות חומ"ס (סעיף 1.4)". הסיווג הנ"ל נחלק ל- 3 "תוכניות" על פי היסטוריית אירועי החומרים המסוכנים באתר, סוג הפעילות התעשייתית וסוג וכמות החומרים המוחזקים במקום. היה והמפעל ימצא כי הוא שייך ל"תוכנית" 2 או 3, הוא נדרש להמשיך את תהליך המיגון ולבצע סקר גיאולוגי וסקר הנדסי. אם המפעל שייך ל"תוכנית" 1, הוא פטור מהמשך התהליך (לאחר אישור של המשרד להגנ"ס).

לא להתבלבל! לא מדובר בסיווג הראשוני הקובע איזה מפעלים יקבלו דרישה בהיתר הרעלים על פי עמידה בשני הקריטריונים של סווסו ומרחקי הפרדה (מפורט לעיל). מדובר בעצם בקריטריון שלישי, נוסף, המבוצע על ידי המפעל עצמו.

התוצר: הגשת תצהיר חתום למשרד להגנ"ס עם הסיווג הנ"ל (1/2/3).

משך הזמן: חודש ממועד קבלת התנאים בהיתר הרעלים.

מסמך רלוונטי: מדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט תקריות חומ"ס (סעיף 1.4)

לאחר שמפעל קיבל דרישה למיגון מתקני חומ"ס בהיתר הרעלים וביצע את השלב הראשון של הסיווג העצמי ומצא כי הוא שייך לתוכנית 2 או 3 (כמפורט בסעיף הקודם), עליו לבצע 2 סקרים על מנת לאפיין את הסיכון הסייסמי-גיאולוגי ובהתאם סקר הנדסי שיקבע איזה מתקנים עומדים או לא עומדים בדרישות המיגון מפני רעידות אדמה ונדרשים לשדרוג. להלן פירוט אודות 2 הסקרים:

a. סקר סיכוני רעידות אדמה גיאולוגי - סייסמולוגי: בחינת מכלול הגורמים הגיאולוגיים (קריעת פני שטח, תנודות קרקע והגברות, יציבות מדרונות, התנזלות וצונאמי) אשר עלולים להשפיע על הקרקע באתר ובסביבתו הקרובה בעת רעידת אדמה ולקבוע האם הם מסכנים את המתקן ובמידת הצורך לאפיין את הסיכון באופן כמותי בעזרת הפרמטרים הנדרשים לתכנון ושיפור הנדסי של המבנה. למידע נוסף על פירוט הסיכונים הסייסמים. ייתכן וניתן לבצע סקר אזורי משותף לכמה מפעלים על מנת לחסוך עלויות. שווה לבדוק את הנושא עם מפעלים שכנים ומול התאחדות התעשיינים.

b. סקר גיאוטכני הנדסי: בהתאם לתוצאות הסקר הגיאולוגי, קביעה איזה מתקנים לא עומדים בדרישות העמידות, ולכן נדרשים לבצע בהם עבודות שדרוג. למידע נוסף על ביצוע סקר גיאוטכני הנדסי.

התוצר: הגשת דו"ח חתום עם מסקנות הסקר למשרד להגנ"ס.

משך הזמן: שישה חודשים ממועד קבלת התנאים בהיתר הרעלים.

מסמך רלוונטי: המדריך לטיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס לעמידות מפני רעידות אדמה (סעיף 4.3+4.4, כרגע טיוטה)

בהתאם לממצאי הסקר הגיאולוגי והסקר ההנדסי, על המפעל להכין תוכנית מיגון מפורטת בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה ותקנים ישראלים רלוונטיים.

התוצר: הגשת תוכנית חתומה למשרד להגנ"ס.

משך הזמן: עשרה חודשים ממועד קבלת התנאים בהיתר הרעלים.

מסמך רלוונטי: המדריך לטיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס לעמידות מפני רעידות אדמה (סעיף 4.5, כרגע טיוטה)

ביצוע עבודות שיפור בהתאם לתכנון שנעשה קודם לכן והוגש למשרד להגנ"ס.

התוצר: הגשת תצהיר סיום למשרד להגנ"ס.

משך הזמן: שישה חודשים ממועד הגשת תצהיר אודות ביצוע התכנון למשרד להגנ"ס.

מסמך רלוונטי: המדריך לטיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס לעמידות מפני רעידות אדמה (סעיף 4.6, כרגע טיוטה)

*לחץ להגדלה

העלויות למיגון מפני רעידות אדמה יכולות לנוע בין אלפי שקלים לבין מאות אלפי שקלים כתלות בכמות המתקנים הנדרשים למיגון, מצבם כיום, ורמת המיגון הנדרשת.

המשרד להגנ"ס לא מכתיב פתרונות מיגון, פתרונות ייקבעו על ידי המפעלים והיועצים שלהם שיגישו למשרד תצהיר תואם.

בעל התפקיד האמון על התחום במשרד להגנ"ס כיום הוא מיכאל ואטנמכר, מרכז בכיר היערכות לחירום.

1. לבצע כמה שיותר מוקדם:  מומלץ לבצע את שני הסקרים (גיאולוגי והנדסי) באופן עצמאי, עוד לפני שהדרישה מגיעה בהיתר הרעלים, כך ניתן לדעת מה המצב ולהכין תוכנית רב שנתית לביצוע מיגונים בתיאום עם עבודות אחרות המבוצעות במתקן ולא בלחץ של לוחות זמנים כפויים של המשרד להגנת הסביבה.
2. לבצע במתקנים חדשים:  עלות היישום של דרישות העמידות בשלבי הקמה של מתקן הם שוליים ביחס לעלות של התאמת מתקן קיים. לכן חשוב ליישם את הדרישות כבר בעת בניית מתקן חדש.
3. לתעד את תהליך העבודה מול המשרד להגנ"ס: להחזיק הוכחת אישור ביצוע ואסמכתאות נוספות, למקרה שהמדיניות או ההנחיות ישתנו בשלב עתידי כלשהוא.